ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב

 דתימא משיב הרוח באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים, ד"א (משלי י) פעולת צדיק לחיים אלו באי הארץ הצדיקים שהיו בימי משה ותבואת רשע לחטאת כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגו'.כא [ד, כה] מהו להכעיסו, אמר רבי אלעזר היו יושבין ומחשבין איזו ערוה חמורה שנאמר (יחזקאל כב) ואיש את אשת רעהו וגו' טמא בזימה מאי בזימה במחשבה היו אומרים מי שבא על א"א =אשת איש= בחנק ומי שבא על כלתו בסקילה הרי הכלה חמורה מא"א, תני ר"י איש ואביו ילכו אל הנערה יכול לתאוה ת"ל למען חלל את שם קדשי הוי אומר להכעיסו אמר רבי

62

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד

 ומעיל, וציץ נזר הקדש, כתונת היתה מכפרת על שופכי דמים היך מה דאת אמר (בראשית ל"ז) ויטבלו את הכתנת בדם, ויש אומרים על לובשי כלאים היך מה דאת אמר (שם /בראשית ל"ז/) ועשה לו כתונת פסים, מכנסים מכפרים על גלוי עריות המד"א (שמות כ"ח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, מצנפת מכפרת על גסי הרוח המד"א (שם /שמות כ"ט/) ושמת את המצנפת על ראשו, אבנט על מה היה מכפר על העוקמנין, טעמא מאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושין מעשיהם בסתר, ומאן דאמר על העוקמנין אמר ר' לוי שלשים ושתים אמות היה בו והיה מעקמו לכאן

63

קהלת רבה (וילנא) פרשה א

 תקיא הארץ וגו', אדם יש לו ידים והארץ יש לה ידים, שנא' (בראשית ל"ד) והארץ הנה רחבת ידים, אדם יש לו ירכים והארץ יש לה ירכים, שנא' (ירמיה ל"א) וקבצתים מירכתי ארץ, אדם יש לו טבור והארץ יש לה טבור, שנא' (יחזקאל ל"ח) יושבי על טבור הארץ, אדם יש לו ערוה והארץ יש לה ערוה, שנאמר (בראשית מ"ב) לראות את ערות הארץ באתם, אדם יש לו רגלים והארץ יש לה רגלים שנא' והארץ לעולם עומדת, מה היא עומדת מעמדת, ר' אחא ורבנן, ר' אחא אמר תפקידיה, רבנן אמרי מזונותיה, א"ר שמעון בן יוסי בן לקוניא לפי שבעולם הזה אדם בונה

64

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יא - ויהי בשלח

 השירים ד'/), אילו הבעולות. מעין חתום (שם /שיר השירים ד/), אילו הזכרים, תני בשם ר' נתן גן נעול גל נעול שני פעמים, כדרכה ושלא כדרכה. ר' חוניא בשם ר' חייה בר בה שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערווה ונגדרו כל הנשים בזכותה. א"ר חייא בר בה כדי הוא גדור ערוה לעצמו שיגאלו ישר' בזכותו. ר' חונא בשם בר קפרא בזכות ארבעה דברים נגאלו ישר' ממצרים. שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם, שלא היה בהן לשון הרע, שלא היה בהן פרוץ ערייה. שלא שינו את שמם, ראובן שמעון מי נחתון, ראובן שמעון מי סלקון. שלא שינו את לשונם,

65

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טו - החודש

 ואלו הן, פרשת פסחים, פרשת נזיקים, פרשת קדושים תהיו, רבי לוי בשם ר' שילא דכפר תמרתה משבעים שבעים מצות, א"ר תנחומא ולא פליגא, מאן דעבד פרשת פסחים שבעים כולל עמה פרשת תפילין, מאן דעבד פרשת נזיקים שבעים כולל עמה פרשת שמיטה, מאן דעבד פרשת קדושים שבעים כולל עמה פרשת (ערלה) [ערוה]. ד"א ואכרה לי בחמשה עשר כסף [בט"ו בניסן] אימתי בחודש הזה.החודש הזה לכם ר' ברכיה בשם ר' יודן בר' שמעון אמר הקב"ה לישראל בני חידוש גאולה יש לכם, (כאן) [וכן] לעתיד לבא, לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה ועכשיו אני גואל אומה מתוך אומה הה"ד או הנסה אלהים

