עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 מאה מחשבות של משנה, ומאה מיני תשובות של תלמוד, שנאמר מי זאת עולה מן המדבר [וגו'] (שה"ש =שיר השירים= ג' ו'), כגון משה ואהרן וכל הדומין להן. כיוצא בהן אתה אומר, דתן ואבירם הרשעים, שנתכוון אחד מהן ועשה מריבה עם חבירו, יש בלבבו מאה מחשבות של גזל ומאה מחשבות של עריות (מאה) [ומאה] מחשבות של שפיכות דמים, שנאמר לתאוה יבקש נפרד וגו' (משלי י"ח א'), מפני מה, מפני שמספרין לשון הרע בארץ ועולה כנגד כסא הכבוד, וכן הוא אומר, שתו בשמים פיהם וגו' (תהלים ע"ג ט'), מפני מה, מפני שמכירין בה ועוברין עליה,ד"א לא תלך רכיל בעמך, ארבע מדות

182

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה כט

 בארבע רוחות העולם, שנאמר הבה נרדה וגו' (שם /בראשית י"א/ ז') ויפץ ה' אותם וגו' על כן קרא שמה בבל וגו' (שם /בראשית י"א/ ח' וט').אנשי סדום גסות רוח היתה בהן ובה נעקרו מן העולם, שנאמר ואנשי סדום וגו' (בראשית י"ג י"ג). ד"א, רעים, בגזל, חטאים, בגלוי עריות, [לה'], בחילול השם, מאד, (משהיו) [שהיו] מתכוונין וחוטאין. כשהיה לוט מדבר עמהן דברים שהן בדרך ארץ, ויאמרו גש הלאה (שם /בראשית/ י"ט ט'), וכשהיה מדבר עמהן שאינן בדרך ארץ, [ויאמרו האחד] בא לגור וגו' (שם /בראשית י"ט/).סנחריב גסות רוח היתה בו ובה נעקר מן העולם, שנאמר ומי בכל אלהי הארצות

183

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה י

 הקב"ה מלך על אשתו ועל בניו ועל בני ביתו, שאין להם לא [אימת] מלכות ולא מדת הפורענות ולא מדת הדין, [אלא אוכלין ושותין ושביעין ובועטין מתוך הטובה], שנאמר ויאמרו לאל סור ממנו וגו' (איוב כ"א י"ד), ירדו לידי חמס וגזל, שנאמר ותמלא הארץ חמס (בראשית ו' י"א), ירדו לידי גילוי עריות, שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו וגו' (שם /בראשית ו'/ י"ב), ירדו לידי שפיכות דמים, שנאמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה (שם /בראשית ו'/), ולא עוד אלא שהיו בגדיהם על גבי קרקע ויהיו מהלכין ערומים בעולם בלא לבוש, שנאמר ערום הלכו בלא לבוש ואין כסות בקרה (איוב

184

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יב

 שמשין לצדיקים לעולם הבא מנין, אומות העולם בטילין, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' (ישעיה ס"ו כ"ד), הא אין כאן אומות העולם, אלא שמשין לצדיקים (לימות המשיח) [לעוה"ב] מנין, היה אומר, עמי הארץ שלא קראו ולא שנו, ואין בהן עבודה זרה ואין בהן חמס וגזל ואין בהן גילוי עריות ואין בהן שפיכות דמים, מביא אותן ועושה אותן שמשין לצדיקים (לימות המשיח) [לעוה"ב], שנאמר ביום ההוא תהיה מסילה וגו' (שם /ישעיהו/ י"ט כ"ג), ואיני יודע מקרא זו מהו, כשהוא אומר, ברוך עמי מצרים (שם /ישעיהו י"ט/ כ"ה), עם שיצאו ממצרים, ומעשה ידי אשור (שם /ישעיהו י"ט/), אילו שגלו לאשור, והם נחלתי

185

משנת רבי אליעזר פרשה ט

 ייי בכם ועצר, קדמתה, השמרו לכם פן יפתה לבבכם. יצאו ובדקו, ולא מצאו. שנה שנייה אמ' להן, צאו וראו שמא יש בכם פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין, שנ' נשיאים ורוח וגשם אין איש מת' במ' שקר. יצאו ובדקו, ולא מצאו. שנה שלישית אמר להן, צאו וראו שמא יש בכם מגלי עריות, שהגשמים נעצרים בעוון גלוי עריות, שנא' וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם. יצאו ובדקו, ולא מצאו. מכאן ואילך אמ', אינו אלא שפיכות דמים. מיד שאל באורים ותמים, שנ' ויאמר ייי אל שאול ואל בית הדמים. ואימתי הרגן שאול. בשעה שהרג נוב עיר הכהנים,

