עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג

 כנעניים מקולקלים מכל עמים ואותו המקום שנתכונו בו ישראל מקולקל מכל.(ח) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וכו' הקיש מעשה מצרים למעשה כנעניים ומעשה כנעניים למעש' מצרים, וי"א שטופים מצרים מה מעשיהן של כנעניים שטופים בע"א ובג"ע ובש"ד =בעבודת אלילים ובגלוי עריות ובשפיכות דמים= ובמשכב זכור ובהרבעת בהמה אף מעשיהן של מצרים כיוצא בהן וא"כ למה קדמו מצרים לכנעניים במ' שנה לפרענות מפני שכיבדו את אותו הצדיק שמענו אדני נשיא אלהים וגו' ואומר האדם הגדול בענקים הוא וגו'.(ט) ובחקותיהם לא תלכו, וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו, והלא כבר נאמר לא ימצא בך

62

ספרא קדושים פרשה ב תחילת פרק ה

 תלמוד לומר והפדה אי והפדה יכול כולה תלמוד לומר לא נפדתה הא כיצד פדויה ואינה פדויה, את שחצייה שפחה וחצייה בת חורין, במאורסת (לבן חורים) [לעבד עברי] הכתוב מדבר דברי ר' עקיבא, רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר המאורסת (לבן חורים) [לעבד עברי], רבי אלעזר בן עזריה אומר כל עריות כבר אמורות משאר אין לנו אלא שחצייה שפחה וחצייה בת חורים המאורסת לעבד עברי אחרים אומרים לא יומתו כי לא חפשה בשפחה כנענית המאורסת לעבד כנעני.(ג) והפדה לא נפדתה בכסף ושוה כסף, בשטר מנין ת"ל או חופשה לא נתן לה להלן הוא אומר וכתב לה מה לה האמור

63

ספרא קדושים פרשה ד פרק יב

 צרת כל העריות מנין אמרת מה אם אחות אשתו ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת צרתה אסורה אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת צרתה אסורה מכאן אמרו ט"ו נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן עד סוף כל העולם.(יב) או אף שש עריות חמורות שאמרו שיהיו צרותיהן אסורות, אמרת מה (תלמוד לומר) אחות אשתו ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ומותרת לינשא לאחיו וצרתה אסורה אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ושגגתה חטאת ומותרת להנשא לאחיו שאין צרה אלא מאח, מכאן אמרו שש עריות חמורות מאלו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות.

64

ספרא בהר פרשה ו פרק ט

 משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה, בארצכם אי אתם משתחוים על האבנים אבל אתם משתחוים על האבנים שבמקדש.(ו) כי אני ה' אלהיכם את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, כנגד זה הנמכר לעכו"ם הכתוב מדבר שלא יאמר הואיל ורבי עובד עכו"ם אף אני אעבוד עכו"ם, הואיל ורבי מגלה עריות אף אני אגלה עריות, הואיל ור' מחלל שבתות אף אני אחלל את השבתות ת"ל לא תעשו לכם אלילים, את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו הזהיר כן הכתוב על כל המצות, אני ה' אני נאמן לשלם שכר.

65

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רפט

 אשת שנים מנין מת ראשון ייבם שני מת שני ייבם שלישי תלמוד לומר המת, המת ריבה. ולא ימחה שמו מישראל, פרט לסריס שכבר שמו מחוי. (ז) ואם לא יחפץ האיש, ולא שלא חפץ בה המקום מוציא אני את העריות שחייבים עליהן מיתת בית דין ועדין לא אוציא עריות שחייבים עליהן כרת בידי שמים תלמוד לומר מאן יבמי ולא שמיאן בה המקום מוציא אני את העריות שחייבים עליהן כרת בידי שמים ועדין לא אוציא את העריות שהן בלא תעשה תלמוד לומר לא אבה יבמי, ולא שלא אבה בה המקום. לקחת את יבמתו, מה אני צריך מפני שנאמר והיה הבכור אשר תלד

