עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ג

 במפלתו של אותו רשע, כדכתיב להיות עושים את שני הימים האלה (אסתר ט כז).[ג ח] ולמלך אין שוה להניחם. אמר ר' לוי כל מה שהיה המן מקטרג ישראל מלמטה, היה מיכאל מלמד זכות מלמעלה, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאין מקטרגין שעבדו ע"ז, ולא על שגילו עריות, ולא על ששפכו דמים, אלא על ששומרים תורתך, א"ל הקב"ה חייך לא שבקינון ולא אשבקינון, דכתיב כי לא יטוש ה' את עמו (ש"א =שמואל א'= יב כב).[ג ט] אם על המלך טוב. אמר ליה [וכמה אינון, א"ל] המן השתא אין אנא יודע מנייניהון כמה אינון, אלא כד נפקו ממצרים הוו

132

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה א

 המקדש לא רצו לאכול עמהם.[א, י] ביום השביעי כטוב לב המלך ביין. כיון שנשתכרו לא עשו כמות ישראל, ישראל כשהם אוכלים ושותים, מי שיודע לומר הלכה או פסוק או משנה או אגדה אומר, אבל אומות העולם אינן כן, כשאוכלים ושותים יין, כיון שנכנס בהן היין, התחילו להזכיר עריות, אלו אומרים הפרסיות נאות, ואלו אומרים המדיות נאות, אחשורוש שהיה טיפש אמר להם אין נאה כושתי המלכה, (א"ל אל) [ולא] תאמרו שהיא נאה מפני שהיא לובשת בגדי מלכות ומקושטת, אינו כן אלא היא מבפנים כבחוץ, א"ל אם כן תבא ערומה לפנינו, שכן הוא אומר להביא את ושתי המלכה, ולא יהיה עליה

133

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג - זכור

 את הנערה המאורסה (דברים כב: כה). והוא עיף (בראשית שם /כ"ה/), אין עיף אלא הורג, שנ' כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד: לא). ר' זכיי רבא או' אף גנב. א' הקב"ה אני הבטחתי לאברהם ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית טו: טו), והדא שיבו טבא שרואה את בן בנו מגלה עריות ושופך דמים וגונב, והדא סיבו טבא, טב ליה לההוא צדיק מתכנש בשלום, כי טוב חסדך מחיים (תהלים סג: ד). ומה חטיא דחטא על אביו, גרם לו שיכיהו עיניו. מיכן אמרו כל מי שהו מעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות. בן רשע מאבינו יצחק, ויהי כי זקן

134

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יב - בחדש השלישי

 כהנא (מנדלבוים) פיסקא יב - בחדש השלישיבחדש השלישי.[א] ר' יודה בר' סימון פתח רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה (משלי לא: כט). אדם הראשון נצטווה על שש מצות, ואילו הן, על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל הדיני' ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל, וכולהם בפסוק אחד, הד"ה דכת' =הדה הוא דכתיב= ויצו י"י אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל (בראשית ב: טז). ויצו, זה ע"ז, כמה דאת אמ' כי הואיל הלך אחרי צו (הושע ה: יא). י"י, זו ברכת השם, כמה דאת אמ' ונקב שם י"י מות יומת (ויקרא כד: טז)

135

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טו - איכה

 נטורי קרתא, אילו סופרים ומשנים שהן משמרין ביום ובלילה, על שם והגית בו יומם ולילה (יהושע א: ח), וכן הוא אומ' אם י"י לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו (תהלים קכז: א). ר' חונה ר' ירמיה בשם ר' שמו' בר רב יצחק מצינו שוויתר הק' על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה, שנ' ויאמר י"י על מה אבדה הארץ (ירמיה שם /ט'/), על ע"ז ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים אין כת' כן, אלא ויאמר י"י על עזבם את תורתי (שם /ירמיהו ט'/ יב). ר' חונא ר' ירמיה בשם ר' חייא בר

