פקדון

פקדון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6385 מקורות עבור פקדון. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

עקידת יצחק בראשית שער כג (פרשת תולדות)

 האמיתי יסד החכם שלמה מוסר מעולה ומועיל מאד באלו הענינים באומרו בני אם ערבת לרעך כו' נוקשת באמרי פיך כו' עשה זאת איפה בני והנצל כו' (משלי ו'). כי לכאורה מאי קמ"ל. היינו מחזיקין לו טובה אם ילמד אותנו להפטר מהדין. ועוד מה לי שיהיה החוב בערבות או בהלואה או פקדון. אלא שהוא דבר בדרך משל ומליצה כמו שייעד בראש הספר ולכוין אל הענין הזה אשר אמרנו אמר בני אם קרה הענין שערבת לרעך ובשבילו תקעת לזר כפיך אשר זה לא עשית מדרך החיוב רק שנוקשת באמרי פיך לומר לו שתכנס בערבותו ולזה נלכדת בהם ונכנסת בפועל במאמר לבד ג"כ

192

עקידת יצחק בראשית שער כז (פרשת וישלח)

 ולא אבא לשתותם ויסך אותם ליי' ויאמר חלילה לי ה' מעשותי זאת הדם האנשים ההולכים בנפשותם ולא אבה לשתותם וגו' (שמואל ב' כ"ג). הנה דמה המים ההם אל דם האנשים ההם כי דם יחשב למה שנסתכנו עליהם ודן אותם כדין דם האדם שפירש שהוא אסור והטעם כי נפש האדם היא פקדון אלהיו בידו כמ"ש הכתוב (איוב י') ופקודתך שמרה רוחי ואין לנפקד להשיב פקודת אדוניו עד שיקחה ממנו כרצונו כמ"ש אליהו ז"ל קח נפשי וכו' (מלכים א' י"ט). ובעוד שלא יקחה חייב להשתדל בכל עוז בשמירתה שאם לא כן למה היה בורח אליהו מפני איזבל הלא היא תמלא רצונו בלי

193

עקידת יצחק שמות שער לו (פרשת וארא-בא)

 שלח עמי וגו'. היה לו לשמוע ולקבל בתום לבבו לעשות מה שצווה מפאת האדון אשר כבר שמע את שמעו מפרסום מעשי האבות ובפרט המצריים לא יוכלו להתעלם ממציאותו מענייני יוסף הצדיק אשר נתפרסמה השגחתו יתב' עליו שנא' (בראשית ל"ט) וירא אדוניו כי י"י אתו כ"ש בדבר שאינו שלו אלא השבת פקדון לבד ולא עוד אלא שעשה לפניו אות התנין אשר בלע בו מטה אהרן את מטות חכמיו וחרטומיו והנה לא שמע רק התחכם להעיז פניו ולדקדק שמועותיו להכחיש הפנות ההן האלהיות בדרך ההפצר והנצוח. הנה האל יתברך למדו להועיל ואחר שלא רצה והיה הדרך ההוא אשר בו רצה לילך גם

194

עקידת יצחק שמות שער מט (פרשת תרומה)

 המידותיות בהרחקת העושק והגזל והשנאה והרכילות והנקימה והנטירה ורבות כמו אלה גם לקבוע מדות טובות כהטבת הזולת והרחמנות והחנינה בכל מה שיבא הצורך עד שיהיו המדות הטובות בהם בטבע ובקנין ואל זה החלק קרא המשורר פקודי ה' ישרים משמחי לב מפני שהוא מבואר שקניני המעלות הם נתנים לו לאדם בתורת פקדון אשר הפקד אתו להשתמש בו בעת צורכו ואז הם משמחות לבעליהן ולא באופן אחר שכבר נתבאר אל החוקר שהשמחה היא האות והסימן אשר יורה על הקנין השלם. וכמו שאמר הכתוב (דברים ט"ו) נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כמו שיתבאר במקומו. אמנם לפי שכבר יאות אל זה

195

עקידת יצחק ויקרא שער נט (פרשת שמיני)

 יי' נתן ויי' לקח וגו'. אף אתה קבל תנחומין א"ל לא די וכו'. נכנס ר' אלעזר בן עזריה כיון שראהו אמר לשמשו טול לפני כלים והולך למרחץ מפני שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו נכנס וישב לפניו א"ל ר' אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהפקיד לו המלך פקדון בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אימת אצא מן הפקדון הזה בשלום ואף אתה רבי היה לך בן קורא בתורה מקרא נביאים וכתובים ושנה הלכות והגדות ונפטר מן העולם בשם טוב א"ל אלעזר בני יפה נחמתני כדרך שבני אדם מתנחמין. הנה שזכרו ארבעה מיני נחמה כנגד ארבעה אבות

196

עקידת יצחק דברים שער פח (פרשת ואתחנן)

