ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

פרקי דרבי אליעזר פרק מט

 ד] ימים רבים שמונים ומאת יום. וכל מי שהיה מאכלו בטהרה, היו נותנין לו מאכל בטהרה. וכל מי שהיה מאכלו בטמאה, נותנין לו מאכל בטמאה, לקים מה שנאמר [שם ח] לעשות כרצון איש ואיש. רבי שמעון אומר כל מנהגן של מלכי מדי, כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין לנשיהם גלויות בשר ערוה משחקות ומרקדות לפניהם, כדי לראות ביפי תארן. וכשנכנס היין בלבו של אחשורוש, בקש לעשות כן לושתי, ובת מלכים היתה ולא קבלה עליה לעשות כן שתבא לפניו ערמה. ושלחה ואמרה לו איש שוטה שכור, אם אבוא ויראו אותי שאני כעורה יבוזו לך בשלחנך, ואם יראו אותי שאני יפת תאר, יהרג

72

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כב

 למ"ד של"א הי"ה קי"ן של אדם אביו, שנ' ויולד כדמותו כצלמו, ר' שמעון אומר משת עלו ונתייחסו כל הדורות של צדיקים ומקין עלו ונתייחסו כל הדורות של רשעים המורדים והפושעים שמרדו בצורם ואמרו אין אנו צריכין לטיפת גשמיך ולא ללכת בדרכיך, שנ' ויאמרו לאל סור ממנו, ר' מאיר אומר גלוי ערוה היו מהלכין דורות של קין האנשים והנשים כבהמה ומטמאין בכל זנות איש באמו ובבתו ובאשת אחיו ובאשת רעהו וברחובות וביצר הרע של מחשבת לבם, שנ' וירא ה' כי רבה רעת האדם, ר' אומר המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים ראו את בני דורותיו של קין גלויות בשר ערוה כוחלות

73

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מח

 לכל העמים, שנ' ימים רבים שמנים ומאת יום, וכל עם שהיה מאכלו בטומאה היה נותן מאכלו בטומאה וכל עם שהיה מאכלו בטהרה היה נותן לו מאכלו בטהרו, לקיים מה שנ' לעשות כרצון איש ואיש, ר' שמעון אומ' כל מנהגן של מלכי מדי כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין נשיהם גלויות בשר ערוה משחקות ומרקדות לפנים ולראות ביופי תארן, וכשנכנס יין בלבו של אחשורוש בקש לעשות כן לושתי המלכה ובת מלכים היתה ובקש שתבא לפניו ערומה, ושלחה לו לאמור איש שוטה ושכור אם אבא לפניך ערומה ויראו אותי בערוה יבוזו לך בשולחנך, ואם יראו אותי שאני יפת תואר אחד מהשרים יהרוג אותך

74

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה טז

 לומר אפילו של אח, ומתוך שהקב"ה ראה את בני אדם בעונותיהן שהן עושקין וגוזלין וחומסין זה בזה, חזר ופירש בקבלה על ידי יחזקאל בן בוזי הכהן, ואביו כי עשק עושק וגזל גזל אח (יחזקאל י"ח י"ח).אמר לי, רבי בת חמורה או בת בת, אמרתי לו, בני בת ערוה ובת הבת ערוה, כך הבת כמוה בת הבת, אמר לי, רבי והלא אין כתוב בתורה ערות בתך לא תגלה, אמרתי לו, בני ולאו קל וחומר הוא, ומה אם בת בנו ובת בתו של אדם אסורה, לו, בתו לא [כל] שכן, ת"ל ערות אשה ובתה לא תגלה (ויקרא י"ח י"ז), בין אשה