66

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כב - י' הדברות פ' תנינותא

 חוליו שלשה ימים, (כלומר) [לומר] שהחולי ממרק, [מה טעם] הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי (תהלים ק"ג ג'). ר' יוחנן בן זכאי לא הוו תפילין זייעין מיניה לא בקייטא לא בסיתוא, כך נהג רבי אליעזר תלמידו אחריו, רבי יוחנן בסיתוא חזיק רישין ולביש תרויהון וקייטה לביש דעדרעיה, ואינו אסור משום ערוה, אמר רבי חייא בר אבא אפיקריתים הוה לביש מבפנים, כד נחית מיסחי (וכיון) [כיון] שהיה מגיע אצל האולייר היה (חולצין) [חולצן], אמר רבי יצחק עד יעקר תורמוסא לבשן, כיון דהוה סליק מיסחי הוי יהבין ליה, וכיון דהוי מעניי מן (לחיתן) [למיתן] ליה הוה אמר הדא מילתא, שני ארונות היו

67

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כד - דיבורא שתיתאי

 ילדך תשי התשתם כחו של צייר, תשי היו"ד זעיר דלית בתורה דכוותיה, אמר ר' יצחק מצינו בכל העבירות הגונב נהנה והנגנב מפסיד, הגוזל נהנה והנגזל מפסיד, ברם הכא שניהם נהנים, ומי [מפסיד] ג' מפסיד, כביכול הקב"ה מפסיד שהוא מאבד סממניו. ר' מיאשה [בר] בריה דרבי יהושע בן לוי הרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנה זוכה להקביל פני השכינה, מאי טעמיה, ועוצם עיניו מראות ברע (ישעיה ל"ג ט"ו), מה כתיב בתריה, והוא מרומם ישכון מצודות סלעים משגבו [וגו'] מלך ביופיו תחזינה עיניך וגו' (שם שם /ישעיהו ל"ג/ ט"ז וי"ז).לא תגנוב ר"א שאל את רבי חנינא, ואית דאמרי ר"ח שאל

68

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהעלותך

 רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, מכאן אמר רבי שמעון לא בשר היה שנתאוו שכן הוא אומר (תהלים עח) וימטר עליהם כעפר שאר ואין שאר אלא עריות שנאמר (ויקרא יח) איש איש אל כל שאר בשרו, הוי שכך בקשו להתיר להם את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה להתיר להם את העריות, וכן הוא אומר וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, וכשבקשו כן לפיכך ויחר אף ה' מאוד ובעיני משה רע באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה למה הרעותה לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשעבר היה עמי מי ישא במשאן של ישראל ועכשיו אני לבדי איני

69

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ג

 מהו טוב ומהו רע:סימן ו[ו] ותרא האשה. ראתה דבריו של נחש כי יש בהם טעם, ולא מת בנגיעה, וכי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים, ונחמד העץ להשכיל, סומים היו שלא היו מתביישים שיעמדו זה כנגד זה ערומים, ולא היו יודעים מה היא חרפת ערוה ובושת, מיד ותקח מפריו ותאכל, ומיד ותפקחנה עיני שניהם:סימן ז[ז] ויתפרו עלה תאנה. לכסות ערותן מן הטעם הזה אמרו שאותן העץ שאכלו ממנו היה תאנה, בו בדבר שנתקלקלו בה נתקנו, ותפרו עלה לכסות ערותן, ולכך קרא שמה אדם תאנה, כי על ידה בקש הקב"ה ומצא בה תואנה, לגזור עליהם מיתה:

70

פרקי דרבי אליעזר פרק כב

 הבל אחיו, שנאמר ויולד בדמותו כצלמו. רבי ישמעאל אומר משת עלו ונתיחסו כל הבריות וכל דורות הצדיקים, ומקין עלו ונתיחסו כל דורות הרשעים הפושעים והמורדים שמרדו במקום, ואמרו אין אנו צריכין לטפת גשמיך ולא לדעת את דרכיך, שנאמר [איוב כא, יד] ויאמרו לאל סור ממנו. רבי מאיר אומר גלויי בשר ערוה היו הולכין דורות של קין האנשים והנשים, כבהמה, ומטמאין בכל זנות, איש באמו ובבתו ובאשת אחיו, בגלוי וברחובות, ביצר הרע ובמחשבות לבם, שנאמר [בראשית ו, ה] וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. רבי אומר ראו המלאכים שנפלו ממקום קדשתן מן השמים את בנות קין מהלכות גלויות בשר ערוה,

1234567891011121314151617181920