עקיבא

עקיבא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16089 מקורות עבור עקיבא. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ו

 טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה טמא תוכה וגבה טהור מפני שהיא נידונית כשיפועי אוהלין בתוכה או על גבה כנגדו עד הרקיע טמא: הלכה דהיתה נתונה על גבי שתי יתדות מבחוץ משוכה הימנה בפותי טפח אינה מצלת בפחות מטפח ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת: הלכה הכותל שמקצתו משמש לבית ומקצתו משמש לגינה היתה נתונה בצד המשמש לבית מצלת בית המשמש לגינה אינה מצלת קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וקדרה בה אין פיה לקורה פותי טפח הרי זו מצלת אם יש בין פיה לקורה פותי טפח אינה מצלת היתה אפוצה

172

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק יד

 טפח והעליון מלא המקדח: הלכה גרפפות אלו הן סריגות אלו של אוצרות אלו של איקלטאות רבן שמעון בן גמליאל אומר חלונות שבכרכים שיעורן בפותח טפח שלא נעשו אלא להיות מכניסין בהן את הרוח: הלכה דר' יהודה אומר בהן שלש מדות משום ר' עקיבא אומר העושה לצאת ולשמירה ולזון את עיניו כל שהן להכנסת כלים ולהוצאת כלים לתשמיש ולנר שיעורו בפותח טפח לקנח ולאיצבתו בית שמאי אומרים במילואו ובית הלל אומרים בפותח טפח אפילו קוליתו של עו"ג הרי זה ממעטת הטפח: הלכה הוכן היה ר' יהודה אומר פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות פחות מעצם כשעורה

173

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק טז

 לו שכונת קברות ואי זה חסר רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות מצא שנים כתחלה ואחד ידוע יש לו תפיסה ואין להן שכונות קברות: הלכה גמעשה בר' ישבב שבדק ומצא שנים בתחלה ואחד היה ידוע עשה להן תפיסה עשה להן שכונות קברות כשבא אל ר' עקיבא אמר כל שיגעת לריק יגעת אף אתה היית צריך לבדוק כל קברי ארץ ישראל הידועין ולא אמרו אלא המוצא שלש כתחלה: הלכה דמצא אחד בצד רשות הרבים מכאן ושנים בצד רשות הרבים מכאן בודק מכאן ומכאן ומניח את רשות הרבים שנים בצד גדר ואחד בצד גדר מכאן אין צריך לבדוק את

174

תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק א

 לו מקום לסיד הלכה זמרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה הלוקח שובך מחבירו ונפל אפי' הוא בית רובע הרי זה בונה את מקומו ניפול שנמצא בין שני שובכות רחוק מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן הרי הוא של מוצאו הלכה חר' עקיבא או' לכל רוח הוא עושה מרח' חמשים אמה חוץ ממערבה מפני שהיא תדירה הלכה טמרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרשין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים ר' יוסי מתיר בחרדל שאו' לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי וכן היה ר' יוסי או' מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה

175

תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק ה

 חול בפול עלי גפנים בפילון חלב חמור בקטף סיקרא בציר וכוסבורין בפלפלין הלכה זחנוני מקפיח מדותיו של שמן פעם אחת בשבת ושל יין משתעשה שילו ולא יהא נותן מדותיו ומשקלותיו במלח מפני שהן חסרין שנ' כי תועבת ה' כל עושה אלה ר' שמעון או' משום ר' עקיבא הרי הוא או' מאזני צדק וגו' יהיה לכם הלכה חהיה מוכר לחבירו לגין וחצי לגין רביעיות ושמיניות וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת מחול לי את הקורטוב הזה שאין האמנת המדות תלויה אלא בבריות והמקום ב"ה =ברוך הוא= הוחל שמו עליהן הלכה טולא יעשה

176

תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק י

 וחומר בשבת דברי ר' מאיר ר' יהודה או' ר' אליעזר או' בד"א בחול אבל בשבת לא יעשה ואם עשה עשוי ר' יהושע או' בשבת אמרו קל וחומר בחול הלכה יגנפל הבית עליו ועל אמו הואיל ואילו ואילו באין מכח ירושה אילו ואילו מודים שיחלוקו אמ' ר' עקיבא מודה אני בזה כדברי בית הלל שהנכסים בחזקתן

177

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ג

 זה יוציא לו חסרונו במה דברים אמורים בזמן שעירבן עם פירותיו אבל אם היו מונחין בפני עצמן יאמר לו הרי שלך לפניך אחד מערב ואחד קורא שם מעשר שיני הלכה יבמתיקה ושאר מיני קטניות לא נתנו להן חכמים שיעור אמ' בן עזיי הוחזק כוחו של ר' עקיבא שנתן שיעור לאילו ולא נתן שיעור לאילו אמ' ר' יוחנן בן נורי מה איכפת להן לעכברין אוכלין בין מהרבה בין מקימעה אין יוצא לו חסרונו אלא לכור בלבד אמ' ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שמדד לו מתוך ביתו אבל אם מדד לו מתוך גרנו אין יוצא לו חסרונו מפני שהן מותירות

178

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ו

 חלק במי שפקד על הריבית וכותב ומעלה בעירכיים וכופר במי שאמר והיה העולם הא למדת שמלוי ריבית כופרין בעיקר ר' שמעון בן לעזר או' יתר על מה שמרויחין הן מתחייבין שהן עושין את התורה פליסטיר ואת משה טפיש ואומרין אילו היה משה יודע שכך היו מרויחין לא היה כותב ר' עקיבא או' קשה ריבית שאף שאילת שלום רבית כיצד והוא לא שאל בשלומו בימיו עד שלוה ממנו והקדים לו שאילת שלום הוי אף שאילת שלום ריבית הלכה יחר' שמעון אומ' כל שיש לו מעות ואין מלוי אותן בריבית עליו הכתו' אומ' כספו לא נתן בנשך הא למדת שמלוי ריבית

179

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ב

 ואחד מהלך שניהם רצין שניהם מהלכין שניהם ממשמשין והזיקו זה את זה שניהן פטורין שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך איסי הבבלי או' הרץ חייב מפני ששינה ומודה איסי הבבלי שאם היה ערב שבת עם חשיכה פטור הלכה יבמסקלין דרך רשות הרבים דברי ר' יהושע ר' עקיבא אומ' כשם שאין לו רשות לקלקל כך אין לו רשות לסקל ואם סיקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשים והמסקל נוטל מן האמצע ונותן לצדדין ואם בא אחר והוזק בהן הרי זה חייב אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מלפני בהמה ונותן לפני אדם מלפני הרואין ונותן לכל הסומין שדרך בהמה להלך

180

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ג

 אמרו בנזקין הרג את שורו וקרע את כסותו וקיצץ נטיעותיו לא יאמר טול את הנבלה ותן לי את הפרה טול אתה קרעים ותן לי את הטלית טול את הקצצין ותן לי את הנטיעות אלא שמין אותן כמה הן יפין עד שלא הוזקו וכמה הן יפין משהוזקו לפיכך הין משלמין ר' עקיבא אומ' אף התם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם שנ' כמשפט הזה יעשה לו יכול ישלם מן העליה ת"ל יעשה לו מגופו הוא משלם ואין משלם מן העליה הלכה גשור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו

1234567891011121314151617181920