פקדון

פקדון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6385 מקורות עבור פקדון. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שסט

 בניה, אלא מהכא (דב' ב, יט) כי לבני לוט נתתיה ירושה, לאורותיה לבניה גויים.ואמרו קמיה: אי הכין הוא, דגוי יורש את אביו גוי, מה עסקנו עם הגוי ומי הטיל משפטו של גוי עלינו, לומר גוי יורש את אביו גוי. ואמר להון: אצטריך, דאי אית ליה לגוי מלוה או פקדון ביד ישראל ומת ההוא גוי, כי קא אמרינן גוי יורש את אביו גוי דבר תורה, מחייב ישראל לאהדורה לההיא מלוה או פקדון ליורשיו דההוא גוי; ואי אמרינן גוי אינו יורש את אביו גוי, תהוי כנכסי הגר וקנינון ההוא בר ישראל ולא מחייב לאהדורי ליורשיו. וכן, היכא דשבק גוי נכסי (והחזיקו) [

132

רש"י בראשית פרשת מקץ פרק מא

 יח) וחמושים:(לה) את כל אכל - שם דבר הוא, לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן,ח ואוכל שהוא פועל, כגון (ויקרא ז כה) כי כל אוכל חלב, טעמו למטה בכף ונקוד קמץ קטן:תחת יד פרעה - ברשותו ובאוצרותיו:(לו) והיה האכל - הצבור כשאר פקדון הגנוזט לקיוםי הארץ:(לח) הנמצא כזה - הנשכחכ כדין, אם נלך ונבקשנול הנמצא כמוהו. הנמצא לשון תמיהה, וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח:(לט) אין נבון וחכם כמוך - לבקש איש נבון וחכם שאמרת,מ לא נמצא כמוך:(מ) ישק - יתזן, יתפרנס. כל צרכי עמינ יהיו נעשים על ידך, כמו

133

גור אריה בראשית פרשת מקץ פרק מא

 שמחמת הרעב יהיה נשכח השובע, שלא תהיה נראה השובע ותהיה נשכחת, ודבר שהוא נשכח לפעמים יקרה שהוא נזכר, לכך אמר "ולא נודע" שלא יהיה נודע כלל בשום ענין השובע:(לו) אוכל הצבור. ולא כל האוכל, דאם כן ימותו ברעב (כ"ה ברא"ם):כשאר פקדון. לא שיהיה פקדון ממש, דאם כן היה לו לכתוב 'והיה האוכל פקדון', ומדכתיב "לפקדון" פירושו שיהיה כמו פקדון, כדכתיב (ר' לעיל יא, ג) "ויהי הלבינה לאבן", שפירושו גם כן כמו אבן. והרא"ם לא הבין דברי רש"י בעניין זה, כי לא דקדק רש"י רק לתרץ לשון "לפקדון", ולכך פירש 'כשאר פקדון', שאם היה פירושו שיהיה האוכל פקדון - לא

134

גור אריה שמות פרשת משפטים פרק כב

 פרשיות כתיב כאן, והרי קרא קמן איך נפרש אותו על מלוה, לפיכך חזר מפירושו דגמרא, וסבירא ליה כשיטת ר"ת, דאף למאן דאמר עירוב פרשיות, בעי הודאה במקצת.אמנם העיקר הוא פירוש הרמב"ן, והוא הנכון, כי למאן דאמר 'עירוב פרשיות כתיב כאן' וכי כתיב "כי הוא זה" אמלוה כתיב - סובר דגבי פקדון שהוא דומיא דמלוה, שיש כאן טענה וכפירה, צריך הודאה במקצת, ואם כופר הכל, פטור. אבל שבועת שומרין, דהוא טענת נגנבה, לא בעי הודאה כלל, אלא ב [נ] גנבה או נאנסה חייב להשבע. ומפני שאין הכתוב מדבר רק בשבועת שומרין, אמרו כי עירוב פרשיות כתיב כאן, וכי כתיב - אמלוה כתיב.

135

גור אריה ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 מביא איל (להלן יט, כא), אבל קרבן נזיר וקרבן מצורע - כבש הוא (להלן יד, יב):(כא) ואינו רוצה שתדע בו נשמה וכו'. פירוש, הקב"ה הוא השלישי שבניהם, שסומך על זה כיון שהקב"ה יודע מזה - לא יכפור, ואם הוא כופר - הוא כופר בהקב"ה שסמך עליו. ולאו דוקא פקדון, אלא אף גזל, אף על גב שהוא לא סמך מתחלה עליו, מכל מקום כיון שאין יודע מזה כי אם הקב"ה, והוא סובר שלא יכפור בדבר שהקב"ה יודע מזה, אם יכפור - הוא כופר בו יתברך:או בגזל שגזל מידו כלום. כלומר, שאין פירושו שהוא מכחש הגזלה, דאם כן הוי למכתב 'או בגזילה', כי הדבר

