פקדון

פקדון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6385 מקורות עבור פקדון. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

רבינו בחיי שמות פרשת משפטים פרק כא

 ואין אדם מתכוין להפסיד ממונו ולהמית עבדו שהוא קנין כספו.(כב) ונגפו אשה הרה. לא היו מתכוונים לה. "ולא יהיה אסון", באשה. "כאשר ישית עליו בעל האשה". ולא כאשר תשית עליו האשה לפי שאין לאשה חלק וזכות בולדות, שאע"פ שהזכיר "ילדיה" אין הכוונה שיהיו שלה, אבל הם פקדון אצלה כאדם המפקיד ברשות חברו פקדון, כל היכא דאיתיה ברשותיה דמריה איתיה, ולפיכך יש לו לקצוב הדמים כשלו ושיענש החובל כפי דברו, ואם היה נותן עונש גדול יותר מכדי דמיהם לכך אמר: "ונתן בפלילים" כלומר לפי ראות עיני הדיינין. וכן דרשו במכילתא: (מכילתא נזיקין פרשה ח) "כאשר ישית עליו" שומע אני כל

162

רבינו בחיי שמות פרשת משפטים פרק כב

 ואנו גרמנו שקלקלנו, והבטיחנו הקב"ה שישלם כאלו הוא הבעיר את הבערה.(ו) כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים. דרשו רז"ל: (ב"מ צג א) ד' שומרים הם, שומר חנם, שומר שכר, השואל, והשוכר, ודיניהם משונים. ופרשה זו מדברת בשומר חנם שכן דרך כל אדם לשמור בחנם פקדון של כסף או של כלים, פרשה שלאחריה: "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור", מדברת בשומר שכר, שאין דרך לשמור בהמות של אחרים כי אם בשכר, "וכי ישאל איש מעם רעהו", זה השואל, "אם שכיר הוא בא בשכרו", זה השוכר.ודע כי כלל ד' שומרים הללו

163

רבינו בחיי ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 אפשר שיהיה עד בלא ראיה ובלא ידיעה, אבל אפשר להבין מלשון הכתוב שלשה ענינים כל אחד זה בלא זה עדות בפני עצמו: ראיה בלא ידיעה, וידיעה בלא ראיה, ועדות בלא ראיה ובלא ידיעה. ראיה בלא ידיעה, כגון שנתן לו מנה בפניו אבל לא ידע אם הוא הלואה או פרעון או פקדון שהיה שליח בשביל אחר שיקבל ממנו. ידיעה בלא ראיה, כגון שהודה פלוני בפניו שהלוה מנה אבל לא ראה הממון. עדות בלא ראיה ובלא ידיעה, זו חתימת העדים שזה מכיר חתימתן, ועדותו של זה תועיל לבעל דין אע"פ שאין בו לא ראיה ולא ידיעה, ועל פי עדותו של זה מוציאין

164

רבינו בחיי ויקרא פרשת תזריע פרק יב

 אביו ואמו, אביו מזריע לובן שממנו מוח וגידין ועצמות וצפרנים ולובן שבעין, אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושער ושחור שבעין, והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראית העין ושמיעת האזן ודבור שפתים והלוך רגלים ודעה ובינה והשכל. ומלת "תזריע" יוצאת.וע"ד הפשט: פירושה תמסור הזרע, כי הוא פקדון אצלה מן הזכר כזרע השדה שהוא פקדון בגוף השדה ויצא בעתו, ומזה אמר הכתוב: (שמות כא, כב) "כאשר ישית עליו בעל האשה", לא כאשר תשית עליו האשה כי הילדים שלו והוא הראוי לתת בהם ערך, וכבר כתבתי שם (שמות כא, כב).אבל חכמי הטבע אומרים כי כל גוף העובר

165

רבינו בחיי דברים פרשת עקב פרק ט

 ולכך אמר: והורשתם והאבדתם מהר.(ה) לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' כי ברשעת הגוים האלה. נראה כי אילו היו צדיקים לא היו מגורשים משם וא"כ מה יהיה בשבועת האבות. אבל הענין כי הגוים הרשעים ראויים שיתגרשו משם, ואף אם היו צדיקים לא ישארו בארץ, כי הארץ פקדון בידם מזמן הבטחת האבות, והקב"ה יוכל להיטיב עמהם לתת להם ארץ אחרת, כי לה' הארץ ומלואה, אבל זאת אי אפשר להם שישארו שם למען הקים את הדבר.(יא) ויהי מקץ ארבעים יום וגו' נתן ה' אלי. מכאן למדו שביום שנתנו הלוחות בו ביום נעשה העגל, כי כשהזכיר למעלה: ויתן ה' אלי, לא פירש

