פקדון

פקדון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6385 מקורות עבור פקדון. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

שפתי חכמים בראשית פרשת מקץ פרק מא

 נכון הדבר, שפירושו מכוון:פסוק לדז לא שיקח החומש, לפי שלא נזכר בעשייתו רק הקבוץ והוא הזירוז:פסוק להח פתח קטן הוא סגול וקמץ קטן היא צירי:פסוק לוט רוצה לפרש מה שרוצין להניח באוצר הוא כשאר פקדון הגנוז, ורוצה לפרש לא שיתנו לאיש אחר, אלא יהיה גנוז כשאר פקדון כמו כסף וזהב:י רוצה לפרש לא לאדמה אלא לבריות:פסוק לחכ לא כמו הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו (דברים ד' ל"ב), שפירושו שאין כדבר הגדול הזה בכל העולם כולו, דאם כן היה לו לתרגם האשתכח כדין, ומדתרגם הנשכח, משמע אם נלך כו', ויהיה

142

שפתי חכמים ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 כלום והעדים מעידים שיש לו בידו חמשים דנותן לו חמשים ונשבע על השאר כדין מודה במקצת שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים וכן הדין כשמראה אחר כך השטר על חמשים:ה פירוש דהאי או בגזל לא קאי אוכחש בעמיתו דלימא דאו בגזל דומיא דפקדון כלומר שנתן לו חבירו פקדון ששם בידו ממון להתעסק בו ונימא או בגזל נמי פירושו הכי שנתן חבירו בידו הגזילה אשר גזל וכחש בחבירו באותו פקדון דאם כן היינו או בגזל או בפקדון:פסוק כבו הוסיף מלת אלה לומר דאשר יעשה וגו' אינו דבוק למלת מכל אשר לפניו אלא מכל אלה אשר נזכרים לעיל

143

שפתי חכמים ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 תלמדו ודאי לא תעשו:פסוק טוד דאם לא כן הא לעיל כתיב ולא תעשו דהיינו מאוס המצות אם כן ואם בחקותי תמאסו למה לי אלא מואס באחרים, וכן הוא פירוש ואת משפטי תגעל נפשכם וגו':פסוק טזה דקשה לרש"י דוהפקדתי משמע לשון פקדון ומה פקדון שייך הכא לכך פירש שהוא לשון צוואה:ו רוצה לומר מראית פניו של בשר שנפוח זעופה שאינו אדום כשאר בשר של אדם בריא:ז דקשה לרש"י דבתחלה אמר וזרעתם לריק זרעכם דמשמע שלא יצמח ואחר כך אמר ואכלוהו אויביכם דמשמע שיצמח. או יש לומר דקשה לרש"י היאך יזרע הזורע לריק הא בקרקע הוא

144

אבן עזרא ישעיהו פרק טו

 לפועל עומד: יעוערו, העי"ן השני כפול והטעם כמו עוררו, והיא מלה זרה:(ו) כי, נמרים, שם מקום: משמות, שם, ואילו היה פועלות מהכפולים [היה] תחת הש"ין חירק:(ז) יתרה, שם, ממון: עשה, קנה כמו עשה לי את החיל הזה [דברים י"ח י"ז]: ופקדתם, מגזרת פקדון [ויקרא ה' כ"ג], והנה הממון ישאום אל ערבי הנחל, והנכון שממונם ישאוהו על הנחל הידוע בארצם שהוא על ערבים, והטעם שיוליכו ממונם למקום אחר אולי ישאר להם:(ח) כי, עד, מושך אחר, וכן הוא ועד באר אלים:(ט) כי, מלאו דם, חללי מואב: נוספות, הטעם רעות נוספות, וכן עשיר יענה עזות [משלי מ' כ"ג], והטעם

145

אבן עזרא תהלים פרק יט

 והרופאים ידעו זה ועדות הדברי' העתיקום מפי המעידים שראו בעיניהם ובעבור שלא יוכל אדם לדעת' מדרך הראיות אמ' מחכימ' פתי ואמ' שנאמני' הם ואינם כזב אף על פי שאינם יודעים אותם חכמי לב ואמר על התורה תמימה כי אין צריך לעדות עד אחר עמה:(ט) פקודי - מגזרת פקדון והמ' הנמצאות בכח הנשמ' בכל אדם בהיותו בר מצוה והשם הפקיד' בלב והזכיר ישרי' עמהם כי כל המשכילים מחכימי' עליה' בדרך הישר שאין שם מכשול ואמר משמחי לב כי בעבורם יגיע החכ' למעלת שמחת עולם וכנגד השמש הזכיר ישרים בעבור כי מהלך השמש על סדני גלגל המזלות והוא הדרך הישר ועוד יתרו