75

משנת רבי אליעזר פרשה ז

 נכנס עד שעה שהוא יוצא, שלא יאמרו נתן לתוך פיו, אם כן ימלא את לגמיו. אינו יכול לעשות כן, שהוא צריך לברך.וכן הוא אומ' וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך. ולמה בכה. ראה אנשים מלחשים אלו עם אלו, ואומרין, וכי בא זה לחדש עלינו דבר של ערוה. מיד בכה. להודיע שאינה נשיקה של תפלות, אלא של קריבות.וכן הוא אומ' ותען חנה ותאמר לא אדני. צרכה להודיע, לצאת ידי עלי.וכן הוא אומ' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם. מה ראו. אמ' ר' יצחק, ראו את יוסף כשחזר מלקבור אביו, הלך והציץ בתוך הבור, והוא לא נתכוון אלא

76

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א

 כמו לבוש (איוב לח יד), ומפני מה אין פרצופותיהן דומות זו לזו, שלא יראה אדם דירה נאה לחבירו, ואשה נאה לחבירו, ויאמר שלי הן, שנא' וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר (שם שם טו). תניא היה רבי מאיר אומר בשלשה דברים אדם נשתנה מחבירו, בקול, ובמראה, ובדעת, בקול ובמראה משום ערוה, בדעת מפני הגזלנין ומפני החמסנין: ת"ר אדם בערב שבת נברא, ומפני מה נברא בערב שבת, שלא יהיו מינין אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה בראשית: ד"א שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו יתוש קדמך במעשה בראשית: ד"א כדי שיכנס למצוה מיד: ד"א כדי שיכנס לסעודה מיד: משל למלך ב"ו

77

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם (יחזקאל ז יא), לא חזר אחד מהם בתשובה. נה, כמו וינהו בני ישראל אחרי ה' (ש"א ז ב), שניהמו במעשיהם:סימן יביב) וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה. תנא דבי ר' ישמעאל כ"מ שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז, דבר ערוה, דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ע"ז, דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל (דברים ד טז): כי השחית כל בשר, מלמד שאפילו החיות והבהמות והעופות קלקלו, שהיו באין מין על שאינו מינו, ומנין שנצטוו ונאסרו על כך, שנא' תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ

78

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יג

 אברהם אבינו ללוט אם תשמאל ואימנה אני, שאהא בדרום שהוא בנגב ארץ ישראל, ואם הימין ואשמאילה אותך בצפון, וכן היה בבית אל היו עומדים באותו הזמן:סימן יי) וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן. א"ר יוסי ב"ר חנינא כל הפסוק הזה לשון ערוה הוא, וישא לוט את עיניו היאך מה דאת אמר ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף (בראשית לט ז), וכמו וירא אותה שכם בן חמור (שם לד ב), את כל ככר הירדן, כדכתיב כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו כו), כי כלה משקה, דכתיב נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני

79

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 רשות לשלוחה והלכה וקידשה את עצמה כזה הדין, א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה, נאסר בכל הנשים בזמן שלא חזר השליח לומר לו אם קידש אם לאו. אמר רבא מודה ר' יוחנן באשה שאין לה לא אם לא בת לא שאר קרובות האסורות משום ערוה, שהוא מותר בה, וליכא למיחש שמא קידש שלוחו את בתה או את אמה שתהא זו אסורה עליו. א"ר יהודה אמר רב אין מעשין אלא לפסולות, כי אמרתה קמי דשמואל אמר לי כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין אבל נשא אשה

80

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יב

 המצות, כדרך שאמרו רבותינו במס' יבמות גר הבא להתגייר אומרים לו מה ראית להדבק בישראל, והרי ישראל סגופים ודחופים, אם אמר מקבל אני, אומרים לו ראשי מצות, כדרך שאמרה נעמי לרות, שנאמר כי אל אשר תלכי אלך (רות א טז), אמרה לה נעמי אסור לצאת חוץ לתחום, אסר לנו ייחוד ערוה, אמרה לה ובאשר תליני אלין עמך עמי (שם), אלו שש מאות ושלש עשרה מצות, מנין עמך ך' חמש מאות ע' מ' מאה ועשר ושלש תיבות של עמך, הרי תרי"ג: ואלהיך אלהי (שם), זה ייחוד השם, מיד ותחדל לדבר אליה (שם): ועשה פסח לה'. יכול מיד ת"ל המול לו כל

1234567891011121314151617181920