ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ

 בין משפחה למשפחה, עאכ"ו שלא תבואהו פורענות, לכך נאמר בקש שלום ורדפהו (תהלים לד טו):סימן כגכג) ולא תעלה במעלות על מזבחי. מיכן אמרו עשה כבש למזבח: אשר לא תגלה ערותך עליו. וכי בלא מכנסים היו הכהנים, והלא כתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה (שמות כח מב), אלא שלא יפסיע פסיעה גסה, אלא יהלך עקב בצד גודל וגודל בצד עקב: עליו. עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה, אבל בהיכל מותר להפסיע ולהלך בזריזות, מיכן אמרו חכמים ומה אם אבנים של מזבח שאין בהם חיות, אמר הכתוב שלא לנהג בהן מנהג בזיון, חבירך שהוא נברא בצלם ובדמות עאכ"ו

82

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תצוה פרק כט

 לו בחשב האפד. זה אבנט שחגור בו:סימן וו) ושמת המצנפת על ראשו וגו'. ומכנסים היכן הם, שלא הזכירן כאן הכתוב, אלא מלמד שלא יהיה דבר קודם למכנסים, וכה"א ומכנסי בד יהיו על בשרו (ויקרא טז ד), ולמעלה אמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה (שמות כח יב), ואומר וזה הדבר אשר תעשה להם (פסוק א), ו' מוסיף על ענין שלמעלה: ונתת את נזר הקדש. זה הציץ: על המצנפת. על בסמוך על הפדחת:סימן זז) ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אותו. תחלה יוצק לו על ראשו, ואח"כ מושחו כמין כ"י יווני, כמו שקורין היוונים

83

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 ואבני מלואים וכולם היו כפרה לישראל עדות לכל באי העולם ששכינה ביניהם וכן בגדי כהונה היו לישראל לכפרה. כתונת מכפרת על שפיכות דמים וכן הוא אומר (בראשית לז) וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם. מכנסים מכפרים על העריות וכן הוא אומר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה. מצנפת מכפרת על גסי הרוח יבוא דבר שבגבוה ויכפר על גסי הרוח. אבנט מכפר על הרהור הלב על מקום שהוא מהרהר. חשן מכפר על הדינין וכן הוא אומר (שם) ועשית חשן משפט. מעיל מכפר על לשון הרע יבוא דבר שבקול ויכפר על קול. ציץ מכפר על עזי מצח. וכן

84

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות

 הנה זמה היא. ללמד מכאן גזרה שוה לחמותו ואם חמיו ואם חמותו ג' דורות למעלה מג' דורות למטה:[יח, יח] ואשה אל אחותה לא תקח לצרור. לא אותה ואל את צרתה. לגלות ערותה עליה. עליה מה ת"ל לפי שנאמר (דברים כה) יבמה יבא עליה שומע אני אפילו במקום ערוה שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח אפילו במקום עליה שאם נשאו שנים אחים שתי אחיות ומת אחד מהן בלא בן אסור לישא את אחותה ואפילו צרת אחות אשתו אסורה לו שנאמר לצרור לא היא ולא צרתה. מכאן אמרו חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף

85

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 בגיד. לא תקריבו לה'. שלא יקבל הדם. ובארצכם לא תעשו. כל שבארצכם לא תעשו. אפילו התרנגול אפילו הכלב מכאן שאין מקבלין שקלים מן הכנענים. שמהן היו מקריבין תמידין:[כב, כה] ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם וגו'. (לא) שהמום פוסל בו דבר ערוה (ועבודה זו) פוסלת בו. לא ירצו לכם. מלמד שאינן מרצין:[כב, כו] וידבר ה' אל משה לאמר. שור או כשב או עז כי יולד. פרט לכלאים. כי יולד. פרט ליוצא דופן. והיה שבעת ימים. פרט למחוסר זמן. תחת אמו. פרט ליתום. ומיום השמיני והלאה. מנין שביום שמיני עצמו מותר. נאמר כאן

