ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמיני

 די מריטו גפה ונטילת מן ארעא רבי אלעזר אומר כלו לקה ולבו לא לקה שנאמר ולבב אנש יהיב לה, רבי שמואל בר נחמני אמר אף לבו לקה דכתיב לבביה מן אנשא ישנון, חזה הוית וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב זו פרס, על כן הכם אריה מיער זו בבל, זאב ערבות ישדדם זו מדי נמר שוקד על עריהם זו יון, כל היוצא מהנה יטרף זו מלכות רביעית למה, כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם, חזה הוית וארו אחרי כנמר זו יון שהיתה מנומרת בגזרותיה ואומר לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא

52

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 באילנו משנה, לשנה, תירגם עקילס הדר [הידור] שהוא דר על פני המים, כפות תמרים ר' טרפון אומר כפות ולא פרוד שאם היה פרוד יכפתנו וענף עץ עבות עץ שענף עצו דומה לקליעה זה הדס. וערבי נחל אין לי אלא של נחל של בקעה ושל הרים מנין. ת"ל וערבי נחל. (ב' ערבות) אבא שאול אומר וערבי שתים ערבה ללולב וערבה למקדש רבי ישמעאל אומר פרי עץ הדר אחד וכפות תמרים אחד וענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתי דליות ואחת שאינה קטומה. רבי טרפון אומר אפילו שלשה קטומין, רבי עקיבא אומר פרי עץ הדר זה הקב"ה דכתיב ביה הוד והדר לבשת,

53

ילקוט שמעוני תורה פרשת עקב

 אלהיך השמים וגו', אבל דוד שלא עלה למרום קילס להקב"ה במה שהיה יודע שנאמר לה' הארץ ומלואה וגו', רבנן אמרי שני רקיעין הן שנאמר לרוכב בשמי שמי קדם, רבותינו אומרים שלשה שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, רבי ירמיה בן אליעזר אמר שבעה שמים רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וכבודו של הקב"ה יושב בערבות שנאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, ומה רבותינו מקיימין סולו לרוכב בערבות שהקב"ה רואה במעשיהם של צדיקים וערב עליו מעשיהם, רבי פנחס הכהן בר חמא אומר ערבות הקב"ה זורע עליו מעשים של צדיקים והן עושין פירות, ומלתם את ערלת לבבכם יצר הרע

54

זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח

 מאדום חמוץ בגדים מבצרה:מרכבת פרעה וחילו ירה בים, רבי יצחק פתח (ירמיה י) לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאוצרותיו, הא תנינן שבעה רקיעין עבד קודשא בריך הוא ובכל רקיעא ורקיעא ככבין קביעין ורהטין בכל רקיעא ורקיעא ולעילא מכלהו ערבות וכל רקיעא ורקיעא בהלוכו מאתן שנין ורומיה חמש מאה שנין ובין רקיעא ורקיעא חמש מאה שנין, והאי ערבות הלוכו באורכיה אלף וחמש מאה שנין, ופותיה אלף וחמש מאה שנין ומזיוא דיליה נהרין כל אינון רקיעין והא תנינן לעילא מערבות רקיע דחיות, פרסות דחיות קדישין ורומהון ככלהו, לעילא מנהון קרסולין דחיות ככלהו,

55

זוהר כרך ב (שמות) פרשת משפטים

 קד) יי' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת, יי' אלהי (ט א, ריו ב) דא שירותא דמהימנותא סליקו דמחשבה ועלמא דאתי רזא חדא בלא פרודא, גדלת דא שירותא, יומא קדמאה ואינון יומין עתיקין סטרא דימינא, מאד דא (סח ב) הוא סטרא דשמאלא, הוד והדר לבשת, אלין תריין בדי (ויחי רכב) ערבות עד הכא כיון דמטא לגו אילנא דחיי אתטמר ולא אסתלק (ס"א ולא בעא) למהוי במניינא בגין ההוא מאד, מאי מאד שמאלא דכל ענפין דלתתא ובכללא ענפא מרירא חדא, ועל דא אתטמר ההוא אילנא דחיי ולא בעא למהוי במניינא דא עד דאהדר כמלקדמין ושבח בגוונא אחרא ואמר עטה אור כשלמה

