ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

רבינו בחיי בראשית פרשת תולדות - ויצא פרק כח

 בלשון אלהים שנקרא כן בלשון רבים, וכן אלהים קדושים הוא, שכתוב: (יהושע כד, יט) "כי אלהים קדושים הוא", על שם שהוא כולל הכחות והקדושות כולן.ודעת הרמב"ם בענין הסולם כי קרא כלל הגלגלים בשם הסולם. ואמר "מוצב ארצה", כי היה ראשו הא' בארץ, שהוא תחלת היסודות, וראשו האחד בשמים שהוא ערבות, כענין שכתוב: (דברים לג, כו) "רוכב שמים" וגו', ושם כל המרכבה, ובסולם הזה יעלה כל מי שיעלה. ו"מלאכי אלהים" הם הנביאים, כענין שכתוב: (במדבר כ, טז) "וישלח מלאך" וגו', וכתיב על חגי: (חגי א, יג) "מלאך ה'", והנה הם "עולים" עד שם במעלת נבואתם עד מדרגות ידועות, ואח"כ "יורדים"

182

רבינו בחיי בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 גידי הבהמה חזקים מאד כחבלים ויותר מהם, והכתוב המשיל העון לחבל, הוא שכתוב: (ישעיה ה, יח) "הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה", לפי שעם שתחלתו חלוש סופו הולך וחזק, ומתוך חוזק התאוות ישכח הש"י, וע"כ קראו בשתי מלות הללו: "גיד הנשה", וייחס בו האכילה, ואמר: "לא יאכלו", כי ערבות חוש הטעם ותענוגו אינו אלא לפי שעה.ומן הידוע כי המיעוט בו יפה ונעים, שבו קיום הגוף, והיתרון ממנו הפסד וחרבן הגוף, כן יקרה לאדם עם כל שאר תאוותיו. אשר על כף הירך, לפי שכל הגוף נשען עליו, כי יכנסו כל שאר התאוות בכלל לשון אכילה. ופי' ואמר: "עד

183

רבינו בחיי בראשית פרשת וישלח פרק לו

 משעיר שמר מה מלילה" וגו'. ובמקום אחר הזכירו "פריץ חיות", הוא שאמר: (ישעיה לה, ט) "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים". וכן מצינו ירמיה הנביא שהזכיר המלכיות כולן חוץ המלכות הרביעית הזאת, הוא שאמר: (ירמיה ה, ו) "על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף", ולא תמצא בכל התורה כלה שיזכיר החיה הזאת בשמה, כי אם משה רבינו ע"ה ואסף המשורר, שהזכירה יותר מפורש שפי' שם האומה ושם עירה שהיא רומי, הוא שאמר: (תהלים פ, יד) "יכרסמנה חזיר מיער", ותמצא העין תלויה וישאר לך רמי.

184

רבינו בחיי בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 שם, ב) "נוקשת באמרי פיך", ודרך הערב ג"כ שהוא מודה למלוה בכך ועל זה אמר: (שם) "נלכדת באמרי פיך". (שם, ג) "עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך", רעיך השני מלא, כלומר שצריך להתרפס לפני שניהם, לפני המלוה שימתין לו ולפני הלוה שיוציאנו מן ערבות. ועל מי נאמר מקרא זה, על יהודה שהיה ערב ליעקב אביו, שאמר: כי עבדך ערב את הנער. אמר לו יוסף כשם שאתה ערבת לבנימן למה לא ערבת לאחיך, שאני רואה בגביע שלי שאתה מכרת לאחיך בכסף וצערת את אביך עד שאמר: טורף טורף. כששמע יהודה צעק בקול גדול, אמר:

185

רבינו בחיי שמות פרשת יתרו פרק כ

 שיום השבת רביעי ליום רביעי, וזה כנגד המאורות שנבראו ביום רביעי, כי חמה בגלגל רביעי וכן הלבנה בגלגל רביעי לחמה על דרך שצ"ם חנכ"ל. כי המאורות הם מרובעים, וכן שבתאי שהוא כוכב של שבת תמצא שהוא רביעי לגלגל השכל, כי למעלה משבתאי גלגל שמיני שבו הכוכבים, ועליו גלגל תשיעי הוא ערבות ועל ערבות גלגל השכל, וכן עניני השבת מרובעים ארבע תפלות בשבת שאין זו דומה לזו, וכן דברי הנביא בענין השבת מרובעים, הוא שאמר: (ישעיה נח, יג) "אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי". "כבד" בחמישי מפני שטבע תולדות האדם נמשך מכח חמשה והם האב, והאם, והיסודות, והזמן, והקב"ה.

