פורים

פורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3183 מקורות עבור פורים. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

אסתר פרק ט

 כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם:(כה) וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:(כו) עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם:(כז) קִיְּמוּ וקבל וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:(כח) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה

2

תוספתא מסכת מגילה (ליברמן) פרק א

 מאחרין ספק מילה וזמן עצי הכהנים תשעה באב חגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין אע"פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין קורין את המגלה וגובין ומחלקין בו ביום שאין עיניהם של עניים נשואות אלא ליום מקרא מגלה שנ' והימים האלה נזכרים וגו' ועוד לקיים את השמחה בזמנה הלכה המגבית פורים לפורים ומגבית העיר לאותה העיר אין מדקדקין במגבית פורים אבל לוקחין את העגלים ושוחטין ואוכלין אותן והמותר אל יפול לכיס של צדקה ר' ליעזר או' מגבית פורים אל יעשה ממנו עני רצועה לסנדלו ר' מאיר או' הלוה מעות מחבירו ליקח בהן פירות אל יקח בהן כלים כלים אל יקח בהן פירות מפני

3

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב

 איכא דר' יוחנן בן דהבאי, אלא לאהבה ולחשקה. הלכה יבר' אליעזר אומר אין אדם רשאי ליתן מעותיו לתוך ארנקי של צדקה, אלא אם כן תלמיד חכם ממונה עליהם כר' חנינא בן תרדיון.מאי עובדיה, דתניא אמר ליה כלום בא מעשה לידיך, אמר ליה מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים, אמר ליה מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי. הלכה יגאמרו עליו על ר' טרפון שעשיר גדול היה, ולא היה נותן מתנות רבות לעניים, פעם אחת אמר לו ר' עקיבא, רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים, אמר לו הן, הלך ר' טרפון והביא לו ארבעה

4

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כא

 מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כא הלכה אמנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות, ולאחר פורים, שני וחמישי ושני. ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב; וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן, לקיים מה שנאמר, אין כל חדש תחת השמש. לפיכך אין אומרים תחנונין כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה, והתלמידים מתענין בו בשני ובחמישי ושני, מפני חילול

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 ולא חמישי קורין אותה בזמנה:[דף ה עמוד א] גמ' תני עשרה בטילים ממלאכתן לבה"כ ר' יהודה אמר כגון אנו שאין אנו צריכין לתלמודינו תני כפר שאין בו עשרה תקנתו קלקלתו ונעשה כעיר באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין סעודת ראש חדש וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין ר' זעירה בעא קומי ר' אבהו ויעשו אותן שבת א"ל [אסתר ט כב] לעשות אותם ימי משתה ושמחה את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים מגבת פורים לפורים א"ר לעזר ובלבד שלא ישנה ממנה העני רצועה למנעלו אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ג

 א"ל ולא כבר איתתבת דלית אפשר ואם אפשר איחור הוא לעיירות:הלכה המתני' בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים: גמ' רבי בא בשם רבי חייה בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש אמר רבי לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ד

 יוסה. ר"מ ור' יוסי אין הלכה כר' יוסי. א"ל תרי תניין אינון על דר"מ ותרין תניין אינון על דר' יוסי. א"ל הרי ר"ה וי"ה ביהודה נהגו כר"ע [דף כו עמוד ב] ובגליל נהגו כר' יוחנן בן נורי. אמר רבי שנייה הוא שאם עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא. הרי פורים הרי אלו קורין בי"ד ואלו קורין בט"ו. א"ל מי שסידר את המשנה סמכה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר. ניחא ממקום שעושין למקום שאין עושין. ממקום שאין עושין למקום שעושין. ויבטל שהרי כמה בטילין יש לו באותו מקום. ר' סימון בשם רבי יוחנן במתמיה:הלכה במתני' כיוצא

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק י

 ובחג הסוכות. תני כל שכתב [דף עא עמוד א] מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן. א"ר תנחומא ויאות מי שראה תאינה בכורה שמא אינו צריך להזכיר זמן הרי ראש השנה ויום הכפורים ביהודה נהגו כרבי עקיבה ובגליל נהגו כרבי יוחנן בן נורי. עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא. הרי פורים אלו קוראים בארבעה עשר ואלו קוראין בחמשה עשר שנייא היא דכתיב משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר:הלכה ומתני' מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה אין

9

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון

 זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב./ארבעה עשר באדר/ בארביסר ביה ובחמיסר ביה יומי פוריא אנון דילא למספד. ימים שנעשו בהם נסים לישראל על ידי מרדכי ואסתר ועשאום ימים טובים. אמר רבי יהושע בן קרחה מימות משה לא עמד נביא וחדש מצוה חוץ ממצות פורים אלא שגאולת מצרים נוהגת שבעה וגאולת מרדכי ואסתר אינה נוהגת אלא יום אחד. דבר אחר. ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגומר עשו אותם ימים טובים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרה על הזכרים ועל הנקבות שנאמר מנער ועד זקן טף ונשים

10

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 אותם במועדם. שאין מעברין את החדש אחר שנראה בזמנו. אשר תקראו אותם. בבית דין הדבר תלוי לקדשו שאם היה מולדו קודם לכאן אינו מקודש לישראל אלא בקידוש בית דין. שנאמר אשר תקראו אותם מכאן סמכו רבותינו ז"ל לומר לא אד"ו ראש השנה. ולא בד"ו פסח לא גה"ז עצרת לא זב"ד פורים שנאמר אשר תקראו אותם במועדם שהרי בשבת כתיב שבת שבתון [דף סג עמוד א] מקרא קדש. ובמועדים כתיב אשר תקראו אותם בקידוש בית דין הדבר תלוי:[כג, ה] בחדש הראשון זה ניסן שהוא ראשון לכל החדשים וראשון לרגלים. בארבעה עשר יום בין הערבים משיפנה היום לערוב משש שעות ולמעלן

1234567891011121314151617181920