ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן כט

 האיסורא.הד'. בהנאה כגון הבועל את העריות ואעפ"י שהבעילה היא קצת בכלל החלק הב' שהוא מעשה ממש וזהו החלק הד' שהוא ההנאה עיקרו בכל איסורין שבתורה שאסורין בהנאה שאעפ"י שאין בהם מעשה רב אסורין בהנאה הנהנה מהם.הה'. הראייה והוא כגון ראיית העריות שהן אסור וכדאמרינן טפח באשה ערוה ושער שבאשה ערוה קול באשה ערוה ומיהו איסורה רבה איכא בעריות כגון האסורות אסור ערוה ממה שאין בפנויות רחוקות וכדתניא לא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת, ועוד י"ל בכלל זה דהחלק ראיית הקדש בבית קדש הקדשים כדאמרינן לעיל לענין האומנין שהיו משלשלין בתיבות שלא יזונו עיניהם

172

רש"י בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 של למד בלשוןו כבד, משמשת להבא ולשעבר בלשון אחד, (שם יג יז) קום התהלך להבא, התהלך נח, לשעבר, (ש"א יב יט) התפלל בעד עבדיך להבא, (מלכים א ח מב) ובא והתפלל אל הבית הזה, לשון עבר, אלא שהוי"ו שבראשוז הופכו להבא:(יא) ותשחת - לשון ערוהח ועבודה זרה, כמו (דברים ד טז) פן תשחיתון, כי השחית כל בשר וגו':ותמלא הארץ חמס -ט גזל:(יב) כי השחית כל בשר - אפילו בהמה חיה ועוף נזקקיןי לשאינן מינן:(יג) קץ כל בשר - כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה, אנדרלמוסיא באהכ לעולם והורגתל טובים ורעים:כי מלאה

173

רש"י בראשית פרשת מקץ פרק מב

 הכיר שהם אחיו ורחם עליהם, והם לא הכירוהו כשנפל בידם לנהוג בו אחוה:(ט) אשר חלם להם - עליהם, וידע שנתקיימו, שהרי השתחוו לו:ערות הארץ - גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש, כמו (ויקרא כ יח) את מקורה הערה, וכמו (יחזקאל טז ז) ערום ועריה. וכן כל ערוה שבמקרא לשון גילוי. ותרגום אונקלוס בדקא דארעא, כמו (מלכים ב' יב ו) בדק הבית,ס רעוע הבית, אבל לא דקדק לפרשו אחר לשון המקרא:(י) לא אדני - לא תאמר כן,ע שהרי עבדיך באופ לשבר אוכל:(יא) כלנו בני איש אחד נחנו - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם:

174

רש"י שמות פרשת יתרו פרק כ

 בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות:(כג) ולא תעלה במעלות - כשאתה בונה כבש למזבח, לא תעשהופ מעלות מעלות אישיקלונ"ש בלעז [מדרגות] אלא חלק יהא ומשופע:אשר לא תגלה ערותך - שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב (שמות כח מב) ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על

175

רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק יטפרשת קדושים (ב) דבר אל כל עדת בני ישראל - מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל,א מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:קדשים תהיו - הוו פרושים מן העריותב ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, אשה זונה וחללה וגו' אני ה' מקדשכם, (ויקרא כא ז - ח) ולא יחלל זרעו אני ה' מקדשו (ויקרא כא טו) קדושים יהיו אשה זונה וחללה וגו' (ויקרא כא ו - ז):(ג) איש אמו ואביו תיראו - כל אחד מכם תיראוג אביו ואמו, זהו פשוטו. ומדרשו אין לי אלא איש, אשה מנין, כשהוא אומר תיראו, הרי

176

רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק כ

 מדרך חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה:(יז) חסד הוא - לשון ארמי חרפה (בראשית לד יד) חסודא. ומדרשו אם תאמר קין נשא אחותו, חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו, שנאמר (תהלים פט ג) עולם חסד יבנה:(יח) הערה - גלה. וכן כל לשון ערוה גלוי הוא, והוי"ו יורדת בתיבה לשם דבר, כמו זעוה, מגזרת (אסתר ה ט) ולא קם ולא זע, וכן אחוה מגזרת אח. והעראה זו נחלקו בה רבותינו, יש אומרים זו נשיקת שמש, ויש אומרים זו הכנסת עטרה:(יט) וערות אחות אמך וגו' - שנה הכתוב באזהרתן, לומר שהוזהר עליהן בין על אחות אביו ואמו מן האב בין על

