ערבות

ערבות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2900 מקורות עבור ערבות. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

אברבנאל ויקרא פרשת אמור פרק כג

 חדש עצמו לשבחו ולהודות לשמו שבעת ימים במספר עשיריות ימי חייכם. הנה א"כ היה חג הפסח מורה על ענין האדם וחייו. וחג הסכות מורה שהבוטח בה' בצל שדי יתלונן כשיהיה מכופר מעונותיו ביום הכפורים. ואמרו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' הוא לרמוז שלא יאסור הקב"ה מהאדם כל ערבות ותענוג הוד והדר בימי חייו אין הדבר כן כי הוא יתנם לו ביום הראשון בזמן הנערות שיהיה הוא פרי עץ הדר בעיני כל רואיו ויהיה פרקו נאה ונחמד למראה ככפות תמרים ויאכל וישתה ויעבה גופו ולזה רומז וענף עץ עבות מלשון עבית כשית וערבי נחל לרמוז אל הערבות שינחלו

132

אברבנאל ויקרא פרשת בהר פרק כה

 כך שבועתך בטלה עכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת עכ"ל ובמדרש משלי בני אם ערבת לרעך אלו ישראל בשעה שעמדו על הר סיני אמר הקדוש ברוך הוא אם אני נותן לכם תורה אתם מקיימים אותה אמרו לו הן אמר להם ערבות אני מבקש מכם אמרו לפניו נתן לך שמים וארץ אמר להם דבר מתבטל איני מבקש מכם למה שהם עתידין להבטל. אמר להם יש לי ערבים טובים בניכם שאם אתם מקיימים את התורה אני מקיים אותם ואם לאו אני נוטלם מכם שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני ע"כ.

133

אברבנאל במדבר פרשת פינחס פרק כח

 דומם מרגיש צומח מדבר שהן ה' מדרגות ומניעי הגלגלים מדרגה ששית. והשכל הפועל מדרגה שביעית היה האל יתברך בצורת מדרגה שמיני' ונרמז זה ביום השמיני עצרת. וכאשר תשער הצורות במדרגותיהן באופן אחר. רוצה לומר יסודות דומם וצומח ומרגיש ומדבר ומדרגה ששית מניעי כל שבעה כוכבי לכת ומדרגה ז' מניע גלגל ערבות. ומדרגה ח' השכל הפועל הנאצל מהגרמי' השמימיי' יהיה הסבה הראשונה יתברך הוא המדרגה הט' מהצורות. וכאשר נעשר הצורות כלם נבדלות מחומר ונמנ' מניעי ז' כוכבי לכת ז' מדרגו' ומניע הגלגל מדרגה ח' והשכל הפועל מדרגה תשיעית יהיה הראשון יתברך מדרגה עשירית מהצורות. וכאשר נשער כל מניעי הגלגלי' הראשיי' והמשרתי'

134

אברבנאל דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 ולא אכילה מן פירותיה. ולמה יחפוץ משה בראיית הרי' וגבעות מרחוק. וגם מה ענין אמרו וצו את יהושע. אם כבר נזכר למעלה שצוהו משה כמו שאמר ואת יהושע צויתי בעת ההיא:הספק הו' באמרו ונשב בגיא מול בית פעור. וכתב הראב"ע וכבר ישבנו בגיא כי משם נסעו אל ערבות מואב. אבל יקשה לו למה זכר המסע הזה כאן מבין שאר המסעות כלם. ואמנם דעת רש"י ונמשך אחריו הר"ן הוא שאמרו ונשב בגיא. בא להגיד להם שנצמדו לעכו"ם שמה. ואמרו ברמז הס כי לא להזכיר שאע"פ כן שמע אל החקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי. ומספרי הוא שפירשו

135

אברבנאל שמואל א פרק כה

 חי וגו', ואמר שלמה (קהלת י"ב ז') והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, רוצה לומר שאחרי שהאל יתברך הוא נותן הנפש השכלית כמו שכתוב (ישעיה נ"ז י"ז) ונשמות אני עשיתי, ראוי שאחרי הפרדה מהגוף אליו יתדבק ושבה אל בית אביה כנעוריה. וכבר ביארו זה חז"ל במס' חגיגה (פ"ב י"ב ע"ב), ערבות רם ונישא שוכן עליו, ערבות שבו צדק ומשפט וצדקה גנזי חיים גנזי שלום גנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו את המתים, צדק ומשפט, דכתיב (תהלים פ"ט ט"ז) צדק ומשפט מכון כסאך, צדקה דכתיב (ישעיה נ"ט י"ז) וילבש צדקה כשריון, גנזי חיים,

