עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק א

 לפני ר"ג לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו כל השטרות העולין בערכאות של גוים אעפ"י שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים ר"ש אומר כולן כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט: גמ' על הממון נחשדו ועל הממון נפסלו. לא נחשדו על העריות. ועדי נפשות כעדי עריות. מעתה אפילו שניהן כותים. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול. אמר ר' אבין תיפתר שחתם ישראל בסוף. אמר ר' יוסי אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה. ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 פסולה. לפניו והזה על הצדדין הזייתו כשירה. הדא אמרה העומד מן הצדדין בכלל ברכה הן. אמר רב חסדא וצריך שיהא החזן ישראל. אמר רב חסדא אם היה כהן אחד אומר כהן. לשנים אומר כהנים. ורב הונא אמר אפילו לא' אומר כהנים שאינו קורא אלא השבט. שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו. אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנא' [במדבר ו כז] ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: מערבין בבית ישן. א"ר אבין ובדיור ישן היא מתניתא. בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון. והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו. שמואל אמר אפילו מן הצד.

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

 אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא אמרין לין ומאן אינון נטורי קרתא אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב [תהילים קכז א] אם ה' לא יבנה בית וגו' רבי חונה ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מצאנו שוויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עכו"ם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים על מאסם בתורה לא וויתר מה טעמא ויאמר ה' על אשר עשו עכו"ם וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתוב כאן אלא ויאמר ה' על עזבם את תורתי א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה שמא את תורתי שמרו שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו השאור שבה היה

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק א

 בר סוסיי בעא קומי רבי ניתני שש עשרה נשים אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו אמר ליה ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקדקדו ולמה אמר ליה בגין דר' יודה דר' יודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו ולא מודי ר' יודה שאם קידש שתפסו בה קידושין אלא בגין דתנינן שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. ותני ר' חייה כן אם יכולות להינשא לאחיו שלא בעבירה צרותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום ומכולם אין לך אלא אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו. למה לא תניתה. בגין דתניתה ר' חייה לא ניתנינה כל שכן ניתנינה. אלא בגין דתנינן

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ב

 אתר ר' לעזר סמך לרבי חייה רבה דתני ר' חייה איסור מצוה איסור קדושה חלץ לה ובא עליה נפטרה צרתה:הלכה דמתני' איסור מצוה שניות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין: גמ' איסור מצוה עריות מדברי סופרים מצוה מן התורה לשמוע את דברי סופרים. ואיסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. [ויקרא כא ח] וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב [דף יב עמוד א] ואית דמחלפין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. [ויקרא כז לד] אלה המצות וכל שם מצוה אחת. ואיסור קדושה

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק י

 ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש רבי אימי בשם רבי ינאי [דברים כד ב] ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כשתצא מביתו יהא לה הויה אצל אחר. ומניין שאין קידושין תופסין בכל העריות. רבי תנחומא בשם רב הונא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. ומה תלמוד לומר אחר. פרט לפרשת עריות:הלכה ומתני' מי שהלכה אשתו למדינת הים באו ואמרה לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך באת אשתו מותרת לחזור לו הוא מותר בקרובות שנייה והשנייה מותרת בקרוביו ואם מתה הראשונה מותר בשנייה אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני מעשה באחד ששילח ביד בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף ובא אחר ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן זהב אמרו כפה הסיח את המנורה מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים כו"ם ומגלים עריות ושופכי דמים וכן בשני ר' יוחנן בר תורתא אמר מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כו"ם ומגלי עריות ושופכין דמים אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ז

 ר"א בי ר"ש מה אהרן בראוי לו אף בניו בראוי להן. אמר רבי סימון כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים אית דבעי מימר על שופכי דמים כמה דאת אמר [בראשית לז לא] ויטבלו את הכתונת בדם מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמה דאת אמר [שמות כח מב] ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח כמה דאת אמר [שם כט ו] וישם את המצנפת על ראשו אבנט היה מכפר על הגנבים ואית דבעי מימר על העוקמנים א"ר לוי ל"ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק א

 במקום שרוב כשירין אף רבי יהושע מודי אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ור' אילא בשם רבי לעזר אפילו במקום שרוב כשירין היא המחלוקת סבר רבי יהושע הזנות רצה אחר הפסולים אמר רבי זעירא מתניתא אמרה אפילו כשירין מזנין דתני אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות:הלכה טמתני' היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרי' נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראייה לדבריה: גמ' אמר רבי לעזר הכל מודין בוולד שהוא שתוקי

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ג

 קובעת. א"ר יעקב בר זבדי קשיתה קומי רבי אבהו לא כן אמר זעירא ורבי יוחנן בשם רבי ינאי. רבי ירמיה ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק נמנו בעליית בית נתזה בלוד. על התורה מניין אם אמר עובד כוכבים לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים יעבור ואל ייהרג. הדא דתימר בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולוליינוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן. אמר לא אתכוין משמדתהון אלא מגבי ארנונין. כמה הן רבים רבנן דקיסרין אמרין עשרה דכתיב [ויקרא כב

1234567891011121314151617181920