עי

עי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 22575 מקורות עבור עי. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ירמיהו פרק מט

 הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת גָּד וְעַמּוֹ בְּעָרָיו יָשָׁב:(ב) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר יְקֹוָק:(ג) הֵילִילִי חֶשְׁבּוֹן כִּי שֻׁדְּדָה עַי צְעַקְנָה בְּנוֹת רַבָּה חֲגֹרְנָה שַׂקִּים סְפֹדְנָה וְהִתְשׁוֹטַטְנָה בַּגְּדֵרוֹת כִּי מַלְכָּם בַּגּוֹלָה יֵלֵךְ כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּיו:(ד) מַה תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ מִי יָבוֹא אֵלָי:(ה) הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ פַּחַד נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק צְבָאוֹת מִכָּל סְבִיבָיִךְ וְנִדַּחְתֶּם אִישׁ לְפָנָיו וְאֵין מְקַבֵּץ לַנֹּדֵד:(ו) וְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 ספר כתב שהוא עשוי להשתנות תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אלעזר בן פרטא שאמר משום רבי לעזר המודעי כתב אשורי ניתנה התורה ומה טעמא [שמות כז י] ווי העמודים שיהו ווים של תורה דומים [דף י עמוד ב] לעמודים אמר רבי לוי מאן דאמר לרעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא ורבי סימון תריהון אמרין תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהן סתום הא סמ"ך סתום תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית בדקו

3

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט

 ת]ושש אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כל זמן [שהקול הו]ליך הוא מתגביר כל זמן שבני תורה הולכין דעתן מתישבת [וכן ה]וא א[או' בי]שישים חכמה (איוב יב יב) משה ידבר והאים יעננו בקול ר' לעזר [המוד]עי [או' כבוד] גדול חלק לו הקב"ה למשה שלא היה הקב"ה מדבר [עד] שמ[שה אומר לו] דבר כבר קיבלו בניך את דבריך עליהם בשמחה [ר' עקיבה או' מנ' שבקו]ל ובכח ובנעימה שהיה משה שומע בו היה משמיע [את יש' תל' לו' מ]שה ידבר והאים יעננו ודאי מה תל' לו' בקול מלמד שבקול [ובכח ובנעימה

4

סדר עולם רבה (ליינר) פרק יא

 את הפסח וגו' (שם /יהושע/ ה י), בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר ויאכלו מעבור הארץ וגו' (שם /יהושע/ ה יא), אחר הפסח בעשרים ושנים בניסן וסבתם את העיר וגו', ויהי ביום השביעי וגו' (שם /יהושע/ ו), רבי יוסי אומר יום השבת היתה מלחמתה של יריחו, ושל עי ושל גבעון היו בתוך ג' חדשים, בשלשה בתמוז ויאמר לעיני (כל) ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, וידם השמש וגו' (שם /יהושע/ י), רבי יוסי אומר יום התקופה היה, למדנו שר"ח ניסן של אותה שנה הוא היה יום התקופה. כלב אמר ליהושע בן ארבעים שנה אנכי בשלח (אותי)

5

במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג

 מלהלן היה כן וי"א מלמד שלא החריבו האומות אלא מדינות ודכוותה (שם /במדבר/ כח) עשרון עשרון תעשה נקוד על עשרון ראשון של ראשון של חג מלמד שלא היה שם אלא עשרון א' בלבד ודכוותה (דברים כט) הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד אמר להם עשיתם גלויים אף אני אודיע לכם את הנסתרות וי"א למה נקוד אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר למה כתבת אותן אומר לו כבר נקדתי עליהם ואם יאמר לי יפה כתבת כבר אמחוק נקודותיהן מעליהן.יד [ג, לט] ע"פ ה' למשפחותם כל זכר מבן חדש

