ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

שאילתות דרב אחאי פרשת אחרי מות שאילתא צז

 אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך דעילאי דרב ורב מאי טעמא לא קא חשיב להא משום דמיחלפא ליה באשת אבי אביו הנך כיון דלא נפיש קורבייהו אידלי ליה להאי ולא מיחלף כלתו דאורייתא היא דכתיב ערות כלתך לא תגלה אימא כלת בנו כלת בנו יש לה הפסק והא תניא כלתו ערוה כלת בנו שנייה וכן אתה אומר בבנו ובבן בנו עד סוף כל הדורות אימא כלת בתו אמר רב חסדא הא מילתא שמעית מן גברא רבה ומנו רבי אמי לא אסרו כלה אלא מפני כלה ולא הוה ידענא מאי היא ואמרו לי כלדאי מלפנא הוית ואמינא אי גברא רבה הוינא

162

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן עא

 אמו מאמה ואין כן צד אף שהוא המשפחה אשתו אסורה או די"ל גזרינן בת משום דמילפא באשת אחי האם מן האב ואתא רב ספרא למיפשטיה להתירא וא' אשת אחי האב מן האב גזירא היאך נגזר לה גזירה אחרת השיבו רבא אטו כולהו הלא גזירה לגזירה אנו גוזרין כי אמו ודאי ערוה ואם אמו שניה שהיא גזירה וגזרו על אם אביו משום אמו /וטע'/ וטפ' מאי מפני שזו וזו בעיני אנשי הבית הנכנסין והיוצאין דומות זו לזו ונקראין בלשון ארמית דבי דדאי רבתי וכן אשת אביו ערוה ואשת אבי אביו שנייה שהיא גזירה וגזרו על אשת אבי אמו משום אשת אבי

163

תשובות הגאונים - הרכבי סימן יז

 שמתירין ליה אחותה שאינה מגורשת. והדין הוא טעמא דמילתא דקידושין לטיבעון ניתנו דאמרינן אמ' אמ' קידושי לא הדרי גזרה שמא יאמרו קידושין תופסין באחותה. ואע"ג דאמ' רב אשי גיטה מוכיח עליה הא אידחיא לה ולא קמא דאמרינן הא דרב אשי בריתא היא איכא דשמע בהא ולא שמע בהא ועוד אפילו ערוה אין קידושין חוזרין דאיתמר המקדש את אחותו רב אמ' מעות חוזרין ושמו' אמ' מעות מתנה וקימא לן הלכה כשמואל בדיני הילכך כהן שקידש את הגרושה אין הקידושין חוזרין בין הכיר ובין לא הכיר:

164

תשובות הגאונים - קורונל סימן פג

 ראיה ולא בכלל ידיעה ואע"פ ששנו חז"ל בשלשה דברים אדם משונה מחבירו בקול במראה בדעת לא נאמר דבר זה אלא בדבר איש ואשתו שרגילין בזה ותדירין זה עם זה ואין לחוש שמא אחד בא בלילה להזקק עמה הואיל ומכרת את קולו ואחזוקי איסורא לא מחזיקנן דאמר סתם קול ומראה משום ערוה ותו אמרין האיך סומא מותר באשתו האיך בני אדם מותרין בנשותיהן בלילה או בטביאת עינא דקלא אלא לגבי חיוב אפילו ממון אין אדם מתחייב בעדות שהיא בהכרת קולו כדאמרי' והוא ראה או ידע בעדות המתקיימת ראיה בלא ידיעה וידיעה בלא ראיה הכתוב מדבר ראיה בלא ידיעה כגון דאמרי עדים

165

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער א סימן ז

 מודה הא יבם שבא על יבימתו קניה [ואי אית לה ברא מגברא קמא פטורה מחליצה ויבום] ואשתו דיבם היא לכל מילה והשתא דמית ליה יבם כיון דשבק זרעא לא צריכין אשתו ויבמה ליבומי ולא למיחלץ. ואי אזלי אחוהי דבעל עלה חייב עלה כרת, ואי מוליד ממנה בן ממזר הוי, דהא ערוה דאורייתא היא דהויא לה ערות אשת אחיך לא תגלה. עד הנה. +(יבמות ל"ט, י"ז - י"ח - י"ט, א"ע קע"ג - י"ב)+.

