פפא

פפא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9937 מקורות עבור פפא. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

איכה רבה (בובר) פרשה ד

 נח ז), ור' נחמיה אמר דלית להון מי דמנחם יתהון, המד"א ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת (ירמיה טז ז), ורבנן אמרו שלא היה להם מי שיעמוד בפרץ, המד"א לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו (תהלים קו כג).[ה] האוכלים למעדנים נשמו בחוצות. ר' חנינא בר פפא אמר (קלוסין) [קלוסקין] וקונדיטון, ור' סימון אמר (קלוסין) [קלוסקין] וחמר עתיק.האמונים עלי תולע. מלובשין כלי מילת.חבקו אשפתות. מקילין לקילקילתא.[ו] ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום. ר' יהושע ור' אחא בשם ר' נחמיה נעשה בשבט יהודה ובנימין מה שלא נעשה בסדום, בסדום כתיב וחטאתם כי כבדה מאד (בראשית יח

102

קהלת רבה (וילנא) פרשה ב

 את לבי מכל שמחה זו שמחת הנשים, כי לבי שמח מכל עמלי זו הפרשת חלה ומאן דאמר זו הפרשת נסכים.א (יא) ופניתי אני לראות חכמה, ופניתי, ופיניתי כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו, לראות חכמה והוללות וסכלות, ר' חנינא בר פפא ור' סימון, ר' חנינא בר פפא אומר הוללות זו הוללה של מלכות, וסכלות זו הטרחות, ר' סימון אומר הוללות זו הוללה של מינות, וסכלות זו הטפשות, כי מה האדם שיבא אחרי המלך וגו' אם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על משתיתו של עולם, אמור לו אחרי המלך ב"ו =בשר ודם=

103

קהלת רבה (וילנא) פרשה ג

 ואמרתי (דברים י"ב) רק חזק לבלתי אכול הדם וגו', והרי יוצאת וגוזלת וחומסת וחוטאת ועומדת במדת הדין יוצאה ממדת הדין וחוטאת שנאמר (ויקרא ד') דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה וגו'.א [יז] אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים, ר' חנינא בר פפא אמר צדיק כרשע ישפוט האלהים, לסטים עולה לגרדון ור' עקיבא עולה לגרדון, ורבי אמר צדיק ביד רשע ישפוט האלהים, טורנוסרופוס הרשע דן את ר' עקיבא, וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא אמר להם אין אתם מעמם של חמו"ע ואני מבני בניו של נבוכדנצר יבוא אלהיהם של חמו"ע =חנניה מישאל

104

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

 בארה של מרים, א"ר חייא בר אבא כתיב (במדבר כ"א) ונשקפה על פני הישימון שכל מי שעולה על הר ישימון רואה כמין כברה קטנה בימה של טבריא וזו היא בארה של מרים, רבי יוחנן אמר שיערו אותה רבנן והיא מכוונת כל קבל תרעא מציעאה דכנשתא עתיקתא דסרונגיא, א"ר הונא בר פפא באיסור הבמה היו ישראל מקריבין במדבר עד שלא הוקם המשכן, תנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים והיו ישראל נוהגין באיסור במה במדבר והיו פורעניות מכלות אותם והיו או"ה אומרין עבדן לשמו והוא הורגן במדבר לפיכך הקב"ה אומר למשה (ויקרא

105

קהלת רבה (וילנא) פרשה י

 ואומרין (מלכים א' י"ח) הבעל עננו והיום מביעין דברים ואומרים ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים, יקר מחכמה ומכבוד מחכמה זו תורה ומכבוד זו נבואתו של אליהו סכלות מעט (שם /מלכים א' י"ח/) ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם.א [ב] לב חכם לימינו וגו', א"ר חנינא בר פפא לשני בני אדם שהיו להם שני כורין אחד של חטים ואחד של שעורים אמר אחד מהן לחבירו אם את של שעורים אני של חטים אם אני של חטים את של שעורים כל עיקר אני נוטל של חטים, כך אמר אברהם ללוט (בראשית י"ג) אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה, א"ר חנינא

