ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

פרקי דרבי אליעזר פרק יח

 יז]. אמר הקדוש ברוך הוא, השבת הזה נתתי לישראל ביני לבינם, בששת ימי המעשה פעלתי את העולם ובשבת נחתי, לפיכך נתתי להם ששת ימי מלאכה, ויום השביעי ברכה וקדשה ומנוחה לי ולהם. לכך נאמר ביני ובין בני ישראל. שבעה רקיעים ברא הקדוש ברוך הוא, ומכלם לא בחר למכון שבתו אלא ערבות, שנאמר [תהלים סח, ה] סלו לרכב בערבות ביה שמו: שבעה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא, ומכלם לא בחר אלא ארץ ישראל, שנאמר [דברים יא, יב] תמיד עיני ה' אלהיך בה. שבעה הרים ברא הקדוש ברוך הוא, ומכלם לא בחר אלא בהר סיני, שנאמר [תהלים סח, יז] ההר חמד אלהים

32

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק יט

 הב"ה השבת נתתי להם לישראל אות היא ביני לבינם שבששת ימי המעשה פעלתי את העולם ובשבת נחתי, לפי' נתתי להם לישראל ששת ימי המעשה ובשבת יום מנוחה וקדושה לי ולהם, לכך נאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, שבעה רקיעים ברא הב"ה ומכלם לא בחר למכון כסא כבודו אלא ערבות, שנ' סולו לרוכב בערבות, שבעה ארצות ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא ארץ ישראל, שנ' תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, וכתוב אחד אומר לא אראה יה בארץ החיים, שבעה מדברות ברא הב"ה ומכלם לא בחר אלא הר סיני ליתן בו את התורה, שנ' ההר

33

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק נ

 שנ' כצאת (השמש) [האיש] קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעבירני מי ברכים, ושלשה כלפי צפון לעבור בהם עד הצואר, שנ' וימד אלף אמה ויעבירני במים מי אפסים, ויורדין לנחל קדרון נחל אשר לא יוכל אדם לעבור, שנ' כי גאו מי שחו נחל אשר לא יעבור, והמים נמשכין ויורדין אל ערבות יריחו, שנ' וירדו אל כל הערבה, וכל שדה וכרם שאינם עושין פרי משקין מאותם המים האלה ונכנסין לים המלח והם מרפאין אותו, שנ' ובאו הימה המים ונרפאו המים ושם הם דווגין כלל מנה הכתוב שהם נמתקין כמן ועולין בנחל עד ירושלם ושם נאחזין במכמרותיהן, שנ' והיה כי יעמדו עליו

34

משנת רבי אליעזר פרשה יח

 במצרים היו אומרין, אם בהן שלטו המצרים לשעבדן, כל שכן בנשותיהן ששלטו בהן. ובאותה השעה העיד בהן הקב"ה שהן בני אבותיהן. היכן העיד עליהן, [להלן], ויצא בן אשה ישראלית. מיכאן, שכן (ש)פרסם הקב"ה את זו בלבד, ידענו שכולן בני אבותיהן. לא היתה אלא זו, לא פרסמה הכתוב. שנייה, ערבות מואב. לפי שכתוב וישב ישראל בשטים, היו אומות העולם יכולין להונותן. בא הכתוב ויחסן לאבותיהן, שנ' שאו את ראש [וגו']. ולא עוד, אלא ששיתף הקב"ה את שם קדשו בכל משפחה ומשפחה שבהן, שנ' חנוך משפחת החנכי, הפלואי, החצרני, הכרמי, וכן שאר כל השבטים. שלישית, בימי עזרא. לפי שנשאו מקצתן נשים

35

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 יח לו), כיון שראה יהודה שדעתו של יוסף לכבוש אצלו את בנימין, אמר אין הדבר תלוי אלא בי, שהרי אמרתי לאבי אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים, לפיכך ויגש אליו יהודה. א"ר חנינה ב"ר נחמן לעולם הדבק בשלשה, והתרחק מן השלשה. התרחק משלשה, מן הפקדונות, ומן המיאונין, ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו. [הדבק בשלשה, בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום בין אדם לחבירו]. כתיב מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה (משלי כ ה), זה יהודה שהיה משיב דבר על דבר עד שעמד על לבו של יוסף: ר' מאיר אומר ויגש לשון שלום כענין שנאמר ויגש דוד את

