פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

אבן עזרא תהלים פרק קט

 פעול' שכי' שוטני כנגד ישטנוני והדוברים רע כנגד ודברי שנאה:(כא) ואתה - אחר שקלל רשעי' וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפי' אותו כי אין לו כח לעמוד מפניהם:(כב) כי, חלל בקרבי - פועל עבר מגזרת חלל על כן הלמ"ד פתוחה ויש אומרים מגזרת חלול לוחין:(כג) כצל - הטעם קלות ימיו:ננערתי כארבה - שאין לו קץ:(כד) ברכי - אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם שלא יראה בבשרו לחלוח:(כה) ואני - כאשר יראוני אויבי ואני רזה הייתי חרפה להם:(כו) עזרני - טעם כחסדך עמי פעמים רבות:(כז) וידעו - כי כבר הזכיר עני ואביון

162

אבן עזרא נחמיה פרק ו

 אבן עזרא נחמיה פרק ו(ב) בכפירים - באחד מהם וכן ויקבר בערי גלעד:(ה) ואגרת פתוחה בידו - פי' פרושה כענין ויפרשהו חזקיהו לפני ה':(ו) וגשמו אומר - הוא גשם הערבי והוי"ו נוסף כיתר יתרו:ואתה הוה - חפץ שתהיה להם למלך:כדברים האלה - פי' דבר שלח אלי או פי' כדברים האלה שמעתי:(ח) אתה בודאם - מכזב כמו בדיך מתים יחרישו בחדש אשר בדה מלבו ובלשון חכמינו ז"ל בדאי:(ט) כי כולם - כטעם כולכם וכן כלם תשובו ובאו נא ופי' כלכם מפחדים אותנו כדי שלא תעשה המלאכה:ועתה חזק את ידי - לסנבלט הוא אומר על ידי פיוס:(י) והוא עצור - לפני הבורא

163

אברבנאל בראשית פרשת בראשית פרק ב

 שהם התולדות עד שמפני זה הוצרך רש"י לומר שהכל נברא ביום הראשון וכבר זכרתי מה שיש בדעת הזה מהכחשת הפסוקים וגם שאם היה הפסוק הזה סיום מה שכבר נזכר בספור מתולדות השמים והארץ הנה ראוי שיכתב למעלה בסוף היום הששי קודם פרשת ויכלו לא שיכתב כאן בתחלת זה הספור בפרשה פתוחה ואם מפרש תולדות השמים והארץ על הויית המטר והשיח שיזכור אחר זה כמו שפי' הרמב"ן וקשה אמרו וכל שיח השדה טרם יצמח עם וא"ו העטף שיורה היותו ענין אחר ולא ביאר התולדות אשר זכר ויקשה בפסוק הזה שנית מלת בהבראם שאין לה ענין לפי שאם בא הכתוב להורות הזמן

164

אברבנאל בראשית פרשת לך לך פרק טו

 לא ישיב עליהם אז יצטרך השואל לשאול בדבור שני אותה שאלה בפירוש תראה זה בסדר ראשי המטות בבני גד ובבני ראובן כשרצו לשאול ממרע"ה ארץ סיחון ועוג כשאמרו עטרות ודיבון וגו' הארץ אשר הכה ה' לפני עדת בני ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה. ואח"כ בא בפסוק אחר עם פרשה פתוחה בנתים ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן. ויקשה אם היה הפסוק הזה גזרת הקודם למה אמר בזה הפסוק השני ויאמרו ולמה בא בין שניהם פרשה פתוחה. והיתה תשובתי שהם בראשונה אמרו שאלתם ברמז באמרם ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה. כאומר

165

אברבנאל בראשית פרשת לך לך פרק יז

 ומתחלפת ממנה או היא אחת ומדובקת עם הראשונה מבלי הפסק ביניהם. ואם היו מתחלפות ונפסקות זו מזו כדברי המפרשים איך לא אמר הכתוב על הראשונה ויכל אלהים לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם כמו שנאמר בסוף הנבואה השנית. ואם הכל נבואה אחת מדובקת מבלי הפסק למה באה בכאן באמצעיתה פרשה פתוחה ולמה אמר בתחלתה ויאמר אלהים לאברהם אם היה כל הדבור אחד:השאלה הב' באמרו כי שרה שמה. ומאין היה שמה שרה אם לא שיקראנה עתה ככה והנה באברהם לא אמר כן אלא והיה שמך אברהם. ועוד כי הנה באברהם הוסיף בשמו אות אחת ולא חסר מאותיות שמו כלל אבל