106

קהלת רבה (וילנא) פרשה יא

 לו מעוט בריצה שלא תרבה בחזירה, כך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט, ר' שמעון בן חלפתא אומר לאחד שהיה שט על פני הנהר היה רץ ורצין אחריו אמרו לו מעט בכניסה שלא תרבה ביציאה ותיגע, כך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט, ר' חנינא בר פפא אמר לאחד שגנב את המכס חד זמן צדון יתיה אמרין ליה הב מה דאית גבך, אמר לון סבון לכון מה דאית גבאי, אמרון את סבר לית אנן מפקין אלא כל דאית גבך האידנא אנן תבעין מינך כל דאית גבך וכל מה דגנבת כל אילין שנייא דהוית גניב, כך ודע

107

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ב

 מלכים ב'= ה' כ"ו). לב נופל, שנאמר אל יפול לב אדם עליו (ש"א =שמואל א'= י"ז ל"ב). לב שמח, שנאמר לכן שמח לבי (תהלים ט"ז ט'). לב מתנחם, שנאמר דברו על לב ירושלים (ישעיה מ' ב').סימן ט[ט] אף חכמתי עמדה לי. אמר ר' חמא בר פפא כל תורה שלמדתי (כאן) [באף] נתקיימה לי.סימן יג[יג] כיתרון האור מן החשך. תני בשם רבי מאיר כשם שיש יתרון להאור מפני החשך, כך יתרון דברי תורה על דברי מצות.סימן יד[יד] החכם עיניו בראשו. זה אברהם אבינו. והכסיל בחשך הולך. זה נמרוד הרשע. וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה

108

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה א

 שמונים ומאת יום, שנאמר בהראותו את עושר כבוד מלכותו [ואת יקר תפארת גדולתו הרי ששה], וישראל היו שם, וכשהיו ישראל רואים כלי בית המקדש שם, לא היו רוצים להסב עמהם, ועשה להם מסיבה לעצמם.[א ה] ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם וגו'. אמר ר' חנינא בר פפא מלמד כששמעו גדולי הדור ברחו, אמר ר' שמעון בן יוחאי מכאן שאכלו בשולי גוים בעל כרחם, אמר ר' חנינא בר עיגול אמרו לישראל יכול אלהיכם לעשות לכם כסעודה זאת לעתיד לבא, אמרו לו [אותה סעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבא, עליה נאמר] עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו

109

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה

 ולמועדים, אילו ימים טובים. ולימים (בראשית שם /א'/), אילו ראשי חדשים. ושנים (שם /בראשית א'/), אילו ראשי שנים, שיהיו אומות העולם מונים לחמה וישר' ללבנה, החדש הזה לכם ראש חדשים וג' (שמות יב: ב).[ב] רבות עשיתה י"י אלהי נפלאתיך ומחשבתיך וג' (תהלים מ: ו). ר' חננה בר פפא או' /אומר/ תרתי. כל נפלאות ומחשבות שחשבתה כדי שיקבל אבינו אברהם את המלכיות. אלינו (שם /תהלים מ'/), בשבילנו, כדי שנעמוד בעולם. שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן ארבעה דברים הראה הקב"ה לאבינו אברהם, תורה, וקרבנות, גיהנם, ומלכיות. תורה, ולפיד אש (בראשית טו: יז). קרבנות, ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת וג'

110

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ו - את קרבני לחמי

 אומ' לשעבר היו המסעות נוהגים והתמידים נוהגים, פסקו המסעות פסקו התמידים. א' הקב"ה למשה, לך אמור לישר' שיהו נוהגים בתמידים. ור' נחמיה א' לפי שהיו ישר' מגלגלים בתמידים א' הקב"ה למשה, לך אמור לישר' שלא יהו מגלגלים בתמידים. ורבנין אמרין להלן לתלמוד וכן למעש'. ר' אחא בשם ר' חנינא בר פפא שלא יהו ישר' /ישראל/ אומרי' לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהן ועכשיו שאין אנו מקריבין קרבנות מהו שנתעסק בהן, אמ' להן הקב"ה הואיל ואתם מתעסקין בהן כאילו שאתם מקריבין אותם. ר' חונה אמ' תרתיי. ר' חונא א' אין כל הגליות הללו מתקבצות אלא בזכות משניות. ומה טעמ', גם כי

1234567891011121314151617181920