עיגון

עיגון מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2431 מקורות עבור עיגון. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

רש"י רות פרק א

 הלילה לאיש - ויותר מכן אפילו הריתי הלילה זכרים:וגם ילדתי בנים - או אפילו כבר ילדתי בנים:(יג) הלהן תשברנה - בתמיה שמא להם תצפנה עד אשר יגדלו לשון (תהלים קמו) שברו על ה' אלהיו:תעגנה - לשון אסור כלא כמו עג עוגה ועמד בתוכה ויש פותרין לשון עיגון ולא יתכן שאם כן היה לו לינקד הנו"ן דגש או לכתוב שני נוני"ן:כי יצאה בי יד ה' - אמר רבי לוי כל מקום שנאמר יד ה' מכת דבר היא ובנין אב לכולם (שמות ט) הנה יד ה' הויה:(טו) הנה שבה יבמתך - זה טעמו למעלה תחת השי"ן לפי שהוא לשון עבר (אסתר ב) ובבקר

2

נחל אשכול איכה פרק א

 לא ישיגו הכל ישיגו מקצת וזה רמז כל רודף י"ה השיג ו"ה. ואפשר לרמוז במ"ש בתולותיה נוגות והיא מר לה דצע"ר באשה נוגע כ"י לשכינה כמ"ש בר"מ כל נשי ישראל בכ"י אחידן וכן ראיתי בפסק עיגונא להתרא שחתם בו הרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר אהרן חיון זלה"ה שכתב דיען נוגע עיגון זה באיזה פרח צער לשכינה לכך נטפל להתיר זהו תורף דבריו ז"ל וז"ש בתולותיה נוגות ועי"ז כביכול היא השכינה מר לה:(ה) היו צריה לראש. אפשר במ"ש אוי לעיר שכלם ראשים ופירשו המפרשים שזה כונת הפ' כי הנה אויביך יאבדו כאשר יתפרדו כל פועלי און ויהיה פירוד ביניהם אז

3

תורה תמימה הערות שמות פרק יב

 בשו"ת חכם צבי סי' ק"ו למה צריך עוד לטעם עגון ולא די משום מצוה שאין מחמיצין את המצות יעו"ש, אבל אי ס"ל כדעת הגר"א שאם תעשה אח"כ בהכשר מצוה משהין, וא"כ הכא כשנשהה יבא גדול האחין ובו תתקיים המצוה בהכשר מצוה וא"כ למה לא נשהה, לכן מוסיף הנמוק"י, הטעם משום עיגון, אבל לולא זאת באמת היו שוהין, ודו"ק. -ויש עוד להביא ראיה לדעה זו ממ"ד במדרשים ס"פ לך בהא דכתיב בעצם היום הזה נמול אברהם דהיינו בחצי היום כדי לפרסם הדבר ויתקדש שם ה', אע"פ דאברהם הי' מזדרז במצות כדילפינן מדכתיב ביה וישכם אברהם בבקר דזריזין מקדימין למצות, ובכ"ז שהה

4

תורה תמימה הערות דברים פרק כד

 רבנן אאשה כי היכי דלא נשהייה בשביל השכר שאינו רוצה ליתן ותתעגן, עכ"ל. ואין המשך הענין מתבאר יפה לדעתי, דהא כבר אמר והאידנא דנהגו שהאשה נותנת שכר ומאי שוב שדיוה רבנן אאשה. וצ"ל דהכונה דכיון דהמנהג כן שוב עשו רבנן זה לחובה עליה שתשלם, משום דאל"ה אפשר לצאת מזה חשש עיגון. וע"ע מש"כ לעיל אות ט"ז דאעפ"י שהיא נותנת שכר הסופר בכ"ז הוי בכלל וכתב משום דאקנויי אקני לי' שכר זה והוי כדידיה:כ) החקיקה היא בסכין על הטבלא, ואיירי בחק תוכות באופן שהאותיות ממילא בולטות אבל בחק ירכות הוי כמו כתיבה, וכמו הלוחות דכתיב בהו כתובים וכן חרות על

5

חידושי מהרי"ח מסכת גיטין פרק א

 וא"ל דבשביל זה שאסור בבת חורין ובשפחה חוב הוא לו ז"א דאינו אסור אלא מדרבנן דצריך קיום אבל מן התורה כבר נשתחרר וא"כ איך ישא שפחה. וי"ל דתוספות מקשים דלמה לא פליג ר"מ דלדידי' חוב הוא לו ואינו משתחרר עד שיבא לידו וא"כ למה הקילו בעבד שלא צריך קיום מה עיגון יש ועוד דתוספות כותבים לפי סברתם בדף י"ג ד"ה האומר תנו שדווקא צריך מסירה מיד ליד אבל כל זמן שלא נתן מיד ליד ממש לא זכה העבד עד שיבא לידו ע"ש וא"כ הקשו דהא מתניתין סתמא קתני ומשמע אפילו לא נתנו מיד ליד וא"כ לא זכה השליח רק כשיבוא