166

אברבנאל שמות פרשת שמות פרק א

 מלכים אחרים או יותר ועם היו' כלם מזרע המלוכה ומן הפרתמי' הנה לא ידעו את יוסף לפי שלא היה בימיהם ואין זכרון לראשונים עם מה שיהיו באחרונה. וראוי שתדע שאין הפסוק הזה מקושר עם מה שנזכר למעלה וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא כי הנה כבר בא ביניהם פרשה פתוחה אבל הוא בא להגיד המחשבות הרעות אשר יעץ מלך מצרים על היהודים לאבדם שהיה כל זה בסבה שהמלך ההוא לא ידע את יוסף כי אלו ידעו לא היה עולה בלבו שזרעו יכלו במרד הקשר הזה. ובמסכת סוטה ובתנחומא דרשו מלך חדש שחדש עליהם גזרות של פורענות. משל לא' שרגם

167

אברבנאל ויקרא פרשת צו פרק ז

 שהוא מותר למלאכה ואינו מטמא ושבא עליו דבור בפני עצמו מפני החדוש שנתחדש במצוה ההיא ושנכנ' הדבור הזה בין פרשיות השלמים כדי לסמכו לאכילת השלמים ומה שיאכלו מהם ומה שאינו ראוי מהם לאכילה וגם כן לבאר בזה ענין הזהרת הטומאות שזכר כאן ומפני זה עצמו לא בא הדבור הזה בפרשה פתוחה כמנהג הדברות להיותו נקשר עם אשר למעלה ממנו. והותרה עם זה השאלה הכ"ב. והנה אמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. להגיד שעם היות בשר הבהמות האלה טהור וטוב וכמו שאמר כל טהור יאכל בשר הנה החלב אשר בהם לא תאכלו. אבל אינו אסור בהנאה כי הנה חלב

168

אברבנאל במדבר פרשת קרח פרק טז

 האדם וכל הרכוש אשר לקרח בלעה אותם האדמה חוץ ממנו שהיה עם מקריבי הקטורת. האמנם בני קרח לא מתו כי לא היו באותה עצה. והתבונן באמרו ותכס עליהם הארץ כי זה היה עיקר הנס לפי שכבר יקרה שתפתח הארץ את פיה זעום ה' יפול שם אבל הפה ההוא תמיד תשאר פתוחה. אבל כאן בהיות הדבר בהשגחה וע"ד הפלא אחר שהארץ עשתה שליחותה לבלוע הפושעים חזרה להסגר כאשר בתחלה וזהו ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל ועם מה שפירשתי בזה הותרו השאלות הד' האחרונות הי"ב וי"ג וי"ד וט"ו:

169

אברבנאל דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 ברמז הס כי לא להזכיר שאע"פ כן שמע אל החקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי. ומספרי הוא שפירשו ונשב בגיא על צד התוכחה. על דבר פעור להגיד חבתן לפני המקום שכפר אליהם ולא כפר אליו. אבל יקשה מאד לדעת הזה למה בא פרשת ועתה שמע ישראל בפרשה פתוחה. והיה ראוי שיהיה הכתוב הזה סמוך אל ונשב בגיא מבלי הפרש כלל אחרי שענין הדבור מקושר. ויקשה עוד למה זכר ענין בעל פעור בסתר ורמיזה בהיות שזכרו מיד אחרי זה בביאר רחב. ועוד איך יאמר שנצמדו לבעל פעור ומחל הש"י להם ולא לו. כי הנה הוא פירש מיד עיניכם

170

אברבנאל ישעיהו פרק ב

 הנביא הייעוד הזה אשר יהיה באחרית הימים מפאת עצמו, כי לא היה ראוי לזה המקום, כי אם להוליד ממנו המוסר הזה לבני דורו, אמנם מיכה אמר במקום זה (ד, ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו לעולם ועד, ולא באה שם בזה פרשה לא פתוחה ולא סתומה, והוא המורה על טוב פירוש המתרגם, ר"ל שפסוק בית יעקב שנאמר כאן הוא תשלום הנבואה הקודמת, ואינו תחלת הדברים הנמשכים אליו, כי על כן לא אמר מיכה יותר מזה, ובו חתם אותה נבואה, והוא המוכיח באמת שהיו הכל דברי העמים, רוצה לומר שכל אומה ואומה בבואה אל

1234567891011121314151617181920