146

אבן עזרא תהלים פרק קט

 ז) בהשפטו - עמי כי הוא עשה לי עול וחמס, ותפלתו שאמות הפך תפלתי בעדו על כן לחטאה:(ח) יהיו - אמר יהושע כי פקודתו הוא אשתו ולפי דעתי כי הוא ופקודת כל האדם והטעם שתהיה מיתתו בידי אדם ויש אומרים כי פקודתו הוא נפשו שהוא כמו פקדון:(ט) יהיו, יתומים - קטנים:אלמנה - בימי נעוריה כי ימיו יהיו מעטים:(י) ונוע - כדרך והמה יניעון לאכול, ושאלו פועל כבד כמו שאל ישאלו באבל, ודרשו כמו ושאלו שיבקשו לחם, וטע' מחרבותיהם שבחרבות ידורו:(יא) ינקש - הנש' יהי עליו בימיו כן יאחזוהו ימי עני:(יב) אל - כאשר הזכי' יען אשר לא זכר עשות חסד:/(יג

147

אבן עזרא משלי פרק יט

 ע"מ צדיה:(טז) שומר מצוה - שלא יעזבה שומר נפשו מן המיתה:ובוזה דרכיו - והראויים לו:ימות - בידי שמי' טרם עתו כתיב יומת שב"ד ימיתוהו אם נודע שבזה דרך המצות בגלוי:(יז) מלוה - מי שיחון הדלים הש' ילוהו כי העושר בידי אדם הוא פקדון והלואה וגמולו שיחון אותו השם כשחנן הדלים:(יח) כי יש תקוה - שתקוה שיאריך ימים ביסרך אותו:ואל המיתו - שימית אחרי':אל תשא נפשך - לפרנס אותה מגזלתו כענין ואליו הוא נושא את נפשו להתפרנס ממנה, פ"א ואל המיתו שאחרים ימיתוהו אז אל תשא נפשך ביסרך אותו, פ"א ואל המיתו לאחרים אם לא תיסרנו תמיתנו ויצא ממנו גדל חמה,

148

אברבנאל בראשית פרשת מקץ פרק מא

 יהיה בערים והשאר יהיה בשמירה והשמירה תהיה בעיר מצרים כמו שיתבאר וביד אותם הפקידים בשם המלך. האמנם צריך אזהרה רבה בפקידים שלא יכנסו ידם בתבואה כי מי ומי יהיה נאמן בהיות הבר בידו בשני הרעב ועליהם נאמר והיה האוכל לפקדון לארץ. והבן אמרו לפקדון שענינו שיהיה הבר המקובץ ההוא בתור' פקדון כי כמו שהפקדון אין ביד הנפקד לשלוח יד בו כן יהיה אסור לפקידים ההם לשלוח יד בתבואה הזאת שהיא אצלם בתורת פקדון וזה טעם הלמ"ד לפקדון שלא אמר שיהיה האוכל פקדון בארץ ביד אנשיה אלא ביד הפקידים שהוא יהיה בידם לפקדון לצורך הארץ בשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ

149

אברבנאל שמואל א פרק כה

 נתן את מיכל בתו לאשה לפלטי בן ליש, כי לא נתנה לו לאשה כי אם לשמור אותה, ולזה אמר לבד נתן את מיכל בתו, וגם כן מורה על זה אמרו ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד, שלהיותה אשת דוד לא היתה יכולה להנשא לאחר, ונתנה לפלטי בן ליש שתהיה פקדון בידו, וכדי לדבר על לבה דברי ניחומים ולא תתעצב על בעלה שהלך בדרך מרחוק ולקח לו נשים אחרות, ולזה בא הפסוק הזה בזה המקום אחרי שספר שלקח דוד נשים את אביגיל ואת אחינועם, ולזה חזר דוד אחריה ובקש מעם אבנר שישיבה אליו, לפי שהיתה עומדת באלמנות חיות בבית פלטי

150

אברבנאל שמואל א פרק כט

 גם הוא על שונאם וילחם בם. וסמכו עצתם על ב' דברים. האחת שהיה דוד בורח מלפני שאול, ושהוא יבחר לעשות זה המרי להתרצות עם אדוניו שאול ובראשי הפלשתים יכפר את חטאיו. והשנית מאשר דוד בטבעו היה שונא הפלשתים ובוחר להשמיד בהם, ולכן אין ראוי לבטוח בו, כי איך יהיה העכבר פקדון ביד החתול? כמאמר משל הקדמוני, (ה) וזהו אמרם הלא זה דוד אשר יענו לו במחולות הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו, יורה היותו מכה רבבות בפלשתים, ואיך ישוב לעוזר? והנה רלב"ג כתב שדוד בחר ללכת עם אכיש למלחמה מפני ההכרח והאונס למלאת מצות אכיש מצד היותו בידו ובארצו, ומפני מה

1234567891011121314151617181920