6

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

 כ"ז+, ויום של עמלק שנא' והיה כאשר ירים משה +שמות י"ז י"א+ וכו', ויום של מתן תורה שנא' ויהי ביום השלישי +שמות י"ט ט"ז+ וכו', ויום של נחלי ארנון שנא' אז ישיר ישראל +במדבר כ"א י"ז+, וכן עמדה ליהושע יום שעברו ישראל את הירדן ויום שעשו מלחמה ביריחו ויום של עי +יהושע י"א ה', ז'+ ויום של מרום +יהושע י"א ה', ז'+ ויום שעשה מלחמה כנגד המלכים +יהושע י' י"ב+, ועכשיו מתחנן ומתחבט ואינו מתקבל. אמ' להם משה עת היא לכל דבר, עת היתה שאהא גוזר והקב"ה עושה ועת באת שאהא מתחנן ואיני מתקבל, שנא' כי עת לכל. התחיל משה

7

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג

 רברבן, רבי חנינא אמר רבי יוחנן (שם /דניאל ז'/) שניין דא מן דא, מכותיהן שונות זו מזו אם זכיתם מן ימא ואם לאו מן חורשא, מה הדא חיותא סלקא מן ימא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך אם זכיתם אין אומות מושלות בכם, ודכוותה (תהלים פ') יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער, מה הדא חיותא סלקא מן נהרא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך כסופות בנגב לחלוף, אמר ר' לוי אין לך עלעול קשה יותר מן העילעול הזה שהוא בא מן הצפון ועולה ומכסיף את הבריות שנתונות בדרום, ואיזה זה, זה

8

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יב

 הארץ:סימן חח) ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה. אהלה כתיב, מלמד שהקדים אהל שרה לאהלו: בית אל מים והעי מקדם. א"ר אלעזר אילמלא הקדים אברהם תפילתו בין בית אל ובין העי, לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט, דכתיב ויכו מהם אנשי עי (יהושע ז ה), אלא שזכות אברהם עמדה להם היינו דכתיב היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח (איוב לו יט): ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל. א"ר אלעזר לשעבר היתה נקראת בית אל, ועכשיו בית און: ויט אהלה. א"ר חנינא אהלה כתיב, משנטה אהל שרה אחר כך נטה אהלו: ויבן שם מזבח. א"ר

9

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 לו לאשה. ראויה לו הצדקת נישאית לצדיק:סימן כאכא) ויעתר יצחק לה'. מהו לשון עתירה, הרחת שמהפכין התבואה בגורן קורין עתירה, ללמדך כשם שעתר זה, מהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכין את הגזירה הרעה לטובה: ד"א ויעתר יצחק. כמו ויחתר, כי עי"ן וחי"ת משמשין, כמו עשקה לי ערבני (ישעיה לח יד), והוא חשקה וכאלה הרבה, שהיה חותר בתפלתו כאדם שחותר לו בקיר לפתוח לו פתח: לה'. לשם שקרא אברהם אבינו, שנאמר ויקרא שם אברם בשם ה' (בראשית יג ד): לנכח אשתו. מלמד שהיה מתפלל לפני הקב"ה, רבונו של עולם כל בנים שאתה עתיד ליתן לי,

10

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק לז

 מיקריא כיון שנאמר ויגד לאחיו, מה ת"ל ויאמר אליהם שמעו נא, אלא מלמד שאע"פ שהיה יודע בהם שמוסיפין לו שנאה, לא היה נמנע מלספר להם חלומותיו:סימן זז) והנה אנחנו מאלמים אלומים. אלומים הם העומרים, כמו שנא' נושא אלומותיו (תהלים קכו ו): ד"א אלומים. ערומים, עי"ן מתחלף באל"ף, כמו מגועל מגואל, ל' תחת ר' כמו אלמנותיו ארמנותיו, אמר להם עתידין אתם לכנוס פירות ואני כונס, שכשם שראה פרעה חלום הרעב, כך ראהו יעקב אבינו, והשבטים כינסו פירות ולא הצליחו, שנאמר והנה קמה אלומתי וגם נצבה, שלכם מתרקבים ושלי עומדים, לפי שהכניס התבואה בשיבולת ולא מירחן לו לפיכך עמדו. מאלמים

1234567891011121314151617181920