56

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה

 דמשמשי בכל חד וחד, שבע רקיעין אינון לעילא שבע רקיעין אינון לתתא כגוונא דלעילא שבע רקיעין אינון דבהו ככביא ומזלי לאנהגא עלמא דא כפום ארחיה כמה דאצטריך ליה, בכלהו שביעאה עדיף, בר תמינאה דקא מדבר לכלהו וקיימא על כלהו, כתיב (תהלים סח) סלו לרוכב בערבות מאן רוכב בערבות ומאן אינון ערבות, אלא ערבות דא רקיעא שביעאה, אמאי אתקרי ערבות, על דאיהו כליל מאשא ומיא כחדא מסטרא דדרום ומסטרא דצפון ואיהו מעורב מתרין סטרין, ואי תימא אי הכי שתי ערבות דקא מתחברן בלולב ותנינן ערבות הדא הוא דכתיב סלו לרכב בערבות, אי הכי מאן יהיב ירכין בגופא או גופא בירכין דהא

57

זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק

 ומאן איהו דא (איוב כח) נתיב לא ידעו עיט ואיהו פלא, עצות מרחוק קרא להאי בקדמיתא פלא והכא אמר פלא עצות מרחוק אלא התם אצטריך לממני שית סטרין לדרגין עלאין פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והכא לא אתא לממני חושבנא, אבל עצות מרחוק מאי נינהו תרי בדי ערבות דכל עיטא דנביאי מתמן אתיא אינון אקרון עצות מרחוק, אמונה אומן תרין דאינון חד נהר וגן דא נפיק מעדן ודא אשתקי מיניה הא הכא כל רזא סתימא דמהימנותא (חסר עיין סוף הספר סימן יו"ד י"א), א"ר אלעזר, בלעם חייבא מאן קטיל ליה והיך אקטיל, א"ר יצחק פנחס וסיעתיה קטלוהו

58

זוהר כרך ג (דברים) פרשת האזינו

 בשושנים בתרי שפוון דיליה, ר' יהודה אמר קודשא בריך הוא שמים אקרי, ובגין דאקרי שמים כל אינון רקיעין דאתכלילן בשמא דא (ס"א שבעה אינון דכד מתחברן וכו') כד מתחברן כחדא אקרו שמים ואקרו שמא דקודשא בריך הוא, מאן אינון רקיעין שבעה אינון כמה דתנינן, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, ובאגדתא דבי רבי המנונא סבא הכי תנינן, ר' יצחק אמר הני ברייתי דבי רב המנונא סבא הכי וסגיאין אינון בכל הני גווני, כמה דתנינן אר"ש תנינן באינון ברייתי (ס"א דלבר) דלגבי דכל הני שבעין כתרין דמלכא, לקבליהון שוויין ז' רקיעין וז' ככביא דרהטין ואזלין וקרי לון שמהן בשמהן, ואף

59

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס

 ד) קנה חכמה קנה בינה ביה אבא נחית ביה אבא סליק והאי איהו סלם דביה (ס"א עולים ויורדים בו) עולים תרי ויורדים תרי, ובחבורה קדמאה:[דף רלו עמוד א] פתח רעיא מהימנא ואמר והא כתיב ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ושבע רקיעין אינון וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, שחקים דבהון ריחים דטוחנים מ' לצדיקים לעתיד לבא, ואינון אקרון שחקים ע"ש (שמות ל) ושחקת ממנה הדק ואינון נצח והוד עלייהו אתמר (ישעיה מה) ושחקים יזלו צדק דאיהי שכינתא תתאה, וילון, דביה מכניס ערבית ומוציא שחרית, רקיע איהו יסוד דביה נהרין שמשא וסהרא דאיהו עמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה הדא הוא דכתיב

60

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא

 וג' הדסים וב' בדי ערבה, שבועות קראן לון באורייתא, ר"ה יומא דדינא כל חד במיניה כל מאן דקרא כל דרגא במיניה יתקיים ביה (ישעיה נח) אז תקרא ויי' יענה, א"ז ז' יומין דסכות וחג שמיני עצרת א"ז מצה וז' יומין דפסח, א"ז סוכה וז' מינין דלולב דאינון שלש הדסים ושני ערבות לולב ואתרוג וכלילן בד' הא חד סרי כחושבן ה"ו וצריך לומר הלל עלייהו הללויה לאשלמא שם ידוד, וצריך לסלקא לה במחשבה בארבע מינין הדא הוא דכתיב (שיר ז) אמרתי אעלה בתמר אעל"ה סימן אתרו"ג ערב"ה לול"ב הד"ס ומחשבה שמא מפרש אשתלים בה י"ד כגוונא די"ד פרקין דידא דימינא דביה

1234567891011121314151617181920