פפא

פפא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9937 מקורות עבור פפא. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ח

 דנפשיה מרתי רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק בר נחמן הוון פרנסין והוון יהבון לר' חמא אבוי דר' אושעיא חד דינר והוא יהב ליה לחורנין רבי זכריה חתני' דר' לוי היו הכל מליזין עליו אמרו דלא צריך והוא נסב כד דמוך בודקין ואשכחון דהוה מפליג ליה לחורנין רבי חנינא בר פפא הוה מפליג מצוה בליליא חד זמן פגע ביה רבהון דרוחי' א"ל לא כך אולפן ר' [דברים יט יד] אל תסיג גבול רעיך א"ל ולא כן כתיב [משלי כא יד] מתן בסתר יכפה אף והוה מתכפי מיניה וערק מן קמוי א"ר יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן אלא [תהילים

22

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ג

 יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין. כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו. מין מעורר על מינו ליאסר. א"ר יעקב בר זבדי ר' אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען. ר' חיננא בר פפא [דף כ עמוד ב] אזל ליה גבי טחונייא. ר' יוסי בי ר' בון טחן ליה צרף. רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטין דמוי בגין מידייה ומתלנה ארבעה זימנין. ר' חנניה ור' מנא חד אמר בעשבין שרי מטננה אסור וחורנה מיחלף. א"ר חנניה בריה דרבי הלל ואפילו כמאן דאמר בעשבים

23

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ג

 כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא הן דעימך מגליך עד דאתי שמואל ויפסלינך. אע"ג דרב אמר גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שפסולה מן הכהונה. אמר ר' יעקב בר אחא תניי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש. רבי תנחום בר פפא שלח שאל לרבי יוסי תרין עובדין מן אלכסנדריאה. אחד בפנויה ואחד באשת איש. באשת איש שלח כתב ליה לא יבוא ממזר בקהל י"י. בפנויה שלח כתב ליה מבדין אתם שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדושות. אמר לרבי מנא סב וחתים וחתם אמר לרבי ברכיה סב וחתים [דף מא

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ד

 של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ריב"ז שיהו תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד אר"א לא התקין ריב"ז שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כ"מ שיש בו ב"ד:[דף יח עמוד ב] גמ' ר' אבא בר פפא א"ר יוחנן ורשב"ל הוון יתיבון מקשיי אמרין תנינן י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אין דבר תורה הוא אף בגבולין ידחה אין לית הוא דבר תורה אף במקדש לא ידחה עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה. אתון שאלון ליה אמר לון כתוב

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבועות פרק א

 המצות וחג השבועות וחג הסוכות כמי שכולן מכפרין כפרה אחת. אמר ר' בון מכיון שכולן מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כמי שכולן מכפרין כפרה אחת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אין צריך להזכיר של ראש חדש אמר רבי אחא בר פפא ותני כן העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה בשחרית בית שמאי אומרים מתפלל שמונה ובית הלל אומרים שבע במוסף בית שמאי אומרים עשר ובית הלל אומרים תשע. ויאמר אחת עשרה א"ר יוסי מה פליגין בדבר שטעון ברכה בפני עצמו ברם הכא שכן אפילו בחול שאינו אלא כוללן.

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד

 בשלומן מפני דרכי שלום: גמ' רבי חייא רבי אימי חד אמר חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא וחרנא אמר אישר מ"ד חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא מהו שואלין בשלומן אישר מ"ד אישר מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל שלום עליכם דלמא רבי חיננא בר פפא ורבי שמואל בר נחמן עברון על חד מחורשי שביעית אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר א"ל רבי חיננא בר פפא לא כן אולפן רבי [תהילים קכט ח] ולא אמרו העוברים מכאן שאסור לומר לחורשי שביעית אישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אלו

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ה

 מנהג היא הלכה היא ר' נחמיה היא רבנן תמן אמרין אילן שחנט קודם ראש השנה של עולם מתעשר לשעבר ולאחר ר"ה של עולם מתעשר לבא התיב רבי יודן בר פדיא קומי רבי יונה הרי חרובין הרי הן חונטין קודם ר"ה של עולם והן מתעשרין לבא ולא שמיע דא"ר חיננא בר פפא [דף יג עמוד ב] חרובין שלשולן היא חנטן אמר רבי יסא הביא שליש לפני ר"ה של עולם מתעשר לשעבר אחר ר"ה של עולם מתעשר לבא התיב ר' זעירא קומי ר' יוסא פעמים שהשנים מאפילות ותמרים מטילות שאור אחר ר"ה של עולם והן מתעשרות לשעבר א"ר זעירא לא מן דעתיה

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ה

 וכבונות והעזים צרורות ר"י אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות ר' יהודא אומר עזים יוצאין צרורות ליבש אבל לא לחלב: גמ' שמואל אמר בקשורה לו מערב שבת. חנין מגופתייה אמר קומי שמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן. א"ל נהיג בקלסטירין. דתני זכרים יוצאין בקלסטירין. התיר רבי אחא בר פפא קומי ר' זעירא. והא תני חבל שהוא קשור בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה. ניחא בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה ולא נמצא משתמש בצדדי בהמה בשבת. אמר רבה תיפתר בקשרין שאינן של קיימא. א"ר יוסי שנייא הוא צדדי בהמה בין קשר שהוא של קיימא

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 ישאל לחכם אחר שמא יתיר. בימי ר' ירמיה אינשון מפתחייא דסדרא רובא אתון ושאלון ליה אמר לון כד תחמון שטפא עבר אייתינון דרך חולה. חייליה דר' ירמיה מהדא כל חולה שנעשית בין לדעת בין שלא לדעת הרי זו חולה. רבי יודא בר פזי הורי להביאן דרך מנעלין. ר' חיננא בר פפא הורי לעשות חולה ולהביאו דרך מנעלין. ר' שמואל בר אבדומי הוה ליה עובדא למיגזר לרב ששעה בריה אנשון מייתי איזמל. שאל לר' מנא אמר לו ידחה למחר. שאל לרבי יצחק בר אלעזר אמר לון מישחוק קונדיטון לא אנשיתון ומייתי איזמיל אנשיתון. ידחה למחר. רבי יוסה בי ר' בון בשם

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ה

 בדק הבית: גמ' ר' יעקב בר אידי ורב יצחק בר נחמן הוון פרנסים והוון יהבין לר' חמא אבוי דר' יהושעיה דינר והוא יהיב ליה לחורנין רבי זכריה חתניה דר' לוי היו הכל מליזין עליו אמרין דלא צריך והוא נסב מן דדמך בדקין ואשכחין דהוה מפליג ליה לחורנין רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה בליליא חד זמן פגע ביה רבהון דרוחייא א"ל לא כן אלפן ר' [דברים יט יד] לא תשיג גבול רעך א"ל ולא כן כתיב [משלי כא יד] מתן בסתר יכפה אף והוה מסתפי מיניה וערק מן קומוי אמר רבי יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן אלא

1234567891011121314151617181920