ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

ויקרא רבה (וילנא) פרשת קדושים פרשה כד

 מאן דעבד פ' פסחים ע' כלל עמה פרשת תפילין מאן דעביד פרשת נזיקין ע' כלל עמה פרשת שמטה ומאן דעבד פרשת קדושים ע' כלל עמה פרשת עריות.ו א"ר יהודה בן פזי מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואתיא כהדא דר' יהודה בן פזי דאמר כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש רבי יהושע בן לוי מייתי מן שונמית הה"ד (מלכים ב ד) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא אמר רבי יונה הוא קדוש ואין משרתיו קדושים הדא הוא דכתיב

52

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לא

 דומה= למלך שגזר ואמר כל מי שילקוט ויאכל מפירות שביעית יהו מחזירין אותו בקמפון הלכה אשה אחת בת טובים ולקטה ואכלה מפירות שביעית התחילו מחזירין אותה בקמפון והיתה צווחת ואומרת בבקשה ממך אדוני המלך תלה את הפגין הללו בצוארי כדי שלא יהו הבריות אומרות דומה לנו שנמצא בה דבר של ערוה או דבר של כשפים אלא מתוך שרואים את הפגין בצוארי הן יודעין שבשבילן אני מחזרת כך אמר משה לפני הקב"ה רבון העולם כתוב בתורתך מפני מה איני נכנס לארץ שלא יהו ישראל אומרים דומה לנו שזייף משה את התורה או אמר דבר שלא נצטוה אמר לו הקב"ה חייך שאני

53

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לב

 הערוה נגאלו ממצרים מתוך כך שלחיך שלוחיך כד"א (שמות יג) ויהי בשלח פרעה ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא אמר שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו ישראל בזכותו א"ר חייא בר אבא כדאי היה גדור ערוה בעצמו שנגאלו ישראל על ידו, רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה לא שנו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא היו קורין ליהודה רופא

54

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת צו פרשה י

 דתנן כהן גדול משמש בשמנה כלים וההדיוט בארבעה. בכתנת במכנסים במצנפת ובאבנט. מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ. כתנת לכפר על לבושי כלאים, היך מה דאת אמר ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז, ג). מכנסים על גילוי עריות, היך מה דאת אמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה (שמות כח, מב). מצנפת לכפר על גסי הרוח, היך מה דאת אמר ושמת המצנפת על ראשו (שם /שמות/ כט, ו). אבנט, מן דאמ' על עקמנין ומן דאמ' על הגנבים. אמ' ר' לוי אבנט שלשים ושתים אמה היה והיה עוקמו לפניו ולאחריו. חשן מכפר על מטי דינין, היך מה דאת

55

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כג

 שליוצר. י' זעיר לית בקרייה כוותיה. אמ' ר' יצחק מצינו כל עוברי עבירות הגונב נהנה והנגנב מפסיד, הגוזל נהנה והנגזל מפסיד, ברם הכא שניהן נהנין, מי מפסיד, כביכול הק' שהוא מאבד סממנין.[יג] ר' מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אמ' מצינו שכל מי שהוא רואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנה זוכה להקביל פני שכינה. מאי טע' עוצם עיניו מראות ברע (ישעיה לג, טו), מה כתיב בתריה, מלך ביופיו תחזינה עיניך (שם /ישעיהו ל"ג/ יז). סליק פרשתא.

56

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת קדושים פרשה כד

 משבעים שבעים. אמ' ר' תנחומ' ולא פליגין, מן דעבד פרשת פסחים שבעים כלל עמה פרשת תפילין, ומן דעבד פרשת נזיקין שבעים כלל עמה פרשת שמיטה, ומן דעבד פרשת קדושים שבעים כלל עמה פרשת עריות.[ו] ולמה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים, אלא ללמדך שכל מקום שאת מוצא גדר ערוה את מוצא קדושה. ואתיא כהדא דר' יהודה בר פזי, דאמ' ר' יהודה בר פזי כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. ר' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי מייתי לה מן שונמית. הה"ד ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא (מ"ב =מלכים ב'= ד, ט). אמ'

57

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לא

 ואמ' כל מי שילקוט ויאכל מפגי שביעית תהו מחזירין אותו בקומפון, והלכה אשה אחת בת טובים ובת גניסים ולקטה ואכלה מפגי שביעית, התחילו מחזירין אותה בקומפון. והיתה צווחת ואומ' בבקשה ממך אדני המלך תלה את הפגין הללו בצוארי, כדי שלא יהו הביריות /הבריות/ אומ' דומה שנמצא בה דבר שלערוה /של ערוה/ או דבר שלכשפין /של כשפין/, אלא מתוך שהן רואין את הפגין הללו בצוארי הן יודעין שבשבילן אני מחזרת. כך אמ' משה לפני הקב"ה רבונו שלעולם כתוב בתורתך מפני מה איני נכנס לארץ ישראל, שלא יהו ישראל אומרין דומה שזייף משה את התורה או שאמ' דבר שלא נצטווה. אמ' לו

58

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לב

 ד'/ יג), שילוחייך, הכמה דאת אמר ויהי בשלח פרעה וגו' (שמות יג, יז). ר' הונא בשם ר' חייא בר אבא שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל האנשים בזכותו. אמ' ר' חייה בר אבא כדיי היה גדור ערוה שיגאלו ישר' בזכותו. ר' חונה בש' בר קפרא בשביל ארבעה דברים ניגאלו ישר' ממצרים, על ידי שלא שינו את שמן ולא שינו את לשונם ועל ידי שלא אמרו לשון הרע ועל ידי שלא היה בהן פרוץ ערוה. על ידי שלא שינו את שמן, ראובן ושמעון מי נחתין ראובן ושמעון

59

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט

 ב יח) ויגל מלך אשור את ישראל וגו' (שם) על אשר לא שמעו בקול ה' (שם) ולא שמעו ולא עשו (משלי ה) הרחק מעליה דרכך הזהירם שיתרחקו הזנות מהם ואל תקרב אל פתח ביתה הזהירם על העריות שנאמר בהן (ויקרא יח) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה (משלי שם /ה'/) פן תתן לאחרים הודך שיאבדו מלכותם ותנשא לגוים ואין הודך אלא מלכות כמה דתימא (דניאל יא) ולא נתנו עליו הוד מלכות (משלי שם /ה'/) ושנותיך לאכזרי נתנו שנותיהם למלאך אכזרי שקרבו ימיהם ושנותיהם ליאבד כמה דתימא (יחזקאל כב) ותקריבי ימיך ותבואי עד שנותיך וגו' (משלי ה)

60

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י

 יחזקאל אמר זה שמן אנפקינון שמשיר את השער ומחליק את הבשר ר' ינאי אמר שמן אנטכנון ואחר כל השבח הזה לא נחלו על שבר יוסף מה סופן על ידי יין נתפתו וזנו ולכך יגלו הה"ד (עמוס ו) לכן עתה יגלו בראש גולים וגו' הא למדנו כל מקום שיש יין יש ערוה ולכך כתב הקב"ה פרשת נזיר אחר פרשת סוטה לפי שהיין גורם ערוה ולפיכך יזיר אדם עצמו ממנו שלא יטעה אותו ולכך נאמר איש או אשה כי יפליא וגו'.ד הה"ד (משלי לא) דברי למואל מלך למה נקרא שלמה למואל א"ר ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בהמ"ק =בית המקדש=

1234567891011121314151617181920