136

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

 האיש הנערה המאורשה (דברים כ"ב כ"ה), והוא עיף (בראשית שם) ששפך דמים דכתיב עייפה נפשי להורגים (ירמיה ד' ל"א), כיון שעשה כן נסתלק אברהם, למה, [אמר הקב"ה] אמרתי ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה (בראשית ט"ו ט"ו) איזה שיבה טובה זו שיהיה אברהם עומד ורואה בן בנו מגלה עריות ושופך דמים לפיכך מיד שעשה נסתלק אברהם, יעקב היה יושב ומבשל עדשים, בא עשו ואמר לו מה ראית להיות יושב ומבשל עדשים, ואמר לו מפני שמת זקני ואני יושב ומתאבל ומצטער כדי שיהא יודע היאך נצטערתי עליו וכשיחיו המתים לעתיד לבוא יהא (אוהבים) [אוהבי], אמר לו שוטה כך אתה

137

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא

 חרון אפו (שם שם /איוב כ' כ"ג/), אמר ר' מאיר על הפיכת סדום הכתוב מדבר, וימטר (עליהם) [עלימו] בלחומו (שם /איוב כ' כ"ג/), וה' המטיר על סדום, מהו בלחומו, על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה, שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית יג יג), רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בע"ז, מאד בשפיכות דמים. אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום בשם ר' יוחנן [בר נחמן] בשעה שבאו אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים על ידי ששבו את לוט, יצא אברהם עליהן למלחמה והרג את המלכים וברחו, כמה שכתוב ועמק השדים בארת בארת חמר [וינוסו מלך סדום] (בראשית יד י)

138

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח

 ויבא יעקב שלם (בראשית לג יח). בא מפדן ארם בתנאין שהתנה עמו הקב"ה לא חיסרו כלום, מה עשה יעקב, התחיל פותח איטליסין, א"ל הקב"ה שנדרת לפני שכחת, ולא כך אמרת אם יהיה אלהים עמדי (שם /בראשית/ כח כ) שלא אעבוד עבודה זרה, ושמרני (שם), משפיכות דמים, בדרך הזה (שם) מגילוי עריות, שנאמר כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און (משלי ל כ), שמרו הקב"ה, שכן הוא אומר, ושמרתיך בכל אשר תלך (בראשית כח טו), אמר יעקב אם שמרתני מכל הדברים הללו, כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (שם שם /בראשית כ"ח/ כב) כיון שבא לארץ

139

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני

 גם אלה ביין שגו ובשכר תעו (ישעיה כח ז), מה (תעו) [אלה שאמרו] אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), שנאמר וישב העם לאכול ושתו ויקומו (לשחק) [לצחק] (שם שם /שמות ל"ב/ ו), מתוך היין אמרו אלה אלהיך ישראל. ולבך ידבר תהפוכות (משלי שם /כ"ג/ לג), שגורם לארבעה דברים ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע, ראה כמה היין קשה, וכתיב ואף כי היין בוגד וגו' (חבקוק ב ה), וכתיב לץ יהיר זד שמו (משלי כא כד), ואין זד אלא ע"ז, שנאמר גערת זדים ארורים (תהלים קיט כא), ואין זדים אלא גילוי עריות, שנאמר אלהים זדים קמו עלי וגו' (שם /תהלים/

140

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

 בו, והמכה בחץ אינו כן, אלא זורק החץ ומכה אותו בכל מקום שהוא רואה אותו, לכך נמשל מספר לשון הרע לחץ, שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דבר (ירמיה ט ז). ואומר בני אדם שיניהם חנית וחצים [ולשונם חרב חדה] (תהלים נז ה). ראה מה קשה לשון הרע שהוא קשה מגילוי עריות ומשפיכות דמים ומעבודה זרה, מגילוי עריות, דכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט ט). משפיכות דמים, דכתיב ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא (שם /בראשית/ ד יג). ע"ז, דכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא). וכשהוא מזכיר לשון הרע אינו אומר לא

1234567891011121314151617181920