פתוחה

פתוחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3131 מקורות עבור פתוחה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

רש"י שמואל ב פרק יח

 סמוך לאפרים אלא שהירדן מפסיק היו מרעין שם בהמותיהם היה נקרא יער אפרים:(ח) וירב היער לאכול בעם - חיות רעות שביער תרגום יונתן:(ט) ויקרא אבשלום - לשון מקרה ופגע:ויתן בין השמים ובין הארץ - אמרו רבותינו שלף חרבו לקוץ שערו וראה גיהנם פתוחה תחתיו:(יב) שמרו מי בנער - כל מי שיבא לידו ישמרנו:(יד) לא כן אוחילה לפניך - לא אבקש עוד בקשה ממך כי אני אלך:(יח) כי אמר אין לי בן - ממלא מקומי ויהיה חשוב כמותי:בעבור הזכיר שמי - אקים לי מצבת אבן ובנין חשוב היה:(כ) ובשרת ביום אחר - בשורת תשועה אחרת:כי על כן - כי על אשר

142

רש"י יחזקאל פרק כא

 נופל ל' זה אלא על מתכת וכן חרשי משחית ונראה בעיני שעל נבוכדנאצר נאמרה נבואה זו וכן משמע הנבא ואמרת כה אמר ה' אלהים על בני עמון ועל חרפתם כלומר (שחרפתי שמחרפים היו) על נבוכדנצר (בשביל נבוכדנצר) שבני עמון מחרפי' את ישראל על שהחריב' נבוכדנצר:(פס' לג) חרב חרב פתוחה - חרב נבוכדנצר הכפול' לצאת בשני הדרכים על ירושלם ועל בני עמון כמו בפרשה העליונה הרי פורענות לבני עמון:(פס' לד) בחזות לך שוא בקסם לך כזב - אתה סבור כי על ידי קסמיך של הבל ושוא וכזב אתה מצליח שחרבך נתונה אל צוארי חללים הרשעים שבא יומם בגזרה מלפני בעת תשלום

143

רש"י זכריה פרק ג

 שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב"ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו:הנני מפתח פתוחה - מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה:ומשתי - והסירותי:ביום אחד - לא ידעתי איזה יום, (תו' ביום אשר התחילו להוסיף על הבנין ימיש עון הארץ ותהי' ברכה בפירותיו כי עכשיו מאיר' כמו שנ' בנבואת חגי):

144

רש"י עזרא פרק ב

 עתה מן השבי אשר בגולה לירושלים:וישובו - ועתה חזרו לירושלים:ויהודה - ובני יהודה חזרו כל א' וא' לעירו:(ב) אשר באו - בני המדינה הללו בתחילה כאשר גלו מארץ ישראל לבבל עם זרובבל וגו':מספר - הראשון פ"א קמוצה בגדול ושם אדם הוא מספר השני פ"א פתוחה ודבוק הוא:אנשי עם ישראל - הללו בני אדם גדולים וחשובים היו והאחרים היו משוכים אחריהם ועל כן מנאום אחריהם לבד:(ג) בני פרעוש וגו' - יש בהם בפרשה שמזכיר שם אביהם על שם בני המשפחה ויש מהם שמזכירם על שם מקומם לומר בני מקום פלוני:(לו) הכהנים בני ידעיה - עד עתה מנה בני יהודה ובנימן ומעכשיו

145

רש"י נחמיה פרק ו

 עלי - הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שם:(ג) מלאכה גדולה אני עושה - מבנייני (העיר ס"א) העפר:למה תשבת - למה תהיה המלאכה בטלה:כאשר ארפה - ידי מן הבניין:וירדתי אליכם - לדבר ולהועד אליכם:(ה) את נערו - ע"י נערו:ואגרת פתוחה בידו - כתב אגרת שלח לי על ידו:(ו) כתוב בה - באותה אגרת:בגוים נשמע - שנודע לכל העכו"ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד:וגשמו אומר - גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר:כדברים האלה - מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו':(ז) וגם נביאים