86

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא

 וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם. לדורות. איש איש. אחד כהן ואחד ישראל. כי תשטה אשתו. רוח שטות נכנסה בה. אשתו. הראויה לו פרט אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין. ומעלה בו מעל. זה דבר ערוה:ושכב איש אותה. פרט לקטן שאינו איש. אותה. ולא אחותה כלומר אם שכב איש אותה נאסרה על בעלה אבל אם בא הוא עצמו על אחות אשתו לא נאסרה אשתו על עצמו. ואע"פ שהיה בדין שתהא אשתו אסורה עליו כשבא הוא על אחות אשתו מדין ק"ו שאם כשבא איסור הקל על איסור

87

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס

 של חשמונאי גזרו הבא על הכנענית חייב משום נשג"ז נדה שפחה גויה זונה. אמר רב חסדא הבא לימלך אין מורין לו שיפגע. אלא דינו בידי שמים. אמר רבי אחי בר יאשיה אל תסתכל בנשים שלא תבוא לידי עבירה. רבי מיאשא בנו של ר' יהושע בן לוי אמר כל הרואה דבר ערוה ומעלים עינו ממנה זוכה ומקביל פני שכינה. והלכה רווחת היא שאין דבר בערוה פחות משני עדים. ואין מוציאין אשה מתחת בעלה אלא עד שיראו כדרך המנאפים. ומה שאמרו חכמים בקלא דלא פסיק או בדבר מכוער תצא. לאו להוציאה מתחת בעלה אלא להוציאה מן הנטען. שאם גרשה בעלה בקלא או

88

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן

 זו אזהרת הרהור עבודת גלולים שאין אדם נתפש על הרהור עבירה חוץ מעבודת גלולים שנאמר (תהלים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'. ובעבודת גלולים נתפש על ההרהור שנאמר (יחזקאל יד) למען תפוש את בית ישראל בלבם:פן תשחיתון ועשיתם. כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים:תבנית כל בהמה. נתנה לך תורה ממשלה שלא לטעות כלל אחר כל דמות:ופן תשא עיניך השמימה [וגו']. אשר חלק ה' אלהיך [וגו']. החליקם בדברים כדי לטרדן מן העולם. וכן הוא אומר (ירמיה י) ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה:ואתכם לקח ה'. קידם אתכם לתורתו להיות

89

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת האזינו

 בעוה"ז לעוה"ב כך הוא פורע מן הצדיק מן העבירה שעשה בעוה"ז ובשעת פטירתו של אדם מצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני שנאמר (תהלים נא) למען תצדק בדברך תזכה בשפטך:שחת לו. ישראל שנאמר (הושע יג) שחתך ישראל כי בי בעזרך. כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז. לא בניו. לא נהגו מנהג בנים ששומעין מוסר אביהם אלא אוהבים מומם דברים שהם להם מומם כענין שנאמר (שמות לב) לשמצה בקמיהם. דור עקש ופתלתול. עקמנים אתם אין אתם מתכוונין אלא באור. משל לעץ מעוקם נתנו לאומן שיכוונו נתנו במכוון ולא נתיישר הכהו במעצד ולא נתיישר עשאוהו קליפין והשליכוהו לאור

90

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק א

 רוח. שהולכים ברצון עצמם ואומרים אין כמונו ומי ימשול בנו.סימן יח(יח) כי ברוב חכמה רוב כעס. כל אדם שהוא חכם רואה דבר שאינו הגון וכועס. וכן הוא אומר (תהלים קיט, קלו) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. אבל ההדיוטים רואים דבר אסור ודבר ערוה ואומרים מה בכך: ס"א כי ברוב חכמה רוב כעס. בזמן שתלמיד חכם עובר עבירה רב כעס עליו מן השמים, כדרך שאתה מוצא בדואג ובאחיתופל ובבני עלי הכהן: יוסיף דעת יוסיף מכאוב. שאם נפל אדם רופא לחולי לפי שהוא בקי ויודע הרפואות ויודע עת חוליו קשה שאינו עומד, לפיכך הוא כואב על נפשו,

1234567891011121314151617181920