66

מדרש תנאים לדברים פרק יז

 צדוק אומ' זקנים שבאותו הדור כהוגן שאלו שנ' שימה לנו מלך אבל עמי הארץ שביניהן קלקלו שנ' (שם ח כ) והיינו אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו: ככל הגוים אשר סבי' מה מלך גוי לא דן ולא דנין אותו אף מלך ישראל כיוצא בו: או מה מלך גוים עובד ע"ז ומגלה עריות ושופך דמים יכול אף מלך ישראל כן ת"ל ולבל' סור מן המ' ימין ושמ' הא מוזהר הוא על כל המצות שבתורה:פסוק טו(טו). שום תשים עליך מלך מצות עשה וזו היא שאמרנו חובה ולא רשות: אשר יבחר ה' א' בו על ידי נביא כמה שנ' בשאול (שם י

67

מדרש תנאים לדברים פרק כא

 שנואה ואחת והיא אהובה ת"ל האהובה האהובה השנואה השנואה: איזו היא אהובה ושנואה אהובה לפני המקום ושנואה לפני המקום יכול שאין לי אלא אנוסה ומפותה שאינן לו כדרך כל הנשים מנ' אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ת"ל שנואה שנואה ריבה הכתוב את העריות שהן בלא תעשה מנ' לרבות עריות שחייבין עליהן כרת ת"ל שנואה שנואה ומנ' לרבות שחייבין עליהן מיתת בית דין ת"ל שנואה שנואה יכל אפלו שפחה ונכרית ת"ל כי תהיין מי שיש לו בהן הוייה יצאו אלו שאין לו בהן הוייה: וילדו לו מי שהולדות שלו יצאו אלו שאין ולדות שלו: ר' ישמעאל אומר בדרך ארץ

68

מדרש תנאים לדברים פרק כד

 תחת בעלה שתהא אסורה על בעלה ולוקה עליה שנ' אחרי אשר הטמאה והרי נטמית: כי תועבה היא ר' יהודה אומ' היא תועבה ואין הולד תועבה: ולא תחטיא את האר' והרי הדברים קל וחומר אם כשהוא מחזיר את גרושתו הרי הוא מטמא את הארץ ומסלק את השכינה קל וחומר לע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים: ד"א ולא תחטיא את הארץ להזהיר בית דין על כך:פסוק ה(ה). כי יקח איש אשה חדשה אין לי אלא בתולה מנ' לרבות אלמנה ושומרת יבם ת"ל ושמח את אשתו מכל מקום: אם כן למה נאמר חדשה מי שחידשה לו פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול

69

מדרש תנאים לדברים פרק כה

 כאן נחלה: ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי: ד"א על שם אחיו ולא על שם אחי אביו: המת מנ' מת הראשון ייבם השני מת השני ייבם השלישי ת"ל המת המת ריבה:פסוק ז(ז). ואם לא יחפץ האיש ולא [שלא] חפץ בה המקום מוציא אני עריות שחייבין עליהן מיתת בית דין ועדיין לא אוציא את העריות שחייבין [עליהן] כרת בידי שמים אוציא העריות שחייבין עליהן כרת בידי שמים ועדיין לא אוציא את העריות שהן בלא תעשה ת"ל [לא] אבה יבמי ולא שלא אבה בה המקום: לקחת את יבמ' מה אני צריך לפי שנ' והיה הבכור אשר תלד יכול

70

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ה

 לעשות צדקה ומשפט (שם /בראשית י"ח י"ט/), ה' זו ברכת השם, שנאמר ונקב שם ה' (ויקרא כד טז), אלהים זו ע"ז, שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ ב), על האדם זו שפיכות דמים, שנאמר שפך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט ו), לאמר זה גילוי עריות, שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה' (ירמיה ג א), מכל עץ הגן זה הגזל, שנאמר או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו

1234567891011121314151617181920