ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אור החיים במדבר פרשת פינחס פרק כו

 ושבעה משפחות ידוייק על נכון אומרו לרב וגו' פירוש שיחלקו נ"ז חלקים ולא חלק כחלק יהיה אלא לרב תרבה נחלתו, המשל משפחה שיש בה כ' אלף תיטול בכפלים מהמשפחה שיש בה עשרה:עוד נראה לפי דרכו של רש"י ז"ל כי רבי יונתן סובר שלא יטלו חלוקה אלא אותם שהיו במספר ערבות מואב, כפי זה בא הכתוב לאם היו לאחד י' בנים בני עשרים ולאחד שמנה בנים ד' מבן עשרים וד' למטה מעשרים ובכניסתן לארץ מי שהיו לו י' בני עשרים מתו לו ד' ומי שהיו לו ד' בשמנה למטה מעשרים הגיעו לכלל עשרים בשעת החלוקה, לזה אמר הכתוב לרב פירוש

152

אלשיך בראשית פרשת תולדות - ויצא פרק כח

 אבותיו לא נקראו בית:עוד יתכן במה שיעקב קראו בית מתחלה כי לא ראה בית, והוא במה שמפרש רבן שמעון בן יוחאי בבראשית רבה על וזה שער השמים שהוא בית המקדש שלמעלה. והוא כי הנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט יג) כי שבעה מאדם ואילך סילקו השכינה עד ערבות ואברהם הורידה למכון יצחק למעון יעקב לזבול כו', והנה זבול שם בית המקדש של מעלה והיא מכוון כנגד בית המקדש של מטה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל על בנה בניתי בית זבול לך, ובהיות השפע בבית המקדש של מעלה על ידו נשתלשל עד של מטה גם בהבנות למטה כי על כן

153

אלשיך בראשית פרשת מקץ פרק מב

 ועל היות החלוקה השניה דרך פקדון אמר בלשון השבה:ועל דרך רבותינו זכרונם לברכה (שם) שאמר לו אביו בכור שוטה בניך לא הם בני, יתכן לפי דרכנו כי כהתימו לומר את שני בני תמית אם לא אביאנו, אמר לו כן. ואז פנה אל דרך אחר והוא תנה אותו כו' ערבות כמדובר. והשיב יעקב ואמר, הנה כל זה איננו שוה רק אם יראתי היתה מכם או מהאיש אדוני הארץ, אך לא כן הוא רק על אסון הדרך, וזהו לא ירד בני כו' כמפורש למעלה:

154

אלשיך שמות פרשת ויקהל פרק לו

 שפת היריעה החברת השנית. ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להיות אחד. ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה (יד - יט):אך השלשה העליונים עולים יותר זה על זה בספיריות כי אין מעון שעל זבול מתקרב אליו באיכות, וכן אין מעון מתקרב אל מכון, וכן ערבות, על כן נרמז כל אחד בפני עצמו. כנגד מעון הוא יריעות עזים ששם עוז מלאכי השרת כמו שאמרו ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב), ומצינו בפרק מי שאחזו (גיטין סח ב) שמלאכי השרת נקראו תועפות. וכנגד מכון עורות אלים מאדמים, כח דין הוא שם כמו שאמרו באין דורשין (חגיגה

155

אלשיך במדבר פרשת בלק - פינחס פרק כה

 שהוא מופלג בצד מה. הוסיפו עוד דבר שני, להסיר יותר מלבם דאגת המגפה מפני המספר. והוא כי לא עודם במקום אשר היתה המגפה הגידו דבר המנין, כי אם אחר שנוי מקום, בל תהיה זכרון המגפה עדיין בעצם נגד פניהם. וזהו וידבר משה ואלעזר הכהן אותם בערבות מואב. אך לא בחלק ערבות מואב הנקרא שטים שהוא רחוק מעל יד הירדן, כי אם בערבות מואב בחלק שהוא על ירדן יריחו. כי שם ראוי לאמר דבר זה, בעת שאין מתי המגפה מונחים לפניהם בשיטים. ולא נאמר ויסעו ויחנו, על כי גם השיטים מערבות מואב הוא אלא שאינו על ירדן יריחו. ועתה בא וביאר

