עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סג

 לא), ר' ברכיה ור' זכיי רבה אף גנב כמה דאת אמר אם גנבים באו לך (עובדיה א ה), אמר הקב"ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה (בראשית טו טו) זו היא שיבה טובה יהא רואה את בן בנו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים, מוטב לו שיפטר בשלום שנ' כי טוב חסדך מחיים וגו' (תהלים סג ד).(ל) [ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני] וגו' אמר ר' יצחק בר' זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל, אמר ליה אנא פתח פומי תהא משדר ואזיל, כהדא דתנינן אין אובסין את הגמל ולא דורסים אבל

92

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויצא פרשה ע

 דאמר על הסדר נאמרה מה מקיים אם יהיה אלהים עמדי, אלא שאם יהיה לי שניתקיימו כל התנאין שהתנה עימי. ר' אבהו ורבנין ר' אבהו אמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה מלשון הרע כמה דאת אמר וידרכו את לשונם קשתם שקר (ירמיה ט ב), ונתן לי לחם לאכל מגילוי עריות כמה דאת אמר ולא חשך ממני מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל (בראשית לט ט ו /ו'/) לשון נקי, ושבתי בשלום אל בית אבי משפיכות דמים, והיה י"י לי לאלהים מעבודה זרה, רבנין פתרין לה בכל עיניינא אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך מעבודה

93

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א

 ללמדך שנידוהו וגרשו בנותיו כאשה גרושה, כד"א (שם /בראשית/ ג) ויגרש את האדם, ויקם משה ויושיען, מלמד שישב להן בדין אמר דרך אנשים דולים ונשים משקות וכאן נשים דולות ואנשים משקים, ויצילן לא נאמר אלא ויושיען, רבי יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר דבר של גילוי עריות באו לעשות עמהן ועמד משה והושיען נאמר כאן ויושיען ונאמר להלן (דברים כב) צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה מה להלן גלוי עריות אף כאן גלוי עריות, ורבנן אמרי מלמד שהשליכו אותן למים והוציאן משה ואין ויושיען אלא לשון הצלת מים שנאמר (תהלים סט) הושיעני אלהים כי באו מים

94

שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טז

 עושה להם כבוד ויהיה גאולת ישראל על ידיהן שיהיו ישראל שוחטים פסחיהם על ידיהן של זקנים שנאמר ויקרא משה לכל זקני ישראל לפיכך הכתוב משבחן (איוב יב) בישישים חכמה.ב משכו וקחו לכם צאן, הה"ד (ישעיה ל) בשובה ונחת תושעון, תנינן בכל מתרפאין חוץ מעבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, כיצד שאם יאמרו לו לאדם בא והרוג את הנפש ואתה מתרפא אל ישמע להן, שכן כתיב (בראשית ט) שופך דם האדם באדם דמו ישפך, הואיל וכל מי שהוא שופך דם האדם באדם דמו ישפך היאך יכול החולה להתרפאות בשפיכות דמים, ג"ע =גילוי עריות= כיצד אם יאמרו לו לאדם עסוק בגלוי

95

שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מב

 ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע הרי קול שהיה קול, כיון שבאו למדבר עברו על הכל ושחתו מעשיהם, כיון שראה הקב"ה כן אמר למשה לך רד כי שחת עמך ואין שחת אלא שחבלו מעשיהם כד"א (דברים לב) שחת לו לא בניו מומם, ולא עבודת כוכבים עשו בלבד אלא גילוי עריות ושפיכות דמים ואין שחוק האמור כאן אלא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, ומנין לשחוק שהוא שפיכות דמים שנאמר (שמואל ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, וגילוי עריות מנין שנאמר (בראשית לט) בא אלי העבד העברי לצחק בי וגו', ולא היה שם גדול מחור והרגו אותו זו שיטת

96

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א

 התחיל להביא צלם מבחוץ והיה משחק בו ועובדו, שנאמר: ותרא שרה את בן הגר המצרית [אשר ילדה לאברהם] מצחק (בראשית כא) ואין מצחק אלא עבודה זרה, שנאמר: ויקמו לצחק (/שמות/ לב), ואין מצחק אלא שפיכות דמים, דכתיב: יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (שמ"ב =שמואל ב'= ב), ואין מצחק אלא גלוי עריות, שנאמר: בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי (בראשית לט), והוא מפורש בבראשית רבה בסדר וירא. באותה שעה אמרה שרה: גרש את האמה הזאת ואת בנה (שם /בראשית/ כא), שלא ילמד בני מארחותיו. מיד: וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו (שם /בראשית/ כא), שיצא לתרבות

97

ויקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה י

 ו [ח, ב] את הבגדים, א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים דתנן כהן גדול משמש בשמנה בגדים וההדיוט בארבע בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט, מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ, הכתונת לכפר על לבושי כלאים כמה דתימא (בראשית לז) ועשה לו כתונת פסים, מכנסים לכפר על גילוי עריות כמה דתימר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, מצנפת לכפר על גסות הרוח היך כד"א (שם /שמות/ כט) ושמת המצנפת על ראשו, אבנט מאן דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על

98

ויקרא רבה (וילנא) פרשת מצורע פרשה יז

 חטים יש כאן כמה שעורים כמה תמרים יש כאן לווט ביתא באילן לווטיא רבי יצחק ברבי אליעזר מייתי לה מן הדין קרא שקערורות שקע ביתא באלין לווטיא לפיכך משה מזהיר את ישראל כי תבאו אל ארץ כנען.ג על עשרה דברים נגעים באים על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל חילול השם ועל ברכת השם ועל הגוזל את הרבים ועל גוזל את שאינו שלו ועל גסי הרוח ועל לשון הרע ועל עין רע, על ע"ז מישראל שהעידו עדות שקר בהקב"ה ואמרו לעגל (שמות לב) אלה אלהיך ישראל ומנין שלקו בצרעת שנא' (שם /שמות ל"ב/) וירא משה את העם

99

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אחרי מות פרשה כא

 רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים אורי בר"ה =בראש השנה= וישעי ביום הכפורים ממי אירא עזי וזמרת יה בקרוב עלי מרעים אלו שרי אומות העולם לאכול את בשרי לפי ששרי אומות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקב"ה ואומרים לפניו רבש"ע אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם צרי ואויבי לי בימות החמה שס"ה יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג אמרו ישראל לפני הקב"ה אם תחנה עלי מחנה של סמא"ל לא יירא

100

ויקרא רבה (וילנא) פרשת קדושים פרשה כד

 ששים מצות ואלו הן פרשת פסחים ופרשת נזיקין ופרשת קדושים ר' לוי בשם ר' שילא דכפר תמרתא אמר משבעים שבעים א"ר תנחומא ולא פליגי מאן דעבד פ' פסחים ע' כלל עמה פרשת תפילין מאן דעביד פרשת נזיקין ע' כלל עמה פרשת שמטה ומאן דעבד פרשת קדושים ע' כלל עמה פרשת עריות.ו א"ר יהודה בן פזי מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואתיא כהדא דר' יהודה בן פזי דאמר כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש רבי יהושע בן לוי מייתי מן שונמית הה"ד (מלכים

1234567891011121314151617181920