עקרים

עקרים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 325 מקורות עבור עקרים. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


91

תוספות יום טוב מסכת שבת פרק יד

 כל האוכלים וכו' - גמ' לאתויי טחול לשניים וכרשינין לבני מעיין כלומר שקשים להם וסד"א דלאו אורחא למכלינהו אי לאו לרפואה שיש בהם ומוכחא מלתא ולתסר קמ"ל. וכל המשקין לאתויי מי צלפין בחומץ:וכוס עיקרים - אף ע"ג דמרפא לזבה כמ"ש הר"ב ולא מעקרא כדאיתא בגמרא קרי להו אינשי בשם עקרים כדי שיהא מפורסם בשם זה ויזהרו מהם בני אדם לשתותו וישתדלו אחר רפואה אחרת לאלו החליים:שמן עיקרים - נראה שר"ל שנתבשם בעיקרי בשמים וירקות ורש"י פי' כן בכוס של עיקרים:משנה דלא יגמע בהן את החומץ - כתב הר"ב דמוכחא מלתא דלרפואה הוא דחומץ מעליא להו היכא דאיכא מכה דצמיתי וקרא

92

תפארת ישראל - יכין מסכת אבות פרק ג

 ה' בחסד, ואם לא עלתה, עכ"פ לא תרד:משנה יזקיד) אם אין תורה אין דרך ארץ. לאו תורה ממש קאמר, דהרי כמה ע"ה שלא למדו, וכמה חסידי אה"ע שלא שמרו התורה, ואפ"ה הן בעלי מוסר וד"א, אלא נ"ל משום דלכל אומה יש דת אלהי שכוללת ג' עקרים, דהיינו, א) שיש תורה משמים, ב) שיש שכר ועונש, ג) שיש השארת הנפש, [ולא נחלקו האומות זמ"ז רק בפירושן], ואלו שלשה העקרים הראשיות נקראין כאן תורה, ולכן מי שאינו מאמין בהן, הרי האדם כבהמה לפניו ואין הנפש חשובה בעיניו לנהוג בה יקר במוסר וד"א כנימוסי עם ועם, וכל מה שיעשה בזה, הוא

93

תפארת ישראל - יכין מסכת ערכין פרק ב

 שבין סך שקל לנ' שקלים, דכשאין לו כפי שהתחייב יתן מה שיש לו, והיינו כרבנן, ומהשתא איידי דנקט תנא בערכין אין פחות ויתר, נקט אגבה נמי עד סוף פרקין שאר עניינים שיש בהן אין פחות ויתר: אמר המפרש וכדי לבאר יפה הך בבא דאין פתח בטועה, ראיתי להקדים כאן ג' עקרים, (א) כבר כתבנו בהקדמתנו לטהרות (סי' ע'), דנדה דאורייתא הוא, כשתתחיל אשה לראות דם בילדותה, כל ז' ימים הראשונים היא נקראת נדה, בין שראתה יום ראשון לבד, או שתראה דם בכל הז' ימים, ואם רק ביום הז' קודם הערב פסקה מלראות דם, אז טובלת בלילה שלאחריו או גם בימים

94

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק ז

 הוא החוטא על ידי גודל תשוקתו ורדפו אחר תאותיו הבהמיות, והוא נבער מדעת, וכל חייו כבעיר ובהמה הוא, לא ידע לא ירצה לידע דבר מזה, וכסיל הוא החוטא, בבטחונו על התחכמותו בענייני תורה משמים, והשגחת ה' על פעולתינו ומקריותינו, והשארת הנפש לשכר ועונש, ואולם הוא באשר שלא יוכל להשיג ג' עקרים הללו שהרי הם הם המסבבים הצלחת האדם בעולם העתידי, לכן מכחיש וכופר הכל ועובר על מצות התורה ביד רמה בכסליות שלו, ולא יבין את זאת, לא ירצה להבין דבר מזה, ורצה לומר שלשניהן להבער ולהכסיל, יש עוד דבר א' אשר לפתח חטאת רובץ ואורב להם לפתותם לרדת שחת, ומהו

95

תפארת ישראל - הלכתא גבירתא מסכת ערלה פרק א

 שכיח לא גזרו רבנן:ז העלין וענפים רכים של גפנים, ומים היוצאים מהזמורה כישחתכו בה באביב, וסמדר היינו ענב קודם שהגיע לגדול פול, מותרים בערלה, רבעי, ונזיר, אבל מאשירה הוא אילן הנעבד, או שהועמד תחתיו ע"ז אסורים, מדכתיב גבה מאומה, וכ"כ בהעמיד גבינה בשרף העצים או העלים או עקרים של ערלה מותר, אבל בשרף הפרי אפילו שלא נגמרה עדיין אסור:ח פירות אפילו קודם שליש בשולן, כשגדלו רק כפול, וגרעיני ענבים וקליפתן ותמד של שמרי יין או של גרעיני וקליפות הענבים, וקליפי רמון ופרח שבראשה, וקליפי אגוזים, וקליפי וגרעיני כל הפירות, אסורות בערלה ואשרה ונזיר, ומותרים ברבעי, אבל פירות שנשרו

