פאה

פאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3380 מקורות עבור פאה. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


91

אברבנאל ויקרא פרשת אמור פרק כג

 חטים כמו שביארתי לכן צותה תורה מיד על תכליתו באמרו ובקצרכם את קציר ארצכם. רוצה לומר כשם שיהיה התחלת הקציר לכבוד בחג השבועות כך יהיה תכליתו גם כן בעבודתו בעזיבת הפיאה והלקט לעניים גם כיון בזה שלא יאמר אדם שכיון שהוא בא מן השדה לחם ובכורים לא יניח ממנו עוד פאה ושכחה לכן הזהירו במקום הזה עליו והותרה בזה השאלה העשרים. ואמנם למה לא אמר בחג השבועות שבתון ולא עצרת סבתו מבוארת ממה שביארתי כי לפי שהיה חג השבועות יום אחד לבד לא היה ראוי לומר בו עצרת כי הוא שם נאמר על היום השביעי מהחג אם לישיבה בירושלם ואם

92

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 דף מ') שזוהי מדתו של הקב"ה שמי שרובו זכיות ומיעוטו עונות נפרעים ממנו ממיעוט עבירות קלות שעשה בעולם הזה כדי שיטול שכרו משלם בעולם הבא. ובהפך כשיהיה רובו עבירות ומיעוטו זכיות שמשלם אליו שכר מצות קלות שעשה בעולם הזה בשביל להפרע ממנו משלם בעה"ב. כמו שביארו זה במסכת תעניות ובמסכת פאה. ובבראשית רבה ובמקומות אחרים. אבל עם היות המדה כן אין ראוי שנחשוב שאליה כיון בכתובים האלה. לפי שבא הגמול הטוב מזה העולם והעונש הנפשיי שניהם בלשון אחד שוה. ויותר נכון שנפרש אל פניו הראשון כנוי להקב"ה. ואל פניו השני כנוי לשונא ושהפנים הראשונים הם מלשון השגחה או כעס והשניים

93

אברבנאל שמואל א פרק יג

 והם בני החיל הגבורים אחוזי חרב מלומדי מלחמה כי הם המשחיתים, ועשו מעצמם שלשה ראשים ליכנס כל אחד מהם בארץ ישראל להשחית בפאה מיוחדת, וארץ שועל הלך הראש האחד, ות"י לארע דרומא, וידמה שהיתה ארץ מלאה שועלים ולכן נקראה על שמם,(יח) והראש האחר פנה בית חורון שהיא פאה אחרת, והראש השלישי פנה דרך הגבול הנשקף על גיא הצבעים המדברה, ונקרא כן לפי שהיו שם אפעה הרבה, ולהם יקראו צבועים להיותם בעלי מראות וצבועים מגוונים מחולפים והם הנמצאים במדברה, וכן ת"י אפעה, ופירשו חכמינו ז"ל (בבא קמא פרק א' דף ט"ז ע"א) צבועה זו אפעה מין שרץ רע ומזיק:(יט

94

אברבנאל ישעיהו פרק יא

 הנביא שמלך המשיח ישא נס לגוים ויאסוף נדחי ישראל שהם אשר גלו ראשונה ונפוצות יהודה יקבץ שהם אשר גלו באחרונה בחרבן שני הבתים, והסתכל אמרו בישראל נדחי ישראל בלבד, וביהודה אמר לשון נפוצות שנאמר ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ, כי הנה אמר זה לפי שישראל גלו כלם יחד אל פאה אחת, לחלח וחבור ושאר הערים מארץ מדי, אמנם מבני יהודה אמר בהם נפוצות לפי שגלו שני פעמים בזמן בית ראשון, ובזמן בית שני, ולא הלכו בגולה אל פאה אחת בלבד, כי אם לארבע כנפות הארץ, והנס הזה שזכר הנביא שישא מלך המשיח לכל הגוים, מה הוא ומה יהיה ענינו,

95

אברבנאל ישעיהו פרק יז

 כך והיתה שממה, כאלו יאמר והיתה הארץ שממה מפני בני ישראל וזה פירוש נאה ומתישב. ועם על כל פנים תאמר, שאומרו מפני בני ישראל הוא כנגד הכנענים יהיה פירושו כן, שעשה בדבר שני משלים, האחד בעזיבת החורש רוצה לומר שיהיו עריהם המעוזות של ישראל נעזבות, כארץ אשר יחרש החורש ויעזוב פאה שלא יחרוש אותה ולא יפנה אליה, והמשל השני הוא אמרו והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והוא מלשון (דברים כו, יז) את ה' האמרת שהוא מענין מעלה ורוממות, יאמר שערי ישראל יהיו נעזבות כעזיבת החורש, וגם כן כעזיבת האמיר, כנוי לכנעני יושב הארץ במעלה, במה שעזב אותה מפני בני

