ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

אברבנאל יחזקאל פרק יב

 יכסה כאדם נכלם ובוש מבריחתו ולכן ישתדל לברוח בסתר כדי שלא יראהו אדם מהארץ, אבל לא יועיל לו בריחתו שאתן בלב הכשדים לרדוף אחריו ולהשיגו וזהו (יג) ופרשתי את רשתי עליו ונתפס במצודתי, ובמדרש (הובא ברש"י מלכים ב' כה, ד ועיין תנחומא במדבר ט) אמרו מערה היתה מבית צדקיהו עד ערבות יריחו וברח צדקיהו דרך המערה והקדוש ברוך הוא זימן צבי והלך על גבי המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי וכשהגיעו על פתח המערה היה צדקיהו יוצא ולכדוהו, ועל זה אמר יחזקאל ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי ואמר והבאתי אותו בבלה ארץ כשדים לפי ששם הוליכו נבוכד נצר בגולה, האמנם

142

אברבנאל יחזקאל פרק טז

 חכמים נחשתו של תנוך שפירושו תחתיתו, יאמר יען גלית ערותך ותחתיתך בתזנותיך על מאהביך שרוצה לומר אל מאהביך ועל כל גלולי תועבתיך שעשית בעבודת הצלמים ובדמי בניך אשר נתת להם לשרפם, (לז) לכן בעבור זה הנני מקבץ את כל מאהביך והם מצרים ואשור וכשדים אשר ערבת עליהם רוצה לומר שלקחת ערבות ועידון עמהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת רוצה לומר ואקבץ את כל הגוים אשר אהבת עם כל אשר שנאת שכולם אלו ואלו האוהבים עם השונאים אקבץ עליך מסביב להחריב את ארצך וזהו גלוי הערוה שזכר וראו את כל ערותך, (לח) ושפטתיך משפטי נואפת ר"ל אעשה לך

143

אדרת אליהו בראשית פרק ב

 בו חוש השמיעה בו ואשמע את קול כנפיהם ובו לימוד התורה כמ"ש בס"י וז"ש שם כל העוסק כו' אר"ל כל הפוסק כו' זהו דין שכלול בחסד וכן חסד בדין יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ב' נוקבין דחוטמא וכן ב' אזנים כנ"ל, והקדים מעון למכון שחוטם מתחיל גבוה יותר מאזנים. ערבות כו'. בינה והוא חוש הראות שם ואראה את ה' יושב על כסא כו' שרפים כו' ואראה החיות ואראה והנה אופן אחד כו' וז"ש שם אופנים ושרפים כו', וכל ההרגשות ע"י הקרום הדבוק בהם והוא החכמה שהיא חיות כל אדם כמ"ש והחכמה תחיה בעליה ונקרא חיה כידוע, וז"ש עוד רקיע

144

אדרת אליהו ויקרא פרק כג - השמטות

 מ) ולקחתם וגו'. מה שהקדים עץ עבות לערבי נחל. כי ערבות הוא רקיע ח' ששם י"ה ומתפשט בב' קוים לנו"ה חכמה בנצח ובינה בהוד. לכן הם נקראים רום ותחת כמו חו"ב ראשית ואחרית. עוד י"ל שהוא כסדר השם פרי עץ הדר אתרוג דומה ליוד שבו ג' תיבות נגד ג' אותיות מילוי יו"ד. כפות תמרים נגד ה"א שבשם ב' אותיות במילואו. ענף עץ אבות ג' תיבות נגד וי"ו במילואו ג' אותיות. ערבי נחל ב' תיבות נגד ה"א אחרונה:

145

אדרת אליהו במדבר פרק ו - הוספה מכת"י

 ו' ברכות וג' שמות והעשירית הוא שמו שהן י"ב כי שמי בג' הנקראין בג' שמות בג' ראשונות והיא איומה כנדגלות וכן ס' אתוון הן גילופין דו' שמות הראשונה אל שדי כו' ושמו הוא י"ה יה"ו צבאות שבהן הכסא חב"ד כ"ח עובדא דבראשית מתן תורה ושם הדעת מתפשט בנביאי קשוט בדי ערבות והן כ"ג תיבין ח'י'ה' שהן כח"ב אהיה י"ה יה"ו וכן ג' ראשונות דמרגלין וכן חיה דאלקים פשוט ופשוט וגילופין וכן חיה דיה"ו בצירופין וכן יה"ו צבאות וכן ד' חיה: אותיות דששה תיבות דברכות י"ה בג' ו"ה בג'. ור"ת הפסוקים כ"ו ק"א י"ה אלקי"ם ק"ז יה"ו אלקי"ם. והן ר"ח ד'

