פקדון

פקדון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6385 מקורות עבור פקדון. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

ספר הלכות גדולות סימן נב - הלכות שבועה

 א) (ויקרא ה, ד) האדם בשבועה פרט לאונס כי הא דרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב, מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב, כי אתו לקמיה דרב ואמר כחד מינהון, א"ל אידך ואנא בשיקרא אישתבעי, א"ל לבך אנסך.והיכא דמיפקדי גביה פקדון ומיגניב אי נמי מסרו ליה בהמה ומתה, ניתי לבי דינא ולישתבע דלא שלח בה יד וליפטר, דכתיב (שמות כב, י) שבועת ה' תהיה בין שניהם.[עמוד תקעב] ולא שנא היכא דמשתבע הוא ולא שנא היכא דמשבעין ליה ועני אמן חיילא עליה שבועה, דאמר מר (שבועות כט ב) העונה אמן אחר

82

ספר הלכות קצובות שימוש בית דין

 שווה ואם אין עדים ישבע שלא עבר על דעת בעל הבהמה ויפסוק.[סא] ולעולם השאילה ששואל מחבירו חוזר כן כל דבר השאילה ששואל מחבירו.[סב] ובדבר מציאה בין ממון בין כל דבר מציאה כל השולח ידו תחילה זוכה בו.[סג] המפקיד פקדון לחבירו בביתו ונגנב לו ישבע לו שלא פשעתי בו ולא שלחתי ידי בפקדונך שכך אמרו חכמים כל המפקיד אינו מפקיד אלא על דעת אשתו ובניו.[סד] וכל דבר שנותן אדם בין לעמלנית בין לעמל כדי לעמלו בשכירותו ונכנס גנב וגנב אותו דבר דין הוא שיכנס בעל הדבר לבית העמל ויטול דבר שלו מהן שלם ואם בלא שכר רצה

83

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ו

 תנן והא איקר ברשותא דלוקח איקר והא לא נקיטי דמי אם כן היינו דרב חנילאי בר אידי דאמר רב חנילאי בר אידי א' שמואלקה) נכסי יתומים הרי הן כהקדש ולא אקני אלא בכספא.הדין השני מי שמוצא מציאת חברו ומשמרה.הדין השלישי מי שנפקד אצלו פקדוןקו) והלך המפקיד במקום אחר ואינו במקום שהפקדון שם. הוי יודע שדין האבדה ודין הפקדון שוה שאם רואה שומר אבדה או הנפקד שאותו חפץ אם לא ימכר אותו יש בו הפסד הרי אלו יכולים למכורקז) כדגרסינן כדרך שאמרו באבדה כך אמרו בפקדון והשיבו פקדון מאי בעי גבי' אבדה מדעת היא ופי' רב

84

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער יג

 קנה ואם במתנה אנו אומרים כך כ"ש לענין זביני שזה נותן ממון וזה נוטל ממון ואסיקנא התםנד) לא שנא מתנה מרובה ול"ש מתנה מועטת דברים הללו לא נתנו לחזרה.והיכא דהוי המעות או החפץ ביד השליש כמו שפי' בין שיהו בידו מחמת מלוה בין שיהו בידו מחמת פקדון קנה המומחיה עליו כדגר'נה) אמר רבא מסתברא מילתא דרב בפקדון אבל במלוה לא והאלקים אמר רב אפילו במלוה אתמר נמי אמר שמואל משמיה דלוי האומר לחבירו מלוה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה.והיכא שאמר השליש למומחיה עליו הריני נותן לך זה החפץ ולאחר מיכן עשה חשבונו ונמצא שלא

85

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער נז

 גרסינןג) יוציא לו שתות ליין רבי יהודה אומר חומש ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה.ולענין השמרי שביין ושבשמן גרסינן דצריך שיקבל כמנהג אותו מקום אלא אם התנה עליו שיקבל אותו מזוקק דהתם ודאי הולך לפי תנאו ויקבל אותו בלי שמרים כמו שהתחילה המשנה לענין פקדון יוציא לו שלשת לוגים שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע ואם היה שמן מזוקק לא יוציא לו שמרים קנקנים ישנים לא יוציא לו בלע רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחברו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה ויש לנו לדקדק דרבי יהודה כיון