186

רבינו בחיי שמות פרשת תרומה פרק כה

 רקיע שוה והכל עקר אחד, ולכך נבראו ביום אחד הוא יום שני של בריאת עולם, וכן דרשו רז"ל: המלאכים נבראו ביום שני של בריאת עולם והרקיע נברא ביום שני שנאמר: (בראשית א, ו) "יהי רקיע", זה רקיע של ראשי חיות.וצריך אתה לדעת כי חיות הקדש הם ברקיע השביעי שהוא ערבות, וכן הזכירו רז"ל במסכת חגיגה: (חגיגה יב ב) כי ערבות הוא השביעי.וקצת מחכמי הקבלה אמרו: כי יש למעלה מערבות רקיע שמיני ששמו "מעון" ושם נהרי שמחה ולכך אנו אומרים "שהשמחה במעונו", ולמעלה ממנו רקיע תשיעי ששמו "מכון" ושלשתם יחדו: השביעי והשמיני והתשיעי, נקראים "ערבות", והנה חיות הקדש הם

187

רבינו בחיי שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 וכן: (משלי ד, יג) "נצרה כי היא חייך", הדגש שבצד"י נוסף. (תהלים קמא, ב) "משאת כפי מנחת ערב", יבקש ממנו יתברך שתהיה תפלתו רצויה יותר מקטרת של שחר, והזכיר "משאת כפי" על הקטרת שהוא נושא בכפיו, וכמו שכתוב: (ויקרא טז, יב) "ומלא חפניו קטורת סמים דקה", או "מנחת ערב" מלשון ערבות, כמו: (מלאכי ג, ד) "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים", ולפי שאין בכל הקרבנות ממהר לרצות יותר מן הקטרת שהוא מעלה עשן מיד, לכך הזכיר בתחלת המזמור: (תהלים קמא, א) "ה' קראתיך חושה לי".(ט) לא תעלו עליו קטרת זרה. הזהיר הכתוב שלא יקדימו להעלות על המזבח שום דבר לקטרת

188

רבינו בחיי ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 ובעלי הטבע האכזרי לעופות טמאים דורסים, הוא שכתוב: (ירמיה מט, כב) "הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוש כנפיו על בצרה", וכתיב: (דברים כח, מט) "ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר", וכן ימשילום עוד לבהמות וחיות דורסות, הוא שכתוב: (ירמיה ה, ו) "על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שוקד על עריהם", והזכיר דוד המלך ע"ה: (תהלים נח, ז) "מלתעות כפירים נתוץ ד'", (תהלים נז, ה) "נפשי בתוך לבאים אשכבה", וימשילו הצדיקים בעלי המדות הטובות אוהבי השלום והתמימות לבהמות תמות ולעופות תמימים, הוא שכתוב: (ישעיה ה, יז) "ורעו כבשים כדברם", וכתיב: (מלאכי ג, כ) "ויצאתם ופשתם

189

רבינו בחיי ויקרא פרשת אמור פרק כג

 ארבעה מינין אלו הם גדלים על המים וצריכים להשקאת מים יותר משאר פירות, ולכך נצטוינו בחג הסכות שהוא זמן נסוך המים, והוא יום הדין על גשמי השנה, שנרצה להקב"ה על המים עם ארבעה מינין אלו המורים על המים, וקבלו רז"ל: (סוכה לד ב) "אתרוג אחד לולב אחד שלשה הדסים ושתי ערבות".ויש לפרש כי כל זה במשמעות לשון הכתוב: אתרוג אחד, כי כן הלשון מוכיח "פרי" שהוא לשון יחיד, וכדאמרינן בגמרא: (סוכה לה א) "פרי אחד אמר רחמנא", ולא שנים ושלשה פירות. לולב אחד, כי כן לשון כפות לשון יחיד, "כפת" כתיב, והאמנם כי לפי דיוק הלשון היה לו לומר "

190

רבינו בחיי במדבר פרשת מסעי פרק לג

 ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה", והוא מדבר פארן שמשם נשתלחו המרגלים, ומשם נאמר למשה: "שלח לך", ונקרא "רתמה", על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר: (תהילים קכ, ד) "מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים". ושמונה מסעות שהלכו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת ארבעים, הרי שנים ועשרים מסעות, נמצא שכל שמונה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, ושמנה ושלשים שנה אלו חצים היה להם מנוחה בקדש, הוא שכתוב: (דברים א, מו) "ותשבו בקדש ימים רבים", ואמרו בסדר עולם: (פרק ח) תשע עשרה שנה עמדו בקדש, וזהו: (דברים א, מו)

1234567891011121314151617181920