96

לבוש מרדכי הקדמות בבא קמא פתיחה

 הגדולים והנוראים אשר עמדו עלינו, ויאמרו לכו ונכחידם.ולמען התורה הקדושה באנו באש ובמים, כמאמר הכתוב (ישעיהו נא, כג) אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה, ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעוברים. היינו כי האויבים אמרו לנפשך שחי, היינו תשחה רק את הנפש שלך, דבר מועט אנו מבקשים ממך שתתיר איזה עקרים מתורתך, אז ונעבורה ביחד כל שערינו נפתח לפניך, טוב הארץ תאכלו. אך ישראל לא כן עשה את הנפש, לא שחה על תורתו, לא וותר אף ערקתא דמסאני, אך גוו נתן כארץ, הוא נתן גוו למכים ולחייו למורטים, אך לא את הרוח. על גופו יכלו צורריו למשול, אך לא על נפשו.ביאור

97

מראה הפנים מסכת פאה פרק א

 ובשמן ובסנדל וכו' והוא ר' יהודה נשיאה נכדו של רבי ור' יהודה הנשיא בש"ס דילן הוא רבי. ובברייתא זו לא מצאתיה במקום אחר כמו שהיא כתובה כאן ומיהו האי דינא דפירות מחוברין ותלושין מן העכו"ם מבואר בכמה מקומות וכדפסק הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות תרומות וזכרתי מזה בסוף פ"ק דע"ז דכמה עקרים בדין הזה נלמדו' מהאי ש"ס דפ"ה דדמאי ויתבאר עוד מזה בהגיעי לשם בס"ד כי שם מקומו. ומאי דקאמר הכא בדין פלוגתייהו בלוקח פירות תלושין מחבירו וטעמא דרבי לקט שכחה ופאה אינן טובלין כמעשר עני וכדפרישית בפנים שאין דין טבל להם ויכול הוא לאכול מהם קודם שמפרישן משא"כ במעשר עני.

98

עלי תמר יבמות פרק ו

 של בנים. עיין ביפ"מ שהעיר שבבר"ר פרשה כ"ג ג אמרו להיפוך עדה דעדת מיניה, צילה שהיתה יושבת בצלו. וכדרכם של אנשי המבול שהיה אחד לוקח שתי נשים אחת לפ"ו ואחת לתשמיש, זו של פ"ו היתה יושבת אצלו כאלו היתה אלמנה בחיי בעלה וזו של תשמיש היה משקה לה כוס של עקרים כדי שלא תלד והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה וכו'. ברם יש להעיר שבפסוק שם כתוב, ותלד עדה את יובל וכו' וצלה גם היא ילדה וכו' וקשה ואיך ילדה אותה שהיא לתשמיש הרי שתתה כוס עקרין. ובמדרש לקח טוב שם ושאר מפרשי תורה תרצו שזה הוא מה שכתוב וצלה גם

99

עלי תמר סנהדרין פרק א

 בו"ד וכו', אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה, ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל, ועמ"ש בר"ה שם.חותמו של הקב"ה אמת וכו'. אין החתימה בשם הוי"ה ברוך הוא ולא באחד משמות הקדושים שאינם נמחקים ולא בכינויים כמ"ש בשבועות ל"ו, אלא החותמת היא אמת הרומזת על שלשה עקרים אלו. וכ"ה בתפלת ר"ה בסדר מלכויות, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, וחותמים, כי אתה אלהים אמת ודברך אמת וקיים לעד.מהו אמת א"ר בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. בברכות פ"א ה"ה, כתיב בירמיה י, וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם, ומפרש ר' אבון מהו אמת

100

ספר אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ב

 כבוד ה' ממקומו ופי' מקומו ממלכתו לא שיהיה לו מקום כי מה שאין לו גוף אין לו מקום ואע"פ שהשי"ת רחוק מכל רחוק מצד עצם כבודו הוא קרוב מצד פעולותיו וגם מצד האמת כי מלא כל הארץ כבודו כל אדם שירצה חלק בתורת משרע"ה יש עליו להאמין אמונה שלימה בי"ג עקרים וכולן מפורשין בפי' משנת חלק לר"מ וכתבתיו הנה בקצרה ומי שלא יאמין בכולן אפי' קיים כל התורה כולה בלבד שלא האמין בעיקר ההוא הרי זה מין גמור, ואלו הן הי"ג עיקרים, א' מציאות השם ית' ב' אמונת היחוד, ג' הרחקת הגשמות, ד' להאמין שאין לו תחילה ולא סוף ותכלה

1234567891011121314151617181920