177

רש"י שיר השירים פרק ד

 תי"ו של שבת כשהוא נותנה לנקבה היא מודגשת כמו חגה חדש' ושבתה וכן לזכר עולת שבת בשבתו ותי"ו של צמתך שהיא רפה על כרחינו באה במקום ה"א ויהא שם הקישור צמה וכשהוא סמוך לתתו לזכר או לנקבה תהפך הה"א לתי"ו כגון שפחה תהפך לומר שפחתו שפחתה, וכן אמה אמתו אמתה, ערוה ערותו ערותה, וכן זה צמה צמתו צמתה צמתי צמתך:שגלשו - שנקרחו גבח מתורגם גלוש כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם:(ב) שניך כעדר הקצובות וגו' - אף קילוס זה בלשון נוי אשה:שניך - דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות משאר הצאן בקצב ומנין

178

גור אריה בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 שיבא הגוי אל הבית, דמה יצוה לו לגוי, ואין צווי אלא לנוכח שהוא מדבר עמו, ולפיכך אינו ציווי אלא שפירושו שהוא יבא ויתפלל אל הבית, לכך צריכין אנו לומר שהוא עבר והוי"ו מהפך אותו להבא, ופירוש 'להבא' כמו "ויתפלל". ופירוש זה פשוט למתחילין בדקדוק:(יא) לשון ערוה וע"ז. ועל כרחך שניהם, דהי מנייהו מפקת (ב"ק ג.), ולפיכך קרא אתא לתרווייהו. ומה שכתוב לבסוף "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר", היינו מפני שעל ידי עריות בא להם המבול, כמו שפירש (רש"י פסוק יג) 'כל מקום שאתה מוצא זנות וכו''. ונראה מה שלא נקרא השחתה רק ערוה ועבודה

179

גור אריה בראשית פרשת נח פרק ט

 מצוה בטלית שלהם, ואברהם שאמר "מחוט ועד שרוך" על ידו זכו לציצית, ולפיכך שניהם גרמו מצות ציצית בטלית, ופשוט הוא:וחם שבזה וכו'. דע כי יש דבר נפלא במדרש (ב"ר לו, ו), כי התולדות נמשכים אחר היסודות - כמו שהאילן - ענפיו נמשכים אחר העיקר והיסודות. ואשמועינן הכתוב כי חם היה גלוי ערוה ובזוי הגוף בחלקו, שהיה מבזה את אביו, לכך נמשכו אחריו תולדותיו, והוא אשר הכתוב אומר (ר' ישעיה כ, ד), "כך ינהג שבי מצרים וגלות כוש וגומר", אמנם שם ויפת היו דבקים בכבוד, ומזה בניהם נמשכים אחר הכבוד. ובני שם זכו לטלית של ציצית, כי כבוד השם יתעלה (חופה) [חופף]

180

גור אריה בראשית פרשת וירא פרק יח

 'איו', דבלאו הכי יש למילף דרך ארץ, דהא ודאי מלאכי השרת יודעים היכן שרה היתה, ושאלו בודאי משום דרך ארץ, אלמא דרך ארץ לשאול לאיש על האשה ומכל שכן לאשה על האיש, ולפיכך תירץ דלא בשביל זה שאלו אלא לחבבה כו'. והרא"ם הקשה דהא אמרינן בפרק קמא דברכות קול באשה ערוה, ואם כן אין לשאול לאשה על האיש, ודבר זה אין קשיא כלל, [ד] דוקא כי מכוין להשמעת קול אז אסור, אבל היכי דלא מכוין להשמעת קול, וכן האשה אינו מכוונת להשמעת קול, אין אסור כאן כלל. ולא אמרו חכמים ז"ל (אבות פ"א מ"ה) רק 'אל תרבה שיחה עם האשה',

1234567891011121314151617181920