ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ב

 בה כרבנין צד שקנה בה מאמר כנגדו אסור בצרה. וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו הותר בצרה. לפיכך חולצת ולא מתייבמת. כרבי שמעון קנה מאמר שתיהן (מותרות) אסורות לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשנייה מותרות מספק חולצת ולא מתייבמת. מה נפיק מן ביניהון. בא על השנייה על דעתין דרבנין ביאות ערוה [דף י עמוד א] מפני שעשה בה מאמר. הא אם לא עשה בה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה. א"ר חגיי קיימתה כההוא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו:

22

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ג

 ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. שנייא היא איסור אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה. אילין תרין אחרייתא פליגי על רב ולית להון קייום:הלכה ב[דף יט עמוד א] מתני' היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן איסור מצוה או איסור קדושה חולצת ולא מתייבמות היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה והשניה אסורה על זה איסור ערוה האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמ': גמ' אנס אשה וילדה בת

23

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ז

 סלקית לסחורה ושמעית ר' יוחנן ור' ישמעאל בני יישוע [ויקרא כב יג] ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. את שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. ואת שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. ואמרת יאות אין ממזר כר' יהושע שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת:הלכה זמתני' ממזר פוסל ומאכיל באי זה צד בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או לגוי וילדה ממנו בן הרי זה ממזר היתה אם אמו בת ישראל לכהן תאכל בתרומה בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה: גמ' לית

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק י

 מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד. ואמר אף הכא כן. שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן. והכא לא אחרים הטעו בה. [דף נג עמוד ב] קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנן מריח ערוה נגעו בה. מעתה לא תהא צריכה ממנו גט. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר. שמואל אמר אומר אני שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. התיר רבי חגיי קומי רבי זעירא והתנינן אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו. אם אומר את שמא שילח לה גיטה

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יא

 דף סג עמוד א] לא היו ישראל נוהגין. אמר ר' הילא בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. מתיבין לר' מאיר והכתיב [בראשית כ יב] וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי. אמר להן ר' מאיר משם ראייה לא ותהי לי לאשה. מאי כדון אמר רבי יוסה כל ערוה שבית דין של ישראל ממיתין עליה בני נח מוזהרין עליה וכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליה אין בני נח מוזהרין עליה. התיבון הרי אחותו הרי בית דין של ישראל ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש [דברים יח יב] ובגלל התועבות האלה

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יג

 למאמרו ותינשא לאחיו. ותמאן במאמרו ותינשא לשוק. תיפתר בשהשיאה אביה. והן נישואי תורה. אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה באשתו של פישון הגמל שמיאנו לה חכמים שלא בפניה. אמרו להן בית שמאי משם ראייה לפי שמדד בכפישה. לפיכך מדדו לו חכמים בכפישה. וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה שמא מתירין ערוה שלו. אמר רב חסדא הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי מיאוניה מיאונין. ר' בא בשם ר' חייה בר אשי מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר אמרו לה הא ארוסיך איעבר אמר תלך אמה ותינשא לו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין מיאון גדול מזה. אמר רבי חנינה

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ז

 סימון כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין. בכתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים אית דבעי מימר על שופכי דמים כמה דאת אמר [בראשית לז לא] ויטבלו את הכתונת בדם מכנסיים היה מכפר על גילוי עריות כמה דאת אמר [שמות כח מב] ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת היתה מכפרת על גסי הרוח כמה דאת אמר [שם כט ו] וישם את המצנפת על ראשו אבנט היה מכפר על הגנבים ואית דבעי מימר על העוקמנים א"ר לוי ל"ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן חושן היה מכפר על מטי הדין כמה דאת אמר [שם כח טו

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק א

 חוקה תורה מעכב. הקינוי רבי יהושע אמר בשם רבי ליעזר חובה. רבי יושוע אמר רשות. אמר רבי לעזר בן רבי יוסי קומי רבי יסא אתייא דרבי ליעזר כבית שמאי ודרבי יהושע כבית הלל. דרבי ליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה. מצא בה דברים כאורין לגרשה אינו יכול שלא מצא בה ערוה. לקיימה אינו יכול שמצא בה דברים כאורין. לפום כן הוא אומר חובה. והא תני משום בית שמאי אין לי אלא היוצאת משום ערוה. מניין היוצאה וראשה פרוע וצדדיה מפורמין וזרעותיה חלוצות. ת"ל [דברים כד א] כי מצא בה

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ח

 ולבוא בו ביום מעשה והאמין ר' לחמשה אחים בחמשה כורין של חטים ואפשר כן אלא מכא צבחר ומכא צבחר כורה סליק: ר' אלעזר דרומה בעי קומי רבי יוסי מתני' דרבי אליעזר דר"א אמר נאמן על השני נאמן על הראשון אמר רבי יוסי ד"ה היא שניא היא שאין אדם עושה בדבר ערוה רבי אלעזר בשם ר' הושעי' כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כן לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר אמר רבי הושעי' מתני' אמרה כן ובן לוי נאמן לעולם ר' מנא בעי ובן לוי נאמן לעולם אפילו בשביעית אמר רבי בון בר חייא נאמן בן לוי לומר מעשר

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ב

 אמר לתמן הוון ידעין דהורי רבי חייה בשם רבי יוחנן קידושי מלוה לחומרין. ובאיש לרבי זעירא [דף כח עמוד א] למה בגין דהוון מחמרין וקליל עליהון. אמר רבי יוסה בי רבי בון בקולא הוון נהיגין ואחמר עליהון שאם בא אחר וקידשה תפשו בה קידושין. אמר ר' יודן בי רבי חנן ערוה שאינה ערוה תופש את שאינה ערוה:הלכה ומתני' המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאינים משלהם היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלתה אחת מהן על ידי כולם ואמרו חכמים

1234567891011121314151617181920