 אני שיודע שנבואתו של זכריהו מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו (מכות כ"ד א) וכן הוא בספרי פרשת עקב כלשון הזה:אופן עסקנו עם אלהינו בכל מעשינו כעסקנו עם זולתנו ממנו. וזה כי כשנבקש דבר מהזולת לצרכנו אם יש לנו עליו זכות של חוב או פקדון ושטר מתנה וכיוצא הנה באנו עליו בחוזק השטר ובתורת הזכות אשר בידינו והוא פורע מ"מ כי אחר שבא בכף רעהו הרי הוא חייב ועבד לוה לאיש מלוה. ואם אין לנו עליו משאת מאומה הנה אנחנו באים עליו בתורת מטו ותחנונים כי שערי בקשה ותחנה לא ננעלו ורבים יחלו פני נדיב והוא

197

פנים יפות שמות פרשת משפטים פרק כב

 דמי ויצטרך לשלם הכל, וכמו שהוא באמת דעת הר"ר ישעיה וסיעתו שהביא הטור בח"מ בסי' צ"ב ושומר שהוא חשוד כיון שאינו יכול לשבע משלם, אבל הרמב"ם [ה' טוען ונטען פ"ד, י] חולק עליו, וכן פסק בש"ע שם והיינו דקמ"ל קרא דאשר ירשיעון אלהים על פי העדים הוא דמשלם, אבל שאר פקדון אעפ"י שנודע שהוא רשע פטור מלשלם:מיהו יש ליישב אף לדעת הר"ר ישעיה וסייעתו, דמפרש קרא דאותו מקצת שנודע רשעו ע"פ העדים משלם שנים אבל על השאר אינו משלם כפל.ונראה עוד דכ"ש דיש לפרש כן לדעת ר"י דס"ל [ב"ק קו ב] בשבועת השומרין בעינן כפירה במקצת והודאה במקצת,

198

פנים יפות ויקרא פרשת בהר פרק כה

 אף היובל אינו מוציא פחות מב' שנים, כדאיתא בערכין פ' המוכר [שם] אכלה שנה אחת לפני היובל משלימין לו שנה אחרת אחר היובל, נמצא אין נ"מ ביובל ראשון אלא לאחר יובל ראשון, דה"ל כהכיר בה שאינו שלו, דקי"ל דמעות מתנה כדאיתא בב"מ דף טו ע"ב ואפילו למ"ד דס"ל התם מעות פקדון מודה בכה"ג, דהא אמר שם דהא דלא אמר לשם פקדון משום דסבר דלא מקבל מיניה, ודוקא שהשדה אינה שלו כלל, אבל הכא כיון דאין אונאה לקרקעות לא תלינן בפקדון, ותו דהאי פקדון הלואה שהרי נתן לו רשות להוציאה והלואה נשמטת בשמיטה שלפני היובל:אך נראה יותר דאפילו ביובל ראשון

199

צרור המור שמות פרשת משפטים

 יהיה לו פדיון. ולזה תמצא שסמך לזאת הפרשה ומכה איש ומת. וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה ומכה אביו. כי כל אלו ראוים לפדיון אחר שנהרגו בלא זמנם ואין להאריך בזה. וכן אין להאריך בזאת הפרשה. לפי שהיא מפורשת בדברי המפרשים והפוסקים בדיני נזיקין וחבלות ודיני שומרים. אלא שבדין פקדון אכתוב לך מה שכתבו בסתרי התורה. כי מי שמשימין בידו פקדון לשמור. צריך להחזיר הפקדון לבעליו ולא יעכבנו אצלו בשום תביעה. ואפי' אם בעל הפקדון חייב לו ממקום אחר. אינו יכול לעכבו בחובו בשום ענין. אלא שיחזיר לו פקדונו ואחר כך יתבענו. וכן הסכימו קצת מהמפרשים והוא דין ישר.

200

צרור המור שמות פרשת תרומה

 מה שאמר דהע"ה כי ממך הכל ומידך וכו'. להורות לנו כי ענייני הצדקה והנדבה שאנו נותנין ומתנדבין לבדק הבית ולעניים. אין אנו נותנין. אלא לוקחים ומקבלים. כי מי הוא זה ואיזהו שיתן מתנה למלך המלכים. אחר שהכל שלו ולה' הארץ ומלואה. והוא בחסדו חונן לאדם טובות העוה"ז. ומפקידם אצלו דרך פקדון. ושיוציא מהן כל מה שירצה להכנת מזוניו ולכל צרכיו. בתנאי שיוציא הכל לעבודת יוצרו. ולא יתגאה לומר כחי ועוצם ידי וגו'. שאם יחשוב כן יחשוב שהכל שלו. ולא ירצה לעשות צדקה ממנו. כי יאמר אני טרחתי בו ביום ובלילה שינה בעיני אינני רואה. ומה לי לחסר ממוני לתת לאחרים.

1234567891011121314151617181920