36

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מטות

 עמוד א] יוסף לשבטים לקרוע בגדיהם על מעשה הגביע הנמצא באמתחת בנימין לפיכך נקרעה נחלתם חציה בארץ וחציה מעבר לירדן:ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה. וכן הוא אומר (יהושע ד) בארבעים אלף חלוצי צבא עברו לפני ה' למלחמה אל ערבות ירחו:ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם. מקום הוא:ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנותיה ויקרא לה. לה מפיק ה"א מלמד שלא עמד אותו השם שקרא לה נבח בשמו:

37

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא

 ישראל נושע בה' תשועת עולמים. לא בלתה. ומתרגמינן לא אייחפת כלומר לא נחסרת. להלך יחף כי לא חסרת דבר:לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם. שלא הייתם צריכין להם מפני שהיה להם המן והבאר למען תדעו כי אני ה' אלהיכם:ותבאו אל המקום הזה. הוא ערבות מואב:ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. ודבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה דכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת. שנוי בנביאים דכתיב (יהושע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה וגו'. משולש בכתובים דכתיב (תהלים א) כי אם

38

בראשית רבתי פרשת בראשית

 שביעי כנגד יום הדין הגדול שיהא הב"ה דן את עולמו ויעמוד חרב אלף שנים. א"ל לר' זעירא הרי מן האותיות, יש לך ממקום אחר, א"ל הן, משמות ז' רקיעים, משמות ז' ארצות שהן נכנסים בחשבון הזה. א"ל חשוב בתחלה אותיות הגדולות [ד]רקיעים, שמים, רקיע, שחקים, זבול, מכון, מעון, ערבות. ש' [עמוד 6] דשמים שלש מאות, מ' סתומה דשמים ת"ר, ר"ק דרקיע שלש מאות, שק"ם דשחקים אלף, ן' דמעון ז' מאות, ן' דמכון ז' מאות, ר"ת דערבות ו' מאות הרי ד' אלפים ומאתים, ושאר אותיות קטנים דז' רקיעים עולה תנ"ג, נמצא חשבון אותיות דרקיעים גדולים וקטנים ד' אלף תרנ"ג. שוב

39

בראשית רבתי פרשת ויחי

 אמר יעקב כשתבא בבל יעמוד כנגדה יהודה שנאמר ויהי בהם מבני יהודה וגו' (דניאל א' ו'). ראה (למה) [למדי] דומה לזאב שנאמר תנינא דמיה לדוב (שם ז' ה'), א"ר יוחנן לדב כתיב ודב הוא שמיה. על דעתיה דר' יוחנן על כן הכם אריה מיער (ירמיה ה' ו') זה בבל, זאב ערבות ישדדם (שם) זה מדי ופרס, נמר שוקד (שם) זה יון, כל היוצא מהנה יטרף (שם) זה אדום. ואף שרה של פרס דוביאל שמו, לכך קרא לבנימין זאב יטרף, אמר יעקב כשתבא מדי ופרס שנקרא זאב, יעמדו כנגדה מרדכי ואסתר שהם מבני בניו של בנימין. משה ראה ליון ומסר לו

40

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לח

 אשלח (לך) גדי עזים מן הצאן. למה נזדמן בפיו גדי עזים ולא דבר אחר יש דורשין לשבח, יעקב נתברך בגדי עזים, ויהודה העמיד מלכים וגואלים בגדי עזים שנדר, ויש דורשין מדה כנגד מדה: ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך. כלומר עד שאתה שולח לי את הגדי. עיקר מלת ערבון, לשון ערבות, שהוא ערב בין הסוחרים לקיים הסחורה, ודומה לו אנכי אערבנו (בראשית מג ט), בני אם ערבת לרעך (משלי ו א), ועתה [התערב] נא (מ"ב יח כג), עורב ערובה (משלי יז יח), וכל דומיהן, מדוברים על אופן משכון ולשון משכון הוא שמושך את האדם לאותו דבר, וסימן לדבר משכני (שה"ש

1234567891011121314151617181920