166

ר' יוסף בכור שור שמות פרשת משפטים פרק כב

 לך, והשאר נגנב או אבד בלא פשיעה. או אומר על השאר "לא היו דברים מעולם" אז חייב שבועה. אבל כופר הכל אינו חייב שבועה, דנודע דוודאי הדין עמו, דאם איתא דחייב לו, לא היה יכול להעיז פניו בו, לכפור. והכי קאמר: "על כל דבר פשע" בין של מלוה, בין של פקדון, בין בשומר שכר, בין בשומר חנם, בין בשואל, בין בגוזל, בין בחובל בו, בין שכיר לו, שיאמר "כי הוא זה" שיודה במקצת, שייך זה הדין של מעלה, שיקרב לשבועה. וזהו עירוב הפרשיות, שכל הפרשיות נתערבו כאן, ד"על כל דבר פשע", ו"אשר ירשיעון [אלהים] ", קאי אשומר חנם לבד, שישלם, דאין

167

הכתב והקבלה שמות פרשת משפטים פרק כב

 לפקדון, אלא דבמלוה כל המקצת שמודה בו הוא בידו והוא מזומן לתתו לתובע מקרי הילך ופטור דכמו שנתנו לו כבר דמי, ובפקדון אעפ"י שאינו מזומן בידו. כגון שהוא באגם או ברשות הנפקד, כל היכי דמודה לי' הוי לי' הילך, דפקדון כל היכא דאיתי' ברשותא דמרי' איתי', ולא משכחת מודה במקצת פקדון דחייב שבועה מה"ת, אלא כשהמקצת שמודה בו ליתא בעיני' דנאבד בפשיעה (עיין במ"מ ספ"ו משאלה ופקדון ובספ"ג מטוען ובכ"מ שם) א"כ מה מלת זה דקרא, דמשמעותו דבר הנמצא, והוי לי' הילך, אמנם לדעת הרמב"ם דאף בפקדון אעפ"י שהוא בעין אי לא אמר לי' הילך הוי מודה מקצת, ודוקא בנותנו

168

העמק דבר ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 חטא מיירי, ואח"כ הוסיף לפשוע:ומעלה מעל בה'. פי' מעילה הוא שנוי רשות כדאיתא בת"כ ובמס' מעילה ד"כ, ובמה שנשבע להכחיש יצא מרשות בעלים לרשות הנפקד, היינו לרב בב"ק דק"ו א' דאמר שבועה קונה, הרי יצא לגמרי לרשותו, ואפי' להמסקנא דשבועה אינה קונה, מכ"מ חייב באונסין ויצא בזה מגדר פקדון, כלשון גמ' ב"ק ד' ק"ו א' שבועה קניא אפי' היא עומדת באגם, פי' לענין חיוב אונסין, ועי' ע"ז ד' ט"ו בפי' רש"י בד"ה שאלה קניא. ועתה מפרש המקרא באיזה חטא מדבר:וכחש בעמיתו וגו'. זה החטא על אזהרה לא תכחשו וגו', והיה ראוי לכתוב וכחש לעמיתו, אלא כמש"כ הרמב"ם הל'

169

הרחב דבר שמות פרשת בשלח פרק יז

 לב ישראל לאביהם שבשמים, והיה זה אות ולמוד לדורות כאשר ירימו את לבבם לאביהם שבשמים וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וכן לב ישראל מרוב טובה, אז וגבר עמלק:פסוק יד(א) וחז"ל גלו את הלוט על דבר זה, ואמרו בב"ר פנ"ג אמר הקב"ה בעל פקדון אני שרה הפקידה אצלי מצות ומע"ט כתיב וה' פקד את שרה, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים כתיב פקד פקדתי את אשר עשה עמלק וגו', והוא פלא מה ענין שרה לעמלק, וכי אין לנו צדיק ורשע אלא שרה ועמלק, אלא משום דשניהם מקבילים זה כנגד זה, דשרה היתה מתחזקת בבטחון בה' ביותר גם מאברהם אבינו

170

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע ב)

 ערים נכחדות, אבל המכחש יאמר הדבר הפך האמת. ויש הבדל בין כחש שבא אחריו שימוש הב' ובין כיחוש שאחריו שימוש הלמ"ד, כחש עם ב' מגיד לחברו בפניו דבר שחברו טוען נגדו ומניח הפך דעתו, ואין הבדל בין הוא מתחיל או חברו כל שיש הכחשה ביניהם, (כמ"ש בשבועות (דף לב) גבי פקדון אמר הן לא אמר לא והא וכחש בעמיתו כל דהו). וכחש שאחריו למ"ד אומר לחברו דבר שקר שאין חבירו מכחישו, כמו כחש לו (מ"א יג יח), שהנביא בבית אל א"ל דבר שלא הכחישו. ובמד' שה"ש רבה (פסוק סמכוני באשישות) מהו כחש לו שקר לו ומהו שקר לו האכילהו לחם

1234567891011121314151617181920