146

רש"י דברי הימים ב פרק לד

 האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא:שומר הבגדים - אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות:יושבת בירושלים במשנה - שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אחת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות:(כג) אמרו לאיש - לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה:(כח) ונאספת אל קברותיך בשלום -

147

גור אריה בראשית פרשת בראשית פרק ב

 לומר שהכל נברא "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים", או אם הוא מילתא בפני עצמו - 'בה"א בראם' (כ"ה ברא"ם). ולפירוש הראשון קשה האתנחתא של "בהבראם", שהרי לפירוש הראשון מחובר למטה, לכך כתב 'דבר אחר':רמז לרשעים וכו'. ויש לה גם כן פתח למעלה בצד ימין, שאם יחזרו בתשובה - ימין ה' פתוחה לקבל שבים, ועשה להם פתח לקבל אותם בתשובה, ועולים למעלה בצד ימין, כי ימינו פשוטה לקבל שבים:(ה) ואינו נפעל לומר הטרים וכו'. פירוש ראיה שאינו מן לשון 'קודם', שאילו היה מלשון 'קודם' - כמו שתבא פעולה מן 'קודם' לומר 'הקדים', אילו היה מלשון 'קודם' ראוי לומר מן "טרם" - 'הטרים':

148

גור אריה בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 על האהל. אמנם בב"ר (ס, טז) אמרו עוד אחד, והוא שאמרו 'כל זמן ששרה היתה חיה היה ביתה פתוח לרווחה'. וד' דברים זכרו רז"ל במדרש, ורש"י השמיט אחד וקיצר דבריהם, ואולי עשה זה מפני כי לשלשה שזכר יש טעם כמו שנתבאר למעלה, אבל 'כל זמן שהיתה שרה חיה היה ביתה פתוחה לרווחה' אין טעם:אמנם מי שרוצה לעמוד על דברי רז"ל יש לו לדעת כי אלו הדברים נפלאים מורה על מעלת שרה, שהיתה מתברכת בכל הברכות. כי מה שהיה ענן קשור על האהל - הוא למדת אברהם, ודבר זה מבואר. וברכה מצויה בעיסה - כמו שאמרנו למעלה בתחלת לך לך (יב, ב,

149

גור אריה בראשית פרשת תולדות פרק כז

 לג) לשון תמיה. רוצה לומר שלשון חרדה אין לפרש חרדה כמשמעו, שהרי לא היה יצחק מצטער על שנתן הברכה ליעקב, אלא שהיה מתמיה, וזהו ענין החרדה, שכל אדם שהוא תמה על דבר יש בו חרדה:ומדרשו וכו'. בא לתרץ לשון חרדה כמו שהוא לשון חרדה בכל מקום:שראה גיהנם פתוחה תחתיו. רוצה לומר תחת עשו, כי עם יעקב נכנס גן עדן (רש"י פסוק כז), ועם זה גיהנם:איפה לשון לעצמו הוא משמש. פירוש שאין משמש מלה זאת לענין אחד, שהרי תמצא אותו לכמה דברים; כאן תתפרש 'איה פה הוא הצד ציד', "ואיפוא זאת עשו" (להלן מג, יא) פירושו צריך אני

150

גור אריה בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 פרשה זו סתומה. ב"ר (צו, א). אף על גב שכמה פרשיות סתומות אינו מקשה רק בפרשה הזאת, לפי שהיא סתומה מכל וכל, שאין לה הפסק כמו שאר פרשיות סתומות. שהחלוק בין סתומות ובין פתוחות - שהסתומה היא מתחלת באותה שורה עצמה שמסיים בה הפרשה שלפניה, רק שמניח שיעור ט' אותיות, ופרשה פתוחה אינה מתחלת באותה שורה, אבל פרשה זו סתומה מכל וכל, ואין הפסק לה רק כמו סוף פסוק (כ"ה ברא"ם). ואין להקשות אחר שאין לה ריוח כלל שמא אינה פרשה בפני עצמה - והיא פרשה אחת עם פרשה שלפניה, שהפרשיות איזו סתומה ואיזו פתוחה הוא קבלה בידינו מעזרא הסופר, שהיה סופר

1234567891011121314151617181920