עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא

 התחתונים, מה אמרו, הבה נבנה לנו עיר (בראשית יא ד), ומה עשה להם הקב"ה, ויפץ ה' אותם משם (שם שם /בראשית י"א/ ח), עמד וסילק שכינתו מן הרקיע הרביעי לחמישי. עמדו הסדומיים מה כתיב בהם, ואנשי סדום רעים וחטאים [לה' מאד] (שם /בראשית/ יג יג), רעים זה לזה, וחטאים בגילוי עריות, לה' בע"ז, מאד בשפיכות דמים, מיד סילק שכינתו מן הרקיע החמישי לששי. עמדו הפלשתים והכעיסו להקב"ה מיד סילק שכינתו מרקיע הששי לשביעי. אמר הקב"ה שבעה רקיעים בראתי ועד עכשיו יש לרשעים לעמוד, מה עשה הקב"ה קיפל כל דורות הרשעים והעמיד לאברהם אבינו, כיון שעמד אברהם אבינו ועשה מעשים טובים,

142

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך

 ובהמה, והכתיב וגם ערב רב עלה אתם (צאן) [וצאן] ובקר (שמות יב לח), ואם תאמר אכלום במדבר, והלא כתיב ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד (במדבר לב א), מיכאן אמר ר' שמעון לא בשר היה שנתאוו, שכן הוא אומר וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח כז), ואין שאר אלא עריות, שנאמר איש איש אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו), הוי אומר שבקשו להתיר להם את העריות, וכן הוא אומר וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו (במדבר יא י), וכשבקשו כך ויחר אף ה' (בם) מאד וגו' (שם /במדבר י"א י'/). באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה למה הריעות

143

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא

 אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד לא). ר' זכאי [רבה] אמר אף גנב, שנאמר אם גנבים באו לך (עובדיה א). אמר הקב"ה אני כבר הבטחתי לאברהם אוהבי, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר וגו' (בראשית טו טו), ועתה הוא רואה את בן בנו, שהוא גוזל וחומס, מגלה עריות, ושופך דמים, והדין הוא סבא טבא, טב ליה לההוא צדיקא דמתכניש בשלם, שנאמר כי טוב חסדך מחיים (תהלים סג ד), ומה חטא חטא על אביו, גרם לו שכהו עיניו בחייו, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע גורם לו שיכהו עיניו בחייו, בן רשע מיצחק, דכתיב ותכהין

144

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא

 לפיכך אף הפורעניות שבאת עליהן מלא כריסן שנאמר ישלח בם חרון אפו, אמר רבי מאיר במטר שבסדום הכתוב מדבר דכתיב וימטר עלימו בלחומו, וכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה, מהו בלחומו על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה שנא' ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בחרופין וגידופין ובעבודת כו"ם, מאד בשפיכות דמים, אמר רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי יהודה בר רבי סימון בשעה שבא אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים ע"י ששבו את לוט שמע אברהם ויצא עליהם למלחמה והרג את המלכים, ברחו שנאמר ויחלק עליהם לילה וכתיב ועמק השדים בארות בארות

145

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח

 בר כהנא א"ל הקב"ה ליעקב בשעת עקתא נדרא בשעת רווחא שמטי כשהיית בצרה נדרת וכשאתה בריוח שכחת, מיד ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו וגו' ונקומה ונעלה בית אל וגו' מהו כן שבשעה שנדר מה הוא אומר אם יהיה אלהים עמדי שלא נטעה אחר עבודת כו"ם ושמרני מגלוי עריות, בדרך הזה משפיכות דמים, ועל שאחר את נדרו לקה בשלשתן, עבודת כו"ם מנין דכתיב הסירו את אלהי הנכר, גילוי עריות מדינה, ש"ד =שפיכות דמים= ויהרגו כל זכר, ללמדך שאיחור נדר קשה משלשתן שעל שאחר את נדרו לקה בשלשתן, טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה'), רבי מאיר

146

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח

 הולך, להודיע חבת ישראל לפני האומות כדי שינהגו בהם כבוד, ולא דיין שאין נוהגין בהן כבוד אלא ממיתין אותן מיתות חמורות לענין כן מהו אומר (יואל ד) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל, אשר פזרו בגוים, על עבודה זרה וג"ע =וגילוי עריות= וש"ד =ושפיכות דמים= לא נאמר אלא על עמי ונחלתי ישראל, ואומר מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה (שם /יואל ד'/) באותה שעה ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור, (שם /יואל ד'/) ונקיתי דמם לא נקיתי אימתי (שם /יואל ד'/) וה' שוכן בציון.(ו) [יד, ד] וחזקתי את לב

147

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 שנאמר (שמות יט) ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ועברו על הכל ועשו את העגל, כיון שראה הקב"ה כך אמר למשה לך רד כי שחת אין שחת אלא קלקול מעשים שנאמר (דברים לב) שחת לו לא בניו מומם, ולא עגל בלבד עשו אלא ג"ע =גילוי עריות= וש"ד =ושפיכות דמים= שנאמר וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק ואין צחוק אלא ג"ע =גילוי עריות= שנאמר (בראשית לט) בא אלי העבד העברי וגו', שפיכות דמים דכתיב (שמואל ב ב) יקומו הנערים וישחקו, ואין לך גדול מן חור שנהרג, באותה שעה נזעף משה על שדבר הקב"ה קשות כנגדו ואין

148

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני

 יהיה בך אל זר (תהלים פא), היין גורם לעבוד ע"ג שנאמר (ישעיה כח) וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו, מה תעו אלה אלהיך ישראל שנאמר (שמות לב) וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק, מתוך היין אמרו אלה אלהיך ישראל, ולבך ידבר תהפוכות שגורם לארבעה דברים ע"ג =עבודת גילולים= ג"ע =גילוי עריות= ש"ד =שפיכות דמים= ולה"ר =ולשון הרע= ראה כמה קשה היין, אף כי היין בוגד גבר יהיר (חבקוק ב) וכתיב (משלי כא) זד יהיר לץ שמו, ואין זד אלא ע"ג שנאמר (תהלים קיט) גערת זדים ארורים השוגים ממצותיך, ואין זד אלא ג"ע =גילוי עריות= שנא' (שם /תהלים/ פו) זדים קמו

149

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מצורע

 כן אלא זורק את החץ ומכה אותו בכל מקום שהוא רואה אותו. לכן נמשל מספר לה"ר כחץ שנאמר (ירמיה ט) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וכן הוא אומר (תהלים נז) בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה, ראה מה קשה לשון הרע והוא קשה מש"ד =משפיכות דמים= ומג"ע =ומגילוי עריות= ומע"ג =ומעבודת גילולים= מש"ד דכתיב גדול עוני מנשוא (בראשית ד) מג"ע =מגילוי עריות= דכתיב (שם /בראשית/ לט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, מע"ג דכתיב (שמות לב) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה, ובמספר לה"ר אין כתוב בו לא גדול ולא גדולה אלא גדולות שנ' (תהלי' יב) יכרת ה' כל

150

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהעלותך

 יב) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד, ואם נאמר אכלום במדבר והלא כתיב בכניסתן לארץ (במדבר לב) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, מכאן אמר רבי שמעון לא בשר היה שנתאוו שכן הוא אומר (תהלים עח) וימטר עליהם כעפר שאר ואין שאר אלא עריות שנאמר (ויקרא יח) איש איש אל כל שאר בשרו, הוי שכך בקשו להתיר להם את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה להתיר להם את העריות, וכן הוא אומר וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, וכשבקשו כן לפיכך ויחר אף ה' מאוד ובעיני משה רע באותה שעה אמר משה

1234567891011121314151617181920