96

אברבנאל ירמיהו פרק ט

 שם ופקדתי על כל מול בערלה רוצה לומר אפקוד על כל עם שהוא מול ומנגד לזה רוצה לומר להשכיל וידוע אותי אותי כמו שזכר בסבת ערלתו, (כה) על מצרים שהם ערלי בשר ועל יהודה שהם ערלי לב, וכן אפקוד על אדום ועל בני עמון ועל בני מואב ועל כל קצוצי פאה שהם רחוקים במדבר שהם קדר וממלכות חצור אותם שהחריב נבוכד נצר, וקראם קצוצי פאה מלשון קצה לפי שהדבר שהוא רחוק יאמר שהוא בקצה, וזכר הסבה למה כלל יהודה עם האומות ההם באומרו כי כל הגוים ערלים רוצה לומר בבשרם וכל בית ישראל בכללם ערלי לב ולכן יחריב נבוכדנצר אלו

97

אברבנאל ירמיהו פרק כה

 ג"כ מלכי בלשון רבים עם היות שכל אחת מהן היתה עיר אחת ומלך א' מולך בתוכה לפי שבני המלכים נקראים מלכים וכמ"ש יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד (תהלים ב, ב), ונראה שהיו בצור וצידון רבים מזרע המלוכה ומלכי האי הם מלכי האיים כי אי הוא שם המין, (כג) וקצוצי פאה הם השוכנים בקצוות העולם כי פאה הוא קצה, (כד) ומלכי הערב הם הערביים ממשפחת ישמעאל השוכנים במדבר, ואינם הערב שזכר למעלה כי הם היו עם בלי מלך והיו שוכנים בערים ואלה היו אחרים שוכנים במדבר, (כו) ובכלל אמר ואת כל ממלכות הארץ, ולפי שאת כל אלה החריב נבוכד נצר

98

אברבנאל ירמיהו פרק מו

 עזה ואשקלון ועל מואב ועל בני עמון ועל אדום ועל בבל שהם עם מלכות יהודה שנים עשר ועל השאר לא ניבא בפרט, והנה פרשת הכוס כוללת לאותם שזכר ולאשר לא זכר שהם כל הערב כל מלכי ארץ העוץ עקרון ושארית אשדוד מלכי האי אשר בעבר הים דדן תימא בוז קצוצי פאה מלכי ערב מלכי הערב השוכנים במדבר מלכי זמרי מלכי מדי מלכי הצפון הקרובים הרחוקים:השאלה השנית למה ניבא בכאן על דמשק ועל קדר, בהיות אותם שתי האומות לא נזכרו בתוך הגוי' בפרשת כוס היין החמה וידוע שאין ענין הפרשה ההיא אלא ליעד שיאבדו ויחרבו אותם האומות ולמה אם כן

99

אברבנאל ירמיהו פרק מט

 בדלתים ובריח והם בדד ישכנו כי אין להם עזר מהשכנים, (לב) ולכן בנקלה יהיו גמליהם לבוז והמון מקניהם יהיו לשלל כי הם בעלי מקנה כמו שאמר כל צאן קדר יקבצו לך (ישעיה ס, ז), ולא היה דעתו להוליכם בגלות ושביה אלא לזרותם ולהפיצם לכל רוח ופא' בקצוות הארץ וזהו קצוצי פאה מענין קץ כי הפאה היא קץ וסוף, ואמרו מכל עבריו אביא את אידם להגיד שלא יהיה זה בקדר משנאת נבוכדנצר אותם כי הם לא עשו עמו מלחמה אבל מכל עבריו של נבוכדנצר יבא אידם של בני קדר כי הם בחמדתם יבאו עליהם לשללם, ובעבור שחצור היה עיר מקדש מלך

100

אברבנאל יחזקאל פרק א

 היה לגביהן לרוממות הכבוד היושב על הכסא, ומתוך גביהן היה יראה להם כי הדבר הגבוה מטיל אימה בעיני רואו, אמנם כפי הנמשל יאמר הכתוב שהאופנים שהם הגרמים השמימיים על ארבע רבעיהם בלכתם ילכו, ואפשר שאמר רבעיהן בלשון נקבה על החיות שהאופנים ילכו על ארבעת רבעיהן של החיות רוצה לומר לכל פאה ופנים מפני החיות לא יסבו בלכתם כי כמו שהחיות לא יסבו מצד אל צד כן האופנים בתנועותיהם:ואמנם בפסוק וגביהן תמצא טעם זקף על מלת וגביהן כמו שבא למעלה על ופניהם וכנפיהם והיה זה לפי שהנביא ראה בגלגלים הגלגל העליון שאין כוכב בו שהיה עולה על גביהן ומקיף אותם,

1234567891011121314151617181920