136

אברבנאל שמואל ב פרק כד

 לצורך או שלא לצורך, ואם היה בהשגחה והיה המנין בחריי ואינו אסור מן התורה למה נענשו עליו? הפן השני כי גם המנין הזה שעשה דוד לא היה שלא לצורך, כי אם לראות שחסרו במלחמותיו מהמנין אשר היו מקדם בימי שאול או מרוב חבתו אליהם, וכמו שאמרו חז"ל (במ"ר פ"א) במנין ערבות מואב, מתוך חבתן לפניו מנאן, ואמרו (שם פרשה כ"א רס"ה ע"ב) שנמסרו למשה במנין, וכן נוכל לומר בדוד. הפן השלישי כי הנה שאול מנאן גם כן שתי פעמים שלא לצורך, כי הנביא שמואל צוהו שילך להלחם בעמלך ושיי' יצא לפניו, ולא צוהו שימנה העם ולא היה מנינו הכרחי, כי

137

אברבנאל ישעיהו פרק ו

 אני אל לבי בהיתר הספק הזה דרך אחר כפי פשט הכתובים, והוא שהנבואה הזאת כלל ופרט יגיד, ראשונה שראה את השם יושב על כסא שאותו כסא היה רם ונשא, רומז לגלגל העליון המקיף בכל, שהוא רם ונשא על כל השמים ומקיף בהם, והוא מתדמה החלקים ותנועתו אחת פשוטה, והוא הנקרא ערבות וכסא ה', להיות מורה על גדולת היושב עליו, ולפי שנאמר בו כסא על צד המשל, אמר הנביא יחזקאל (יחזקאל א, כו) שראה דמות כסא, ובאומרו כאן, יושב על כסא, גלה הנביא שהוא יתברך מניע אותו גלגל עליון, ולכן אמר שהיה יושב עליו, ולא אמר בו, להודיע שהוא מניע בלתי

138

אברבנאל ירמיהו פרק ה

 דרך השם משפט אלהיהם גם שיש להם ללמוד תורה ומוסר ואולי תועיל בהם תוכחתי, אבל לא היה הדבר כאשר חשבתי כי באמת המה יחדו רוצה לומר הגדולים עם הקטנים שברו עול התורה נתקו מוסרות המצות, (ו) ועל כן בא עליהם הצרה הזאת שהכם אריה מיער רמז לנבכדנצר מלך בבל זאב ערבות ישדדם רמז לחיל הכשדים נמר שוקד על עריהם רמז אל שרי מלך בבל, וכן ת"י, וחכמים זכרונם לברכה דרשו הפסוק באופנים אחרים, ונקראו הזאבים זאבי ערב לפי שהם יבאו בערב אצל העיר לטרוף הבהמה שתמצא יחידית, והנה האריה הוא היותר גבור מהם ולכן המשילו למלך והזאב אינו גבור כמוהו

139

אברבנאל ירמיהו פרק לה

 והכרם לפי שהם נכרים ולא ניתן להם בארץ חלק ונחלה, או שהם כולם דלים או סכלים ואינם יודעים לעשותו גם שאין להם הקרן שצריך אליו, מפני זה לא עשה נסיונו אלא מהיין שאין צריך לשתייתו לא חכמה ולא קרן ולא הכנות כי היו הכוסות והגביעים לעיניה', גם שבשתייתו היה להם ערבות ועדון ולא עמל כאשר הוא בשאר הדברים, והותרו בזה השאלות ב' וג':(ג) והנה הנביא לקח מהרכבים הגדולים עם הקטנים לראות אם יתעורר אחד מהם לשתות אם מהזקנים לחולשת זקנתו ואם מהנערים לחולשת דעתו בשמירת המצות, כי הנערים ירדפו הערב כמו שאמר הפלוסוף בספר המדות, ולזה אמר שהביא את

140

אברבנאל יחזקאל פרק א

 שהם גלגלי שבעת כוכבי הנבוכה והגלגל הח' מהכוכבים הקיימים והט' החלק שאין כוכב בו הוא המקיף בכל שקרא הנביא רקיע לדעת הרב, והשמים החדשים שמי ההצלחה אין להם זכר בדברי הרב, והיה דעת החכם ההוא כדעת הרב ר' שמואל בן תבון ז"ל שהרקיע לדעת הרב הוא סיבוב הגלגל העליון גלגל ערבות המקיף בכל ושהכסא הוא גבנונית אותו הגלגל עצמו, כי מפני שבגבנוניתו עיקר הכח ומרוצת הגלגל נקרא כסא, הנך רואה שתלמידי הרב לחצתם הקושיא הזאת ושהנרבוני בחר הסתופף בבית אלהי בדעות המקובלים שהם רחוקים ממנו והשב"ת והאפו"ד עשו הרקיע והכסא כדור אחד, ומבואר הוא מאופן הפסוקים שאין הדבר כן כי

1234567891011121314151617181920