ערוה

ערוה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7066 מקורות עבור ערוה. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 מום בם, מאי תלמודא חסורי מחסרא והכי קתני ומנין שאסורין שנאמר כי משחתם בהם מום בם ואמר מר כל שהמום פוסל בו השחתה פוסלת בו ושאין המום פוסל בו אין השחתה פוסלת בו שנאמר כי משחתם בהם מום בם, ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת פסל, דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, פסל פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, ומאן דאמר דנפקא ליה ממן הבהמה תיפוק ליה מכי משחתם בהם לא משמע ליה ומאן דנפקא ליה מכי משחתם בהם תיפוק ליה ממן הבהמה קסבר מן הבהמה מן הבקר ומן

102

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 מוסיף עליהן כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ, כתנת מכפר על זורעי כלאים מפני שהיתה מצמר ופשתים ויש אומרים על הדם שנאמר (ויטבל אותו) [ויטבלו את הכתנת] בדם, כתנת מכפר על לבושי כלאים כד"א ועשה לו כתנת פסים, מכנסים לכפר על גלוי עריות כד"א ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, מצנפת לכפר על גסי הרוח כד"א ושמת המצנפת על ראשו, אבנט מאן דאמר על העקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים, האבנט היה חלול כולו לפיכך יבא ויכפר על הגנבים, אמר ר' לוי אבנט שלשים ושתים היה עוקמו לפניו ולאחריו, חשן מכפר על מטה דינין כד"א ונתת אל חשן המשפט,

103

ילקוט שמעוני תורה פרשת אחרי מות

 וידוי, לפני משכן ה' כל שאינו ראוי למשכן ה' אין חייבין עליו והא נמי תיפוק ליה מואל פתח אהל מועד בשלמא רובע ונרבע משכחת לה דאקדשינהו והדר נרבעו אלא מוקצה ונעבד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, בקדשים קלים ואליבא דר' יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הן, רובע ונרבע דבר ערוה, אתנן ומחיר כלאים יוצא דופן בולדות קדשים וקסבר ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים:[רמז תקפב] דם יחשב לאיש ההוא [יז, ד] ולא לשולחיו, דם שפך אחד ששחט חייב, שנים ששחטו פטורין, והלא דין הוא ומה אם במקום שהמעלה להדיוט פטור, חייב שנים שהעלו, מקום שהשוחט להדיוט חייב אינן דין

104

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 יומת הנואף והנואפת, לא תגנוב וכתיב הכא לא תגנובו, לא תענה וכתיב הכא לא תלך רכיל בעמיך, לא תחמוד וכתיב הכא ואהבת לרעך כמוך, שלש פרשיות כתב לנו משה בתורה וכל אחת ואחת יש בה ששים מצות, ולמה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדשים תהיו ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה וכל מי שגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש, רבי יהושע דסיכנין בשם ר' לוי מייתי לה מן השונמית הדא הוא דכתיב ותאמר אל אישה ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא הוא קדוש ואין משרתו קדוש, מלמד שלא הביט בה מימיו, רבנן אמרין שלא ראתה טיפת קרי

105

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 כדתנן אברי עולה שנתערבו באברי בעלי מומין רבי אליעזר אומר אם קרב ראש של אחד מהן יקרבו כל הראשים. ואידך נפקא ליה מבם בהם ואידך בם בהם לא דריש:כי משחתם בהם מום [כב, כה] בם תנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז, דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר, ע"ז דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, כל שהמום פוסל בו דבר ערוה וע"ז פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ע"ז פוסלין בו והאי מעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא דכתיב לא יבקר בין טוב לרע דבר ערוה ועבודה

106

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 יהודה אומר משום רבי שמעון טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר ותנא דידן אי גמר תחת תחת מקדשים הני נמי לא, ואי לא גמר הנך מנא ליה, לעולם גמיר והני רחמנא רבינהו דכתיב כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה ואלילים, דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר, אלילים דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, כל שהמום פוסל בו דבר ערוה וע"א פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה וע"א פוסלין בו, והאי מעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא, דכתיב לא יבקר בין טוב לרע, דבר

107

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 אם בא על אחת מכל האסורות לו תאסר אשתו ולא תהא מותרת לו, תלמוד לומר אשתו אשתו אסורה ואין קרובותיה אוסרין אותה ומעלה בו, שנינו אין לי אלא בו, מנין אתה מרבה שאר בני אדם, תלמוד לומר ומעלה בו מעל:ומעלה בו מעל [ה, יב], מעילה על דבר ערוה או על דבר ממון, כשהוא אומר ושכב איש אותה וגו' הרי מעילה על דבר ערוה ולא על דבר ממון, ומעלה בו מעל אין מעילה בכל מקום אלא שיקור וכו' (כדכתוב בפסוק כי יעשו מכל חטאת האדם):ושכב איש [ה, יג], על ידי איש הוא מקנא אותה ואינו מקנא ע"י בהמה, ושכב

108

ילקוט שמעוני תורה פרשת פינחס

 אמרי גן נעול אלו הבתולות [גל נעול אלו הבעולות] מעין חתום אלו הזכרים, תני בשם רבי נתן גן נעול גל נעול ב' פעמים כדרכה ושלא כדרכה, רב הונא בשם רבי חייא באתה שרה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה, אמר רבי חייא בר אבא כדאי היה גדור ערוה שיגאלו ישראל ממצרים בזכותו, אמר רב הונא בשם בר קפרא בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין, שלא שנו את לשונם כי פי המדבר אליכם ובלשון הקודש היה מדבר, ושלא היה בהן לשון הרע שנאמר דבר נא באזני העם וישאלו,

109

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים

 והתניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עו"א, אלא פשיטא שונא ישראל, היכי דמי אי דעבד איסורא שרי למסנייה, ואי דלא עביד ולא מידי אסור למסנייה דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך, אלא דאיכא סהדי דעביד איסורא לכ"ע נמי מסני סני, אלא לאו כי האי גוונא דחזיא ביה איהו דבר ערוה, רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנואתו שנאמר יראת ה' שנאת רע, ממשמע שנאמר לא יקום עד איני יודע שהוא אחד, מה ת"ל אחד, זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים, עד שיפרוט לך הכתוב אחד, הטענה שתי כסף אמר רב נחמן אמר שמואל לא שנו

110

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 משום כותית, משום נדה, משום אשת איש, משום אשת אב, ומשום אשת אח, ואם היה ישראל שחלל עצמו ואת זרעו בכותית אל יהי לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, ואם היה כהן אל יהי לו בן מגיש מנחה לה' צבאות, רבי אחא בר יאשיה אמר אל תסתכל בנשים שלא תבא לדבר ערוה, וחכמים אומרים כל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, וכל מי שאין לו בושת פנים במהרה הוא חוטא, שנאמר הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדום הגידו (כתוב ברמז ש"א), כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנה

1234567891011121314151617181920