6

יש סדר למשנה מסכת שבת פרק יב

 בין במזוזה בין בגט וכו'. ומשמע דה"ה נמי כתב אשורית. לפמ"ש תוס' שם ד"ה כמה שנאמר להלן וכו' על רש"י שתימה גדולה פירש. וכן כפי הסכמת כל הגדולים דגט כשר בכל כתב אפי' בכתב של נכרים וכתבו בש"ע אה"ע להדי' דכשר והגיה הרמ"א בזה"ל ואין להכשיר בכתב אחר רק במקום עיגון משעת הדחק וכו' [תשובת הרא"ש] וכתב עליו הב"ש סק"ד בכתב אחר משום דלכתחילה כותבין בכתב ס"ת וכו'. מוכח להדיא דכתב נכרים נמי כתב מיקרי. וא"כ קשיין דברי הרמ"א וד"מ שהעתקתי שכתב בסי' ש"ו דכתב שלהם אינו כתב אלא דגזרו על שלהם אטו שלנו. וא"כ כל מדה נכונה גבי גט

7

מלאכת שלמה מסכת תענית פרק ג

 יפה [מראה] מעגל ע"ש עג עוגה:ועג עוגה. פירושו רשם רושם עגול כמו ואין עושין עוגיות לגפנים דברפ"ק דמסכת מועד קטן, ולשון הר"ן ז"ל עוגה גומא גדולה כמו עוגה גדולה עגולה ורש"י ז"ל בפי' מגלת רות פי' תעגנה לשון איסור כלא כמו עג עוגה לעמוד בתוכה ויש פותרין לשון עיגון ולא יתכן שא"כ היה לו לינקד הנו"ן דגש או לכתוב שני נוני"ן ע"כ:אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים. ירושלמי הדא אמרה ערב פסחים היה ותני כן בעשרה (נ"א בעשרין) ביה, צמון כל עמא למיטרא ונחת לון:התפלל ולא ירדו גשמים. א"ר יוסי ב"ר בון על שלא בא בענוה ע"כ:

8

משנה אחרונה מסכת טבול יום פרק ד

 לא התירו אלא יוצא בקולר שהרי א"א לשאול את פיו אם נתכוון לומר תנו שהרי כבר נמסר לשלוחי המשפט ואינו ברשות שלנו ותיזקק זו ליבם ואם היבם קטן הרי היא עגונה. אבל מפרש ויוצא בשיירא אפשר לשאול את פיו ע"י שליח או בכתב וחזרו והתירו אף בזה דאיכא נמי קצת עיגון ואמדינן דעתי' שכוונתו להתירה בכל ענין:משנה והכדומין האשקלונין. פירשנו במס' כלים:משנה זהתורם את הבור. בתרומה גדולה איירי ומיראת הדימוע איירי שמא ישפך הדלי בעלייתו וירד היין לבור וידמע הכל ולכך מתנה שתעלה שלם ולא יחזור לבור אז יהא תרומה אבל אם יפול שרץ לדלי בעלייתו

9

תוספות יום טוב מסכת חגיגה פרק א

 עניני. ולא דמי חד לאידך. דחרש ושוטה פטור מכל המצוות כדאמר לקמן. וקטן לא ידעינן דפטור מקרא רק מק"ו דנשים פטורות דכתיב זכורך. טפלים לא כ"ש דהכי דייקינן בפ"ק דקדושין טפלים חייבין נשים לא כ"ש. עכ"ל. וקשיא לי דהתם בקטנות ואשה טפי הוו תרי עניני. דקטנות לענין מיאון. ואשה לענין עיגון. כמו שהוא ברפ"ו דעדיות ועוד דקטן דפטור מטעם שוטה דפטור מכל המצות כמ"ש הר"ב והכי איתא בברייתא בגמ'. וצ"ע:ועבדים - כתב הר"ב דכל מצוה כו'. מפורש ברפ"ג דברכות:והסומא - כתב הר"ב דכתיב בבא כל ישראל לראות. כשם שהם באים להראות כו'. כך כתב הרמב"ם פ"ב מהל' חגיגה ולעיל כתבתי

10

תוספות ר' עקיבא איגר מסכת גיטין פרק א

 מחוזא דניידי דאמרי' בסוגיין דאפי' באותה שכונה צ"ל בפ"נ וכ"כ תוספות והרא"ש בשם ר"ת. ועמ"ש לקמן בפ"ב מ"ז:משנה ד[אות ד] תוי"ט ד"ה שוים למוליך כו'. וי"ל דחשיב עגון. והר"ן תירץ דלפעמים האדון שולחו לו בע"כ ומשנתנו השליח לידו לישא שפחה א"י ולישא ב"ח א"י והוי עיגון:משנה ה[אות ה] תוי"ט ד"ה לא הוזכרו. הר"ן. אבל דעת תוס' בסוגיא דבגט אין חילוק בין ערכאות או להדיוט ותלי' הכל בשמות מובהקים וע"י עידי מסירה ובשארי שטרות תליא הכל בערכאות דבערכאות בכל ענין כשר. ובהדיוטות אף במובהקים וע"מ פסולים כיון דמשכחת בהו הכשר בערכאות בלא ע"מ אם נכשיר בהדיוטות יבואו

1234567891011121314151617181920