פפא

פפא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 9937 מקורות עבור פפא. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

איכה רבה (וילנא) פתיחתות

 אתם קוראים, גלתה יהודה מעוני, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (שמות י"ב) ליל שמורים הוא לה', ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים, בכה תבכה בלילה, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (דברים א') איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד.יב רבי חנינא בר פפא פתח (משלי כ"ה) מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע, ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין, לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים והיה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן עד שקרעו אותה, כך לא זזו

92

איכה רבה (וילנא) פרשה א

 לאחרים משה כועס ואת אומר (שמות ל"ג) ושב אל המחנה קרי ביה ושוב, אליהו כועס ואת אומר (מ"א =מלכים א'= י"ט) לך שוב לדרכך מדברה דמשק, ועכשיו לא לרצות ולא לירצות, האפס לנצח חסדו, מהו האפס אמר ר' ראובן לשון יוני הוא כמד"א (עמוס ו') ואמר אפס, ר' חנינא בר פפא ור' סימון, רבי חנינא אמר נגמר אותו דבר שאמר הקב"ה למשה (שמות ל"ג) וחנותי את אשר אחון, ר' סימון אומר הא חסילה והא מסכמא, על ידי ירמיה שאמר (ירמיה ט"ז) כי אספתי את שלומי, השכח חנות אל, השכח חנותו אל (במדבר ט') על פי ה' יחנו, השכח (שמות ל"ד)

93

איכה רבה (וילנא) פרשה ד

 ינחמם כמה דאת אמר (ירמיה ט"ז) ולא יפרסו להם על אבל, רבי נחמיה אמר אין מי שיתן להם פרוסה של לחם כמד"א (ישעיה נ"ח) הלוא פרוס לרעב לחמך, ורבנן אמרין אין להם מי שהוא עומד בשורה כד"א (ויקרא י"א) כל מפרסת פרסה.ח האוכלים למעדנים, ר' חנינא בר פפא אמר גלוסקין וחמר עתיק, האמונים עלי תולע, טריפון בקיקלא.ט ויגדל עון בת עמי, ר' יהושע בר' נחמיה בשם ר' אחא אמר נאמר בשבט יהודה ובנימן מה שלא נאמר בסדומיים, בסדומיים כתיב (בראשית י"ח) וחטאתם כי כבדה מאד, אבל בשבט יהודה ובנימן נאמר (יחזקאל ט') ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה

94

איכה רבה (בובר) פתיחתא יב

 איכה רבה (בובר) פתיחתא יברבי חנינא בר פפא פתח. מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע (משלי כה כ). ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין, לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים, והיה זה בוגד מכאן, וזה בוגד מכאן, עד שקרעו אותה, כך לא זזו עשרת השבטים עובדים ע"ז בשומרון, ושבט יהודה ובנימין בירושלים, עד שגרמו לירושלים ליחרב. ד"א מעדה בגד ביום קרה. ר' חנינא בר פפא ור' סימון, ר' חנינא בר פפא אמר יום שנזדווג נבוכדנצר לישראל העדה מהם שני לבושין, בגדי כהונה

95

איכה רבה (בובר) פתיחתא יג

 איכה רבה (בובר) פתיחתא יגרבי חנינא בר פפא פתח. מפיץ וחרב וחץ שנון איש עונה ברעהו עד שקר, שן רועה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה (משלי כה יח יט). מפיץ, על שם והפיצך ה' בכל העמים (דברים כח סד). וחרב, על שם והריקותי אחריכם חרב (ויקרא כו לג). וחץ שנון, על שם בשלחי את חצי הרעב (יחזקאל ה טז), הכל למי, לאיש עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל שהשיבו ואמרו אלה אלהיך ישראל (שמות לב ח). שן רועה ורגל מועדת וגו', אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע כשבאת לרעות אותנו השן אכלה ומדקה אחריה, [והרגל רפסה], ולמה שן רועה