186

משנת רבי אליעזר פרשה י

 מפני גסות רוחו. אמ', וכי היאך אפשר שיהא מקום שהכהנים נכנסין ואני איני יכול להכנס. על דבר זה הוא נענש.קשה היא גסות הרוח, שלא נתחייב יפתח אלא מפני גסות רוחו, שלא רצה לילך אחר פנחס.קשה היא גסות הרוח, שהיו בני מואב עובדין ע"ז ומגלי עריות ושופכי דמים, והניח הכת' את אלו, וקנטרן בגסות הרוח, שנ' שמענו גאון מואב גיא[ה] מאד [גבהו] וגאונו [ו]גאותו, עברתו ולא כן בדיו.קשה היא גסות הרוח, שקראה הכת' שתי עבירות, שנ' יראת ייי שנאת רע גאה וגאון ודרך רע. והלא הגאה, היא הגאון, אלא עבירה אחת, והיא שתים. כיצד. הוא רוצה

187

משנת רבי אליעזר פרשה טז

 משנת רבי אליעזר פרשה טז[עמוד 299] ישראל נקראו קדושים, שנ' כי עם קדוש אתה לייי אלהיך. על ידי שהן מתקדשין מע"ז. כת' והתקדשתם והייתם קדשים. מגלוי עריות, שנ' דבר אל כל עדת בני ישראל. מנבילות וטרפות, שנ' ואנשי קדש תהיון לי. משקצים ורמשים, [שנ'] כי אני ייי אלהיכם. והתקדשתם מכל הטמאות, שנ' וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל. אף לעתיד לבוא הקב"ה מקדשן, שנ' וידעו הגוים כי אני ייי מקדש את ישראל. וכן הוא אומר, והייתם לי קדשים, בעולם הזה, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, בעולם הבא. ר' חנניה בן אנטיגנס אומ', אלו אמר ואבדיל את העמים מכם, לא

188

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב

 צדקה ומשפט (בראשית יח יט). ה' זו ברכת השם וכה"א ונוקב שם ה' מות יומת (ויקרא כד טז). אלהים, זו ע"ז, שנא' לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ ג). על האדם, זו שפיכת הדמים, שנא' שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט ו). לאמור, זה גילוי עריות, וכן הוא אומר לאמר הן ישלח איש את אשתו (ירמיה ג א), מכל עץ הגן, ולא גזל. אכל תאכל, ולא אבר מן החי, כי כל אלה הן מצות הדעת, שאפי' לא נתנה תורה לישראל נוהגין היו בהם הדורות לשמרן מדעתן, וכן הוא אומר באברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה

189

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 יגיג) ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר. הגיע זמנם לקוץ, כמו שנאמר וקצות את כפה (דברים כה יב): כל בשר. הואיל ובני אדם נשחתים גם כל בשר אשחית: בא לפני. קטיגוריא שלהם, שלא נמצא להם זכות, וכל כך למה, כי מלאה הארץ חמס, א"ר לוי חמס ע"ז, חמס גילוי עריות, חמס שפיכות דמים. ע"ז, דכתיב כי מלאה הארץ חמס, כפרו במי שהוא כל הארץ כבודו. גילוי עריות, דכתיב חמסי ושארי על בבל (ירמיה נא לה), ואין שאר אלא ערוה, שנא' איש איש אל כל שאר בשרו וגו' (ויקרא יח ו). שפיכות דמים, דכתיב מחמס בני יהודה אשר שפכו דם

190

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יג

 ושם רשעים ירקב (משלי י ז): ד"א ואנשי סדום רעים וחטאים. רעים אלו לאלו, וכן הוא אומר אוי לרשע רע (ישעיה ג יא), וכי רשע טוב אלא מי שהוא רע לחבירו נקרא רשע רע, לכך נאמר ואנשי סדום רעים, שהיו חומסין זה לזה ולא היה בהם משפט צדק: וחטאים. בגילוי עריות, וכן הוא אומר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט ט): לה'. זה עבודה זרה, שכפרו בשם, וכה"א זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו (שמות כב יט): מאד. זה שפיכת דמים, וכן הוא אומר דם נקי שפך מנשה הרבה מאד (מ"ב כא טז):סימן ידיד) וה'

1234567891011121314151617181920