166

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער א סימן לא

 כלום, הא ביאת מעוברת לא שמה ביאה וע"ז חליצה הויא, וכיון שכנסה סבירא ליה לגאון ז"ל דאף על גב דביאת מעוברת לא שמה ביאה צריך לתת גט לזיקתו, ולאחר שהאשה תלד ולד של קיימא מותרת היא שתנשא לכהן למאן דס"ל דבאונס לא קרינא ביה זונה, א"נ דס"ל כן באונס דפנויה ערוה, א"נ דבכה"ג דבהיתר נישאו ולמצוה מיכוונו אפשר דלכ"ע לא הויא זונה, וצ"ע)+.

167

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער א סימן לז

 מן האם ואשת אחי האם מן האב הוא דאיכא צד אב דגזרו בהו רבנן אבל אשת אחי האם מן האם דליכא צד אב לא גזרו בה רבנן, או דילמא זימנין דמיחלפא באשת אחי האב מן האם ותיאסר. ואמרינן בסופא: ת"ש דכי אתא יאודה בר שילה אמר אמרי במערבא כל שנקבה ערוה בזכר גזרו על אשתו משום שניה, והכא נמי כיון דאחות אמו בין מן האב ובין מן האם ערוה בזכר נמי גזרו על אשתו משום שנייה, ומאי איהו זכר אחי האם מן האם ואשתו שנייה. א"ל רבא: כללא הוא, הרי חמותו ערוה (הגהת המו"ל, נלע"ד דחסר וצ"ל: אשת חמיו מותרת,

168

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער א סימן נז

 דכ"ע לא פליגי דעליה דיליה שדינן ליה. וכן הלכה. אבל ודאי ארוסה שעברה בדלא ידעינן דבא עליה ולא יצא עליה שם שבא עליה, אותו ארוס שלה רב אמר הוולד ממזר ושמואל אמר הוולד שתוקי והילכתא כרב, חדא דכל רב ושמואל הלכה כרב באיסורי, ועוד כיון דארוסה היא נעשת אצל הכל ערוה לפיכך הוולד ממזר כרב. עד הנה. +(יבמות סט א"ע ד - כ"ז)+.

169

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ב סימן ח

 מקודשת לי הרי את מאורשת לי הרי את לי לאנתו הרי זו מקודשת וצריכה ממנו גט +(קידושין ה' א"ע כז א - ו)+. ואם בקש לגרשה הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אבל לא קדשה הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וא"צ הימנו גט. ואמרי: בגט הרי אמרו רבנן כל דבר ערוה אין פחות משני עדים, בין לגיטין בין לקידושין, כשם שאינה מתגרשת לא בדברים ולא בקנין ולא בעד אחד, כך אינה מתקדשת לא בקנין ולא בעד אחד ולא בדברים, אלא בשני עדים וקידושין. שכך כתיב ויצאה מביתו והלכה והיתה מקיש הויה ליציאה, בקידושין בכתובה ובשני עדים +(קידושין סה)+. אבל קידושין

170

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ו סימן י

 נידון אותן כקדריים ותרמידיים - מה ענין לאלו עם אלו, הללו משבעת גוים והללו מישראל, אלו שיצאו לאפקרסיות אם חוזרים קבלום. אבל ודאי צריכין אנו לבדוק אחריהם ולחקור ולדרוש אם פרצו בעריות והתירו עריות, וכל שיש עמו אשה מן עריות הפרישו אותן מהן והכריזו על זרעם כל מי שנתברר עליו בן ערוה הוציאו לממזרות והכריזו עליו שהוא פסול לבא בקהל. ועיינו בכתובות שלהן וכל כתובה שאינה כמנהגכם יחזרו ויכתבו אותה כהוגן וכראוי. עד הנה. +(יבמות ט"ז)+

1234567891011121314151617181920