146

אדרת אליהו במדבר פרק כ

 והב בסופה ר"ל בסוף המדבר שכבר כלו מדבר הילוכם ומשם הלכו לאת הנחלים כמ"ש מעבר ארנון ומשם לאשד הנחלים מקום גבוה נשפכים ממנו נחלים והוא נוטה לער וכן לגבול מואב והוא הרי העברים ובשירה נקרא במות לטעם דלעיל ומשם בארה ששם נשאר באר של מרים שלא עבר עמהם הירדן ונקרא ערבות מואב ובשירה נקרא הגיא אשר כו' היא הבאר הנזכר בקדש ונקרא שם מי מריבה אך שם לא הזכיר מפני ענינים אחרים שהוזכרו שם וכאן הזכיר השירה שנאמרה עליו בתחלתה כמ"ש רש"י ז"ל וע"ש: וממדבר מתנה. מהמדבר הגדול הלך להם הבאר כל מסעות אלו עד ערבות מואב ולא פסק מעמהם

147

אדרת אליהו במדבר פרק כב - מהדורא תניינא

 עד שבאו לוהב וזהו נקרא נחל זרד ודיבן גד ולכך נקרא והב לשון הב ששם התחיל ארץ ישראל שנתן להם. ואת הנחלים ארנן וזהו מעבר ארנון, ומ"ש במסעי עלמן דבלתימה כאן נקרא נחליאל. ואשד הנחלים הוא הנקרא כאן במות אשר נטה לשבת ער מלת אשר הוא לרבוי. ומשם בארה (היינו ערבות מואב ששם) נקבע ונעשה באר אבל כל מ' שנה נתגלגל עמהם והיה כמין סלע ועכשיו נעשה כמו באר עד שנגנז לאחר מיתת משרע"ה ואז אמרו שירה עלי באר ענו לה דהיינו שנקבע באר נמצא בתחילה היה במדבר מואב ואח"כ נחל זרד והוא והב והוא דיבן גד ופי' והב בסופה

148

אדרת אליהו במדבר פרק כב - מהדורא תליתאה

 נסע סכתה. ולכך נקראו רגלים שצריך לעלות ברגלים לראות המקדש. וכמו שהאבות כל א' וא' כלול מג' כמ"ש בכל מכל כל. כן כלולין השלש רגלים כל א' משלשתן. וג"כ נכתבו ג"פ בתורה בג' בריתות. א' בפ' משפטים בברית לוחות הראשונים. וא' בפ' כי תשא בברית לוחות שניות. וא' בברית של ערבות מואב. וכנגד כן כתיב כאן תיבות שלש רגלים ג"כ ג"פ. א' בדברי האתון לבלעם. ושני פעמים בדברי המלאך. וכמו שהרגלים נאמרו ב"פ מפי הגבורה דהיינו במשפטים ובכי תשא והג' ע"י משה. כן כאן ב"פ אמר המלאך ג' רגלים ופעם השלישי אמרה האתון וז"ש סימני אבות וזכות רגלים הראה לו:

149

אדרת אליהו דברים פרק א

 בסוד ב' דבראשית כידוע ב' בחינותיה. וזהו סוד עשר ולא תשע. עשר ולא אחד עשר. וזהו סוד אלו ראשי הפסוקים: בעבר הירדן. כולן מקומות הן לפי פשוטו כמ"ש בספרי העבודה כו' שכולן מקומות הן. בעבר הירדן. הוא הכלל. ומכאן ואילך הוא פרט. במדבר הוא המקום שדיבר עמם שם. בערבה. הוא ערבות מואב והוא היה במערבו של מדבר. כמ"ש ים הערבה הוא ים המלח שהיה במערב: מול סוף. הוא ים סוף שהוא במזרח של מדבר כמ"ש מים סוף ועד ים פלשתים: בין פארן. שהיה בדרומה של המדבר: ובין תפל וגו'. שהוא היה בצפון ומשום שהמדבר היה ארוך כנגד כולן לכן כתב

150

אדרת אליהו דברים פרק ז

 עשרה ברכות. א' ואהבך. ב' וברכך. ג' והרבך. ד' וברך פרי בטנך. ה' ופרי אדמתך. ו' דגנך. ז' ותירשך. ח' ויצהרך. ט' שגר אלפיך. י' ועשתרת צאנך. וכל מספר עשרה הם נחלקים לשלשה ושבעה. והשבעה המה נכללים בארבעה כמו שתראה בסוכות יש עשרה מצות. שלש דפנות בסוכה. שלשה הדסים שני ערבות לולב א' אתרוג אחד הם עשרה. והמה נחלקים לשלשה ושבעה סוכה בפני עצמה ג'. ושבעה בלולב. והשבעה נכללים בארבעה מינים של לולב. והשלש דפנות של סוכה הם למחסה משלש פורעניות מזרם ומחורב וממטר. מפני שבמכת ברד אמר אני שלח את כל מגפתי. והלא הרבה שלוחים להקב"ה אבל בברד היו

1234567891011121314151617181920