ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

אלשיך עמוס פרק ט

 ויש מבחינת גבורה, ויש מבחינת רחמים, והייחוד העליון גם הוא משלשת בחינות אלו, ובכן בצדקותם והתאחדם עולה אור מעשיהם למעלה, עד שלשה בחינות מדותיו ית', ונעשה ייחוד עליון שהיא שמחתו יתברך עד אין תכלית:(ו) וזה אומרו הבונה בשמים. הוא עולם המלאכים מעלותיו זו למעלה מזו כבנין הענין, ערבות שהוא מצד החסד כנודע, ומכון מצד הגבורה ומעון מצד הרחמים, אך העשות שלשת מעלות אלה אחדות ואגודה אחת, אין נעשה למעלה בשמים, אך נעשת אגודתו שהוא העשות אגודה לפניו יתברך בארץ:וזהו ואגודה שלו שהוא שלשה בחינותיו שאין אגודה פחותה משלשה, שהיא שמחתו ית', יסד העשות אגודה זו ולא בשמים כי

162

אלשיך תהלים פרק יט

 לדוד כו'. הנה המזמור הזה אומר דרשני כי אין ראשו סופו ולא סופו ראשו, וגם בפרטי הכתובים נחדל לספור ההערות הראויות להעיר בהם כי רבות הנה. וטרם נבא אל הביאור, נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) האומרים כי שבעה רקיעים הם, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש וכו'. רקיע בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות. שחקים שבו מלאכים שוחקים מן לצדיקים לעתיד לבא. זבול שבו ירושלים ובית המקדש של מעלה ומיכאל מקריב שם נפשותן של צדיקים. מעון שבו כתות מלאכי השרת אומרים שירה וכו'. מכון שבו שלג

163

אלשיך תהלים פרק סח

 השונאים, ולא יאשמו על כי בנפול אויביהם ישמחו, כי אם אדרבה וישישו באותה שמחה ששמחים לאיד הרשעים ההם:(ה) שירו לאלקים זמרו שמו וכו'. הנה טרם נבא אל הביאור, נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) כי שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות, וילון נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש כו', רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, שחקים שבו מלאכי השרת שוחקים מן לצדיקים לעתי לבא, זבול שבו בית המקדש של מעלה כו', מעון שבו כתות מלאכים כו', מכון שבו רוח סערה כו', ערבות שם נשמות כו' וגנזי חיים כו' וכסא הכבוד כו' ע"כ ענין

164

אלשיך תהלים פרק קד

 שישקו כל חיתו שדי אשר אין בם מועיל, וכדי שישברו פראים תושבי המדברות צמאם. ולמען יתגלה לפראים יושבי מדברות מקום המים שבין ההרים וילכו שמה לשבור צמאם, מה אתה עושה ומכין להם (יב)שעליהם הוא על המעיינים עוף השמים ישכון, ושיגדלו שם ערבות וסבכי עפאים למען בין עפאים יתנו קול עופות השמים הנזכרים, למען ימשכו הפראים אחר הברת הקול ויגיעו עד מקום המים לשבור צמאם. ושיעור הכתוב כדי שישברו וכו' עליהם וכו' יתנו קול:(יג) משקה הרים מעליותיו כו'. ראה כמה עושה בעבור האדם, כי הלא משקה הרים החומריים ועכורים מעליותיו של מעלה, ממים עליונים כדעת

165

אלשיך תהלים פרק קח

 אלי, אך מה שאני מיצר הוא על ישראל הגולים על צרתם באורך הגלות כי גדול מעל וכו' כאשר יבא בס"ד:(ה) כי גדול מעל שמים וכו'. הנה בספר רב פנינים ובמזמור י"ט ביארנו מאמר ר' יוחנן (חגיגה יב ב) ז' רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות, וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית, רקיע בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, שחקים ששם מלאכים שוחקים מן וכו'. וכתבנו כי אלו השבעה רקיעים אינם שבעה גלגלים של שבעה כוכבי לכת, כי אם שכל הט' גלגלים בכל חלוקי הככבים והמזלות את כולם קרא רקיע אחד וכולם גשם זך, אך

