עריות

עריות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4759 מקורות עבור עריות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת אבות פרק ה

 לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פירות שביעית חרב בא לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה:משנה טחיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ [*] בארבעה פרקים הדבר מתרבה ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית בשביעית מפני מעשר עני שבששית ובמוצאי שביעית מפני פירות שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה מפני גזל מתנות עניים:משנה י[*] ארבע מדות באדם האומר שלי שלי ושלך

2

משנה מסכת יבמות פרק א

 פטורה כך צרת צרתה פטורה אפילו הן מאה כיצד אם מתו צרותיהן מותרות היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת מתה בתו או נתגרשה ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת וכל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת:משנה ג[*] שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים צרותיהן מותרות אמו ואשת אביו ואחות אביו אחותו מאביו ואשת אחי אביו ואשת אחיו מאביו:משנה ד[*] בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים חלצו בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירים נתיבמו בית שמאי מכשירים ובית הלל פוסלין אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין אלו

3

משנה מסכת סוטה פרק ד

 להפרישה ולהחזירה לאחר זמן אילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד לא שותות ולא נוטלות כתובה ר' אליעזר אומר יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה:משנה ד[*] אשת כהן שותה ומותרת לבעלה אשת סריס שותה על ידי כל עריות מקנין חוץ מן הקטן וממי שאינו איש:משנה ה[*] ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה רבי יוסי אומר אף להשקותה לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה:

4

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ו

 בסלע נותן לו כור אחד בסלע והשאר נותן לו כשער בינוני ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב פוטרין בלבלר ופטרו את המלוה מללקות מפני שהוא בקום עשה הלכה יזאמ' ר' יוסי בוא וראה כמה סמיות עיניהם של מלוי רבית אדם קורא את חבירו עובד ע"ז ומגלה עריות ושופך דמים מבקש שיפול עמו לחייו והלה מביא את הלבלר ואת הקולמוס ואת הדיו ואת השטר ואת העדים ואו' בואו וכתבו עליו שאין לו חלק במי שפקד על הריבית וכותב ומעלה בעירכיים וכופר במי שאמר והיה העולם הא למדת שמלוי ריבית כופרין בעיקר ר' שמעון בן לעזר או' יתר על מה שמרויחין

5

תוספתא מסכת גיטין (ליברמן) פרק ו

 שביהודה בשמו שבגליל ואשתו שבגליל בשמו שביהודה פסול אם אמ' אני פלני שמיהודה עם השם שיש לי בגליל ונשוי אשה מגליל או שהיה במקום אחר וכתב (למקום) לשם אחד מהן כשר ר' שמעון או' אפי' כתב עמו שמו שביהודה בגליל ושמו שבגליל ביהודה כשר הלכה וכל עריות שאמרו צרותיהן מותרות הלכו צרות אילו וניסו ונמצאו אילו אילוניות תצא ושלשה עשר דבר בה דברי ר' מאיר שאמ' משם ר' עקיב' וחכמים אומ' אין ממזרין ביבמה הלכה ז[הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זו אילונית תצא היא מזה ומזה ושלשה עשר דבר בה דברי רבי מאיר שאמר משם

6

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק א

 נשואות לאחרים צרותיהן מותרות הלכה וכשם שפוטרות מן הנשואין כך פוטרות מן האירוסין במי דברים אמורים באשה שאין לו בה קדושין אבל באשה שיש לו בה קדושין צרותיהן חולצות ולא מתיבמות דברי בית הלל בית שמיי מתירין את הצרות לאחין הלכה זשש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח ניסו לאחים שלא בעבירה צרותיהן פטורות הלכה חהלכו צרות אילו וניסו בית שמיי או' הן פסולות והולד פסול בית הלל או' הן כשירות והולד כשר הלכה טנתיבמו בית שמיי או' הן כשירות והולד כשר בית הלל או' הן פסולות והולד ממזר

7

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ו

 ר' שמעון בן לעזר היה מביאו מן המקרא שנ' ירח ימים ואחר כן הלכה טהבא על יבמתו לשם נואי לשם נכסים רואין אותו כאילו פוגע בערוה וקרוב הולד להיות ממזר היה ר' מאיר אומ' לא יבא אדם על יבמתו עד שתגיע לפרקה וכן צרות וכן עריות לא ינשאו ולא יתארסו עד שיגיעו לפרקן שמא נמצאו אילו אילוניות ונמצאו אילו פסולות וחכמים או' הרי הן בחזקתן וכשירות מודה ר' עקיבא באלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שאע"פ שהוא בלא יבא אין הולד ממזר שאין ממזר אלא משאר בשר מודה ר' שמעון התימני בהבא על אשתו נדה שאע"פ שהן בהכרת

8

תוספתא מסכת כריתות (צוקרמאנדל) פרק א

 הלכה טוהאשה שילדה ולדות הרבה הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה המפלת תיומין מביאה קרבן אחד על הכל דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מביאה לראשון ואין מביאה לשני מביאה לשלישי ואין מביאה לרביעי: הלכה טזאלו דברים שבין שפחה חרופה לכל עריות כל עריות שבתורה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע אשם תלוי מה שאין כן בשפחה חרופה כל עריות שבתורה עושה אונס כרצון שאין מתכוין כמתכוין מערה כגומר ישינה כעירה כדרכה ושלא כדרכה חייבת על כל ביאה וביאה מה שאין כן בשפחה חרופה כל עריות עשה קטן כגדול

9

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק א

 ר' יהושע אי אתם מודים בשבויה שנשבית לבין הגוים שיש לה עדים שנשבית והיא אומר' טהורה אני שאין נאמנת אמרו לו לא אם אמרתם בשבויה שיש לה עדים תאמר בזו שאין לה עדים אמ' להם וכי מה עדות גדולה מזו שהרי כריסה בין שיניה אמרו לו מפני שגוים חשודין על עריות אמ' להן אין אפטרופוס לעריות במי דברים אמורים בעדות שבגופה אבל בולד הכל מודים שהוא שתוקי

10

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג

 אלישע אוי לי מאגרופן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי שהם כהנים גדולים ובניהם גזברין וחתניהן אמרכלין ועבדיהן באין וחובטין עלינו במקלות: הלכה כבאמר ר' יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה מפני בזיון קדשים שבתוכה ירושלם בניין הראשון מפני מה חרבה מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות מפני מה גלו מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים: הלכה כגאבל בבנין האחרון שעתידה ליבנות בחיינו ובימינו מה

1234567891011121314151617181920