136

דברי דוד בראשית פרשת מקץ פרק מא

 בראשית פרשת מקץ פרק מאפרשת מקץ (לו) [והיה האכל] הצבור כשאר פקדון הגנוז. דקשה מאי 'פקדון' שייך הכא, דמי הוא הנפקד. ותירץ דמה שיהיה מונח וצבור אע"פ שהכל תחת יד פרעה, מ"מ יהיה דומה לשאר פקדון שהוא מופקד ביד אחר ואינו תחת יד בעלים, כן יהיה זה גנוז ולא יגע בו עד כלות שני השובע:(לח) [הנמצא כזה] הנשכח כדין כו'. דמלת 'נמצא' יש לו שני פרושים: הא' לשון עבר, כלומר אם היה כבר בנמצא כזה, והפירוש הב' לשון עתיד, כלומר שאין למצוא כמוהו עוד. והעיקר כפירוש השני דלפירוש ראשון קשה דאין שייך לשון מציאה אלא אחר החיפוש אחריו,

137

דברי דוד שמות - הערות פרק כב

 95 ב"ק קז, ב.96 ראה חשן משפט סימן פז.97 דברים יט, יט.98 לעיל פסוק ב.99 קידושין יח, א.1 בבא קמא קז, א - ב.2 להלן פסוק כד.3 ה' פקדון רצה, ג: ואין אחד מהשומרים צריך להודאה במקצת ולא לכפירה במקצת.4 לעיל פסוק ו.5 "ורש"י הוסיף וי"ו", בחומשים שלנו אמנם כתוב "אם". ברם גם בפירוש הרא"ם ו"גור אריה" השתדלו לבאר טעם הוספת וי"ו בלשון רש"י, ומוכרח שכן היתה הגרסא לפניהם ברש"י: "ואם" טרף יטרף.6 פסוק יא.7 "או" כן גם בד"ר, אבל ברור שצ"ל: "או נשבה".8 בבא מציעא פג, א.9

138

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת מקץ פרק מא

 אבן עזרא והרד"ק, כי לא נזכר בספור המעשה רק "ויקבוץ את כל אוכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אוכל בערים אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה", שהיא הזירוז.(לו) האוכל הצבור. לא כל האוכל, שאם כן ימותו ברעב תוך שני השובע:כשאר פקדון הגנוז. פירוש: גם זה גנוז כמוהו, לא לפקדון ממש, דאם כן הוה ליה למימר: והיה האוכל לפקדון ביד פקידי פרעה לשבע שני הרעב. כי הפקדון הוא ממאמר המצטרף, שהפקדון פקדון לבעל הפקדון. ואחר שהזכיר האחד משני המצטרפים, מן המחוייב בהכרח שיזכיר גם האחר. ולכן יש לתמוה על הרמב"ן ז"ל שפירש אותו פקדון ממש. ושמא

139

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת משפטים פרק כב

 יכול להחזיק בו אלא בלילה, כבר אמר זה רבי מאיר (בבא מציעא קיד ב): "וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא". ומשני, "שלא תהא שביעית משמיטתו ושלא יעשה מטלטלין אצל בניו". ופרש"י: "שלא תהא שביעית משמיטתו - דנהוי משכונו בידו, והמלוה על המשכון אינו משמט... דמדמשכניה קנייה, וכי מהדר ליה, הוה ליה פקדון גביה. ושלא יעשה מטלטלין אצל בניו - שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו" של עני, ומטלטלי לא משתעבדי לבעל חוב (בבא בתרא מד ב).(כו) במה ישכב לרבות את המצע. ובמכילתא: "להביא עוד מצע".(כז) אלהים לא תקלל הרי זו אזהרה לברכת ה' ואזהרה לקללת דיין

140

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 נתנו בבריתו, שמכיון שכופרים אפילו בנתינתן, כל שכן בבריתן, הלכך על כרחך לומר שהפרת הברית הזאת בכפירת האלהות עצמה קמיירי, לא בכפירת התורה והמצות.(טז) והפקדתי עליכם וצויתי עליכם. כמו (דברי הימים ב' לו, כג) "והוא פקד עלי לבנות לו בית", כי אינו נופל בחלאים לשון פקדון. אבל האגדה של תורת כהנים פירשה: "והפקדתי - שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו", כדלקמן.(יז) ונגפתם לפני אויביכם שיהא המות הורג אתכם מבפנים ובעלי דבב מקיפין אתכם מבחוץ.בתורת כהנים. פירוש: מדכתב כאן "ונתתי פני בכם" וכתיב בפרשת קדושים (כ, ג, ו) "ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אותו וגו' ונתתי את

1234567891011121314151617181920