עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט

 היה ראוי להפסיק ביניהם לפי שמכה ומקלל שניהם נאמרים בעונש אביו ואמו למה עשה כן ללמדך שעל זה נתחייב גונב נפש מישראל לאחר שהוא מכה אביו ואמו ומקללם לפי שאינו גדל עמם ואינו מכירם אף כאן לכך הפסיק בין הקידוש לזנות מקלל אביו לפי שכל מי שבא על אחת מכל עריות האמורות בתורה פעמים שמוליד בן וגורם לממזר לקלל אביו ולמה הזכיר קללת אם והלא אמו מכיר הוא אימתי מכיר אמו בזמן שהממזר הוא מניאוף אשת איש לפי שהנואפת תולה אותה בבעלה אבל בשאר עריות פנויות הן משליכות את בניהן בשווקים מפני הבושה ואחרים מגדלים אותם ואותם ממזרים אינן מכירין

112

במדבר רבה (וילנא) פרשת בהעלותך פרשה טו

 נאמר שלא היה להם שור ובהמה והלא כבר נאמר (שמות יב) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר אם נאמר אכלום במדבר והלא כתיב (במדבר לב) ומקנה רב היה לבני ראובן מכאן אר"ש לא נתאוו בשר אלא שאר בשר שכן הוא אומר (תהלים עח) וימטר כעפר שאר ואין שאר אלא עריות שנא' (ויקרא יח) איש איש אל כל שאר בשרו הוי שכך בקשו להתיר להם את העריות וכה"א (במדבר יא) וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו כשבקשו כך לכך (שם /במדבר י"א/) ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה למה הרעות לעבדך לכשעבר היה

113

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב

 אומר לכך מנין שנ' (שם /ירמיהו ל"א/) הבן יקיר לי אפרים וגו'.כה [ד, מא] אז יבדיל משה, הלכה על כמה דברים נצטווה אדם הראשון כך שנו חכמים על ששה דברים נצטווה אדם הראשון על עבודת כוכבים, ועל חלול השם, ועל הדינים, ועל שפיכת דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, אמר רבי כלן בפסוק אחד שנא' (בראשית ב) ויצו ה' אלהים על האדם וגו', ויצו זה עבודת כוכבים שנא' (הושע ה) הואיל הלך אחרי צו, ה' זה חלול השם שנא' (ויקרא כד) ונוקב שם ה', אלהים אלו הדיינים שנא' (שמות כב) עד האלהים יבא דבר שניהם, על האדם זה שפיכות

114

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

 תאכל ויצו זו עבודת כוכבים המד"א (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו, ה' זו קללת השם שנאמר (ויקרא כד) ונוקב שם ה' מות יומת, אלהים אלו הדיינים שנא' (שמות כב) עד האלהים יבא דבר שניהם, על האדם זו שפיכות דמים דכתיב (בראשית ט) שופך דם האדם, לאמר זו גלוי עריות דכתיב (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו, מכל עץ הגן זה הגזל דכתיב המן העץ אשר צויתיך, נח ניתוסף לו אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו, אברהם נצטוה על המילה, יצחק חנכה לשמונה ימים, יעקב על גיד הנשה שנאמר (בראשית לב) על כן

115

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב

 מ') ויעלני מבור שאון אני מרטבת מעשים טובים ואומרת לפניו שירה, הה"ד (שם /תהלים מ'/) ויתן בפי שיר חדש, אתיא דרבנן כההיא דאמר ר' אלעזר המודעי, עתידים שרי אומות העולם לעתיד לבא, שיבואו לקטרג את ישראל לפני הקב"ה, ואומרים רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים אלו גלו עריות ואלו גלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים, מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין, והקב"ה משיב להם ואומר, אם כן הוא ירדו כל העמים עם אלהיהם לגיהנם, הה"ד (מיכה ד') כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו, אמר ר' ראובן אלו לא היה הדבר כתוב אי

116

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד

 בכתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט, מוסיף עליו כהן גדול, חשן, ואפוד, ומעיל, וציץ נזר הקדש, כתונת היתה מכפרת על שופכי דמים היך מה דאת אמר (בראשית ל"ז) ויטבלו את הכתנת בדם, ויש אומרים על לובשי כלאים היך מה דאת אמר (שם /בראשית ל"ז/) ועשה לו כתונת פסים, מכנסים מכפרים על גלוי עריות המד"א (שמות כ"ח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, מצנפת מכפרת על גסי הרוח המד"א (שם /שמות כ"ט/) ושמת את המצנפת על ראשו, אבנט על מה היה מכפר על העוקמנין, טעמא מאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושין מעשיהם בסתר, ומאן דאמר על העוקמנין אמר

117

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח

 שאהב הקב"ה לר' אושעיא איש טרייה בוז יבוזו לו.א [ח] אחות לנו קטנה, אלו ישראל, רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון לעתיד לבא עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה ואומרין רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים, אלו גלוי עריות ואלו גלוי עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים, מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין, אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה, מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעונותיהן בא יום הכפורים ומכפר עליהם

118

רות רבה (וילנא) פתיחתות

 בסיני ואמרתם (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, א"ר יוחנן שמעה עמי לשעבר, ואדברה לעתיד לבא, שמעה עמי בעולם הזה, ואדברה בעולם הבא, כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים, אלו גלו עריות ואלו גלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים, אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם, אותה שעה סניגרון של ישראל משתתק, הדא היא דתימא (דניאל י"ב) ובעת ההיא יעמד מיכאל, וכי יש ישיבה למעלה, והא א"ר חנינא אין ישיבה למעלה דכתיב (שם /דניאל/ ז') קרבת על חד מן

119

רות רבה (לרנר) פרשה א

 דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד: ז).א"ר יוחנן, שמעה עמי - לשעבר, ואדברה - לעתיד לבא. שמעה עמי - בעולם הזה, ואדברה - בעולם הבא, כדי שיהא [לי] פתחון פה לפני שרי אומות העולם. שרי אומות העולם עתידים לקטרג לפני ולומר, רבון העולמים, אלו עובדין ע"ז, ואלו עובדין ע"ז, אלו גילו עריות, ואלו גילו עריות, אלו שפכו דמים, ואלו שפכו דמים. אלו יורדין לגיהנם, ואלו [אין] יורדין לגיהנם? אותה שעה סנגורן של ישראל משתתק. הדא היא ובעת ההיא יעמוד מיכאל (דניאל יב: א). וכי יש ישיבה למעלה? הא א"ר חנינא [בר אנדריי משום ר' שמואל בר' סיטר] אין ישיבה למעלה דכת' קרבת על

120

אסתר רבה (וילנא) פרשה ז

 מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד אחד על מפלתך זה ימי הפורים הה"ד (משלי י"ח) פי כסיל מחתה לו, ולמלך אין שוה להניחם, כל מה שהיה המן מקטרג את ישראל מלמטה היה מיכאל מלמד עליהם סניגוריא מלמעלה, אמר לפניו רבש"ע אין בניך מתקטרגין לא על שעבדו עבודת כוכבים ולא על שגלו עריות ולא על שפיכות דמים, אלא אין מתקטרגין אלא על שהן משמרין את דתותיך, אמר לו חייך לא שבקית ולא אשבק, הה"ד (שמואל א' י"ב) כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול בין חייבין בין זכאין כך אי אפשר להניחם לפי שאי אפשר לעולם בלא ישראל (שיר /השירים/

1234567891011121314151617181920