86

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער ו

 יהי' עליו איסור דהא משנה מפורשת ב"ק צ' דאין רשאי לחבול בעצמו].קיג) ב"מ ל"ח ע"ב ועיי"ש בהרא"ש, [אכן דעת הרמב"ם בפי' המשנה דאפי' בפחות מכדי חסרונן פליגי יעו"ש].קיד) מש"ר בפירוש דכדי חסרונן [הוא כפירש"י] אינו כן דעת התוס' שם והרמב"ן שהובא בהה"מ פ"ז מהל' פקדון ה"א, אך מ"ש הה"מ שם לפרש בלשון הרמב"ם דסובר ג"כ כהרמב"ן הנה גם הה"מ לא כתבה רק בדרך אפשר [יעוי' בס' תורת חיים שג"כ הכריע בדעת הרמב"ם כשי' רש"י ז"ל] ונפלאתי מאד על הטור בסי' רצ"ב שכתב בשם הרי"ף והרמב"ם כפי' התו' והרמב"ן, ובאמת ברי"ף אין שום רמז לפי' זה וגם ברמב"ם אין

87

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער ז

 עליה]יג) יבמות ס"ז ע"א:יד) כתובות ע"ט ע"ב:טו) יבמות ס"ו ע"א:טז) שם ע"ביז) [אולי צ"ל מהשנים ור"ל דבר א' מאלו השנים שהזכיר או ספר או דקל]יח) [מה שכתב רבינו וזה שאמרנו פירוש דקבל פקדון מהקטן איירי בעבר וקבל דלכתחלה אין מקבלין פקדונות מהקטן יעו"ש בסוגי' ובפירש"י הטעם]יט) ב"ב נ"א ע"בכ) ב"ק דף פ"ז ע"בכא) ב"ק דף פ"ו ע"א [וכגירסת רבינו היא גירסת הש"ס וכ"כ ברי"ף וברמב"ם פ"ד מהל' חובל הי"ג דרבא אמר הכל לעבד אבל בתוס' וברא"ש הביאו גירסת הר"ח דהכל ינתן לרבו ושבת קטנה הכל לרב ושבת גדולה ילקח בהם קרקע

88

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 מ"ז כתב בפשיטות דה"ה במטלטלין ומצאתי בס' מח"א הל' שלוחין סי' כ' שמביא דברי רבינו אלו והעיר ג"כ דרבינו מחלק בין קרקע למטלטלים ומיישב דבהיה דעת מקנה למכור כי הכא ששלחו אותו אבל ההיא דכתובות לא היה שם דעת מקנה ע"ש, והנה הרא"ש ב"מ פ"ב סי' ט"ז מחלק בין מכירת פקדון למכירת אבידה דיכול ליקח אף לעצמו דבאבידה ל"ש כ"כ חשדא אף דליכא התם דעת מקנה אמנם ביאור חילוקו של המח"א נראה דמטלטלים כיון שאינן טעונים כ"כ שומא וגם עשאו אותו שליח מדעתו למכור אין שייך חשדא ויכול ליקח גם לעצמו אבל קרקע ששומתן אין ידוע אין לו ליקח לעצמו

89

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ז

 שו"פ פ"ז הל"י ומשמע דדקל דוקא אבל בהל' אישות פכ"ב הל"ב מביא דיקנה ס"ת או דבר שעושה פירות, ובפ"ד הל' חובל הלי"ט כתב דילקח קרקע ולא הזכיר שיקח ס"ת וכבר העיר מזה הסמ"ע בסי' תכ"ד יעו"ש אבל רבינו כתב בסו"ד גבי חבלה יעשה להם סגולה כמו שפירשנו הרי דעתו להשוות פקדון וחבלה להדדי דבעינן לקנות או ספר או דקל.ב) הענין השני פרטי הדינים בחבלת הבת והבן יעוי' ב"ק דף פ"ז ע"ב בתוד"ה וקתני, ב' שיטות בפירוש הסוגי' וברא"ש ס"ז יעוי' בביאור הגר"א חו"מ סי' תכ"ד ס"ק י"ח שתמה בלשון הרא"ש שמתחלה כתב אפי' סמוכה דמשמע שכולל גם אינה סמוכה

90

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 משעה שא"ל כן ואפילו נתאכלו המעות דין זה מקורו בקדושין נ"ט ע"א המקדש לאחר ל' רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת ואע"פ שנתאכלו המעות מ"ט הני זוזי לא למלוה דמי ולא לפקדון דמי, ביאור הדבר דלא תימא כיון דאמר שיחולו הקדושין לאחר ל' א"כ עד אותו זמן הוי הכסף אצלה בתורת פקדון וכשאוכלת אותם ה"ה נעשים מלוה ע"ז אמרה הסוגי' דלא כן אלא שהוא מקנה לה מיד וברשותא דידה קא מתאכלי, אמנם הרי כסף מלוה נמי הא מקנה לה וברשותא דידה מתאכלי ע"ז מסיימת הסוגי' דשאני מלוה דעקר נתינת הכסף הי' ע"ד מלוה משא"כ הכא דהנהו בתורת קדושין יהבינהו ניהלה, ומזה

1234567891011121314151617181920