156

אלשיך במדבר פרשת פינחס פרק כו

 שהוא מופלג בצד מה. הוסיפו עוד דבר שני, להסיר יותר מלבם דאגת המגפה מפני המספר. והוא, כי לא עודם במקום אשר היתה המגפה הגידו דבר המנין, כי אם אחר שנוי מקום, בל תהיה זכרון המגפה עדיין בעצם נגד פניהם. וזהו וידבר משה ואלעזר הכהן אותם בערבות מואב. אך לא בחלק ערבות מואב הנקרא שטים שהוא רחוק מעל יד הירדן, כי אם בערבות מואב בחלק שהוא על ירדן יריחו. כי שם ראוי לאמר דבר זה, בעת שאין מתי המגפה מונחים לפניהם בשיטים. ולא נאמר ויסעו ויחנו, על כי גם השיטים מערבות מואב הוא אלא שאינו על ירדן יריחו:(ד) ועתה בא

157

אלשיך דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג

 יוסיף לנו מה שיכחשו אויבינו לנו. וכן מה שמוסיף ואומר ואתה על במותימו תדרוך, שטוב היה לבשרנו שיפלו חללים משנדרוך על במותם:אמנם לבא אל הביאור, נקדים ראשונה ענין מאמרם ז"ל פרק אין דורשין (חגיגה יב ב) מאמר רבי יוחנן ששבעה רקיעים הם, וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות. וביארנו בביאור משלי בשערים, כי אין שבעה רקיעים אלו שבעה גלגלים או שבעה כוכבי לכת, שאם כן ערבות שהוא שכינה הוא גלגל שבתאי, ולמעלה הימנו הם שנים עשר מזלות, ובגלגל חמה הוא זבול שבו בית המקדש של מעלה, והוא סובב סובב הולך ומגלגל את בית המקדש של מעלה, ונמצא בית

158

אלשיך יהושע פרק ה

 לא נתקיים עוד ליזון ממנו. ולמה היה הדבר הזה, שלא הושבת ונתקיים על דרך נס כדי צורך כל ישראל ארבעים יום מה שלקטו ביום אחד, הלא הוא שעל ידי כך נמצא כי ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא, שנכנסו מקדושת המן ללחם הארץ, ולא אכלו בשנה ההיא ביני וביני מדגן ערבות מואב:(יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וכו'. ראוי לשים לב א. על מה זה בא מלאך הלז, כי הנה מאמרם ז"ל (סנהדרין מד ב) שאמר אמש בטלתם תמיד של בין הערבים עכשיו בטלתם תלמוד תורה, הנה אין מזה דבר בכתוב; ואם כדעת המפרשים לבשרו, לא בשרו דבר.

159

אלשיך ישעיהו פרק נח

 מן העולם שמראה להן הקב"ה אז מתן שכרן, וע"י כן נפשם שבעה והם ישנים, שהוא כמפורש אצלנו טוב לנפש שלא בעצבון תצא על מה שאינה עושה פה לקנות יותר אושר העולם הבא, רק היא שבעה וגם הגוף מאותו השפע נשאר כישן ולא כמת, שלא תשלוט בו רמה ורקבון, כי אם ערבות ושפתותיו דובבות, ועל שני אלה אמר על הנפש והשביע בצחצחות, שהוא כי על היות פנימיות האיש ההוא צח, ידבר צחות לדל לנחמו, וזהו בצחצחות בשביל זכות צח צחות, ועל הגוף אמר ועצמותיך אצ"ל גדר שינה כי אם גם יחליץ ויעדן. ושמא תאמר א"כ תצטרך הנפש העליונה להיות רובצת על

160

אלשיך ירמיהו פרק ה

 שמתירים כל איסורי תורה שאסר הוא ית' עליהם, וזהו שברו עול נתקו מוסרות:הנה היוצא מכל זה הוא כי לפטור את ישראל ממכת אויב וייסורין רעים ע"י חרבן העיר ירושלים אי אפשר, וז"א (ו) על כן הכם אריה מיער הוא פרעה נכו בימי יאשיהו, וגם עתה נבוכדנצר הוא זאב ערבות ישדדם בימי יהויקים ובימי המלך יהויכין, ואחרי כן נמר שוקד על עריהם הוא נבוזראדן היה כנמר שוקד על עריהם, כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם וכו' כמדובר:והנה אחרי אומרו כי אין לומר החלוקה הראשונה, שהוא שלא ילקו ישראל אחר שהעיר לוקה, כי הם מחוייבים על כל פנים, אמר

1234567891011121314151617181920