96

איכה רבה (בובר) פתיחתא יד

 איכה רבה (בובר) פתיחתא ידרבי חנינא בר פפא פתח. איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת (משלי כט ט). א"ר סימון כל מי שהוא דן את טיפש הוא עצמו נידון, הה"ד חכם נשפט, שפט אין כתיב אלא נשפט. ד"א איש חכם נשפט. זה הקב"ה, שנאמר חכם לבב ואמיץ כח (איוב ט ד). את איש אויל. אלו ישראל, שנאמר כי אויל עמי (ירמי' ד כב). ורגז ושחק. רגזתי ואין נחת, שחקתי ואין נחת. רגזתי עליכם בימי פקח בן רמליהו, שנאמר ויהרג פקח בן רמליהו וגו' (דה"ב =דברי הימים ב'= כח ו). שחקתי עליכם בימי אמציהו, שנאמר ואמציהו

97

איכה רבה (בובר) פתיחתא טו

 איכה רבה (בובר) פתיחתא טורבי חנינא בר פפא פתח. יוסר לץ לוקח לו קלון (משלי ט ז). א"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע סופו להתבזות ממנו, שנאמר יוסר לץ לוקח לו קלון, הוא דעתיה דר' יצחק, דא"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע, בא"י כאלו מעמיד ליסטים, ובחוצה לארץ מעמיד עבד. אמר ר' שמעון בן לקיש כתיב כבוד לאיש שבת מריב (שם /משלי/ כ ג). אמר הקב"ה כבוד היה לי אלו לא נזדווגתי לאומה זו. את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין אומות העולם היה הקב"ה מחזר על פתחיהן של אומות העולם לשמוע מה הם אומרים, ומה היו אומרים, אלהיהם של

98

איכה רבה (בובר) פרשה א

 מדברה דמשק (מ"א =מלכים א'= יט טו), ועכשו לא יוסיף לרצות עוד, לא רעי ולא מתרעי, אלא האפס לנצח חסדו (תהלים שם /ע"ז/ ט), א"ר ראובן אין לשון אפס אלא לשון יוני, המד"א ואמר אפס (עמוס ו י). אלא גמר אומר מדור לדור (תהלים שם /ע"ז, ט'/). ר' חנינא בר פפא אמר נגמר אותו דבר שאמרת למשה וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט). ור' סימון אומר [הא חסילה והא מסכמא] על ידי ירמיהו דאמר כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים (ירמיה טז ה), אלא השכח חנות אל (תהלים שם /ע"ז/ י), השכח

99

איכה רבה (בובר) פרשה ב

 לארץ כבדי על שבר בת עמי. מעשה באדם אחד שהיה לו בן תשחורת ומת, והיה בוכה עד שראה נפשו קרובה לצאת, אמר האי מעויי דההוא גברא נחתין וכבדייא מסייא מבכי, ולא הני כלום, לקיים מה שנאמר נשפך לארץ כבדי.[יב] לאמותם יאמרו איה דגן ויין. ר' חנינא בר פפא ור' סימון, ר' חנינא בר פפא אמר קלוסיקין וקונדיטון, ור' סימון אמר קלוסיקין וחמר עתיק.בהתעטפם כחלל ברחובות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמותם. מעשה באשה אחת שאמרה לבעלה הדין ממונא לא אהני לי, סב מיניה ופוק לשוקא וזבון לי כלום וניכול ולא נמות, עבד כן, סב מיניה ממונא ונפק לשוקא,

100

איכה רבה (בובר) פרשה ג

 א] אני הגבר ראה עני. הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת (משלי כב כ), [דברים משולשים, ר' שמואל בר נחמני אמר] אין שלישים אלא גבורים, כמד"א ושלישים על כלו (שמות יד ז). ד"א הלא כתבתי לך שלישים. זה אני הגבר, דהוא מן תלתא תלתא [פסוקים]. ר' חנינא בר פפא פתח וירמיה לקח מגילה אחרת ויתנה אל ברוך בן (נריה) [נריהו] הסופר ויכתוב עליה. מפי (ירמיה) [ירמיהו] את כל (הדברים) [דברי הספר] אשר שרף יהויקים מלך יהודה [באש] ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה (ירמיה לו לב). ועוד נוסף עליהם, איכה יעיב. דברים. איכה יועם. רבים. זה אני הגבר. כהמה. זכור

1234567891011121314151617181920