166

אלשיך תהלים פרק קיט

 רגלי למען אשמור דברך. מה שאין כן בלמדי ממך שלא יוכל יצרי להתעורר להתענג בעולם הזה שהוא התחלת אורח רע כמדובר, כי הלא ממשפטיך לא סרתי ימין ושמאל שום הטיה כלל, והוא על כי אתה הורתני בעצמך. והוא כי מה נמלצו לחכי אמרתך בעצמך, שאם אשמרנה תוך חכי אני טועם ערבות רב, ואם אוציא אמרתך בפי הם מדבש לפי, כי מפקודיך עצמם אתבונן בינה מתוך אמרתך. כי על שפתי אוסיף לקח, ועל ידי עריבות הגדול הזה על ידי היות הלמוד על ידך, על כן שנאתי מעצמי כל ארח שקר, מה שאין כן בלמדי מזקנים שלא שנאתי מעצמי עריבות העולם הזה

167

אלשיך תהלים פרק קמח

 בסוג שמן הארץ. ועוד אומרו (פסוק ו) ויעמידם לעד לעולם, היעלה על לב לא יעמידם לעולם. וגם זה לא נאמר בהלול שמן הארץ:והנה לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) וז"ל ריש לקיש אמר ז' רקיעים הם, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום וכו'. רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין בו וכו', שחקים שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים וכו'. זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר בנה בניתי בית זבול וכו',

168

אלשיך תהלים פרק קנ

 יג ב), כי הנפש יצאה מעולם הנשמות ובאה אל החומר עכור ובספק אם תרד שאול מטה, וגם הגוף כל ימיו מכאובים וכעס והוא לקברות יובל, תחתיו יוצע רמה ותכסהו תולעה, על כן אמר אל תחושו, כי הנשמות שבעולם הנשמות עם כסא הכבוד כמאמר ר' יוחנן (עי' חגיגה יב ב) על ערבות כי שם כסא הכבוד והנשמות וכו', הללו את שם א - ל שבמדתו היא מדת חסד נברא העולם כנודע, כי עולם חסד יבנה. ואחר אומרו על הנשמות העליונות מהמלאכים, אמר כי למטה מהן הללוהו מלאכים ברקיע עזו, כי חסד א - ל היה לכם שתשרתוהו:ושמא תאמרו מה תשיב על חששת

169

אלשיך משלי פרק ג

 התורה, יחוייב שבהתעסקך בחכמה ובתבונה ובדעת התורה, שאין צריך לומר שלא תירא מהם, כי אם שעל ידך יכוננו באמת:והנה באשר ייחס הטל אל שחקים יתכן להעתיק האמור על נכון, והוא על פי מאמר רז"ל פ' אין דורשין, באומרם. כי ז' רקיעים הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות, ואמרו שברקיע הב' בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות וכו', והנה אמרו קצת מגדולי האחרונים שז' גלגלים שמנו חכמי התכונה, שהם שצ"ם חנכ"ל הם ז' רקיעים שמנו חז"ל, והלא כמו זר נחשב יהיה זה דעתם, שהרי אמרו שבשני חמה ולבנה וכוכבים ומזלות, והלא בגלגל הב' אין בו רק כוכב אחד לבד,

170

אלשיך משלי פרק ט

 כלולים כל ט' גלגלים המשרתים אל הארץ בכוכבים ומזלות ואין בהם רוחניות רק גשם זך כמדובר למעלה, והשלישי הוא למעלה מגשם זך ורוחני בצד מה, ועל כן שוחקים בו מן רוחני לצדיקים לעתיד לבא, ולמעלה הימנו זבול רוחני יותר ועל כן בו ביהמ"ק של מעלה, וע"ד זה עולים באיכות עד ערבות שבו כסא הכבוד, באופן שהז' רקיעים הם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע עד כסא הכבוד ממדרגה אל מדרגה:עוד נזכירה מאמרי רז"ל על ההכנות שעשה הוא ית' לברוא האדם ולסלק המנגדים, והוא כי בא' דיני ממונות אמרו, שברא הוא ית' ג' כתות מלאכי השרת ושאמר לא' נעשה אדם וכן

1234567891011121314151617181920