עונש

עונש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7846 מקורות עבור עונש. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לא

 מסורה לכם, ואין אתם מסורים לשבת: כי קדש היא לכם. מגיד שהשבת מוספת קדושה לישראל, מה קדושה אומר פלוני בטל ממלאכתו שהוא משמר את השבת, ומעיד שהקב"ה ברא את עולמו בששה ימים ונח בשביעי, וכה"א [ואתם עדי נאם ה' ואני אל (ישעיה מג יב)]: מחלליה מות יומת. מזה בא ללמדנו עונש על לילי שבת, שהרי כתיב כל העושה מלאכה ביום השבת, בלילה מנין, ת"ל מחלליה מות יומת: ד"א מחלליה. שאם חילל חצי שבת מחמת אונס יכול יחלל שאר היום, תלמוד לומר מחלליה מות יומת: כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא. עד שיעשה מלאכה גמורה: ונכרתה הנפש ההוא. למה

82

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת צו

 יצא דם מהלכי שתים שאין בהם טומאה קלה. ד"א כל דם. לרבות הגידים ודם התמצית. בכל מושבותיכם. אפי' אחרי חרבן הבית לפי שחובת הגוף נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. לעוף ולבהמה. וחיה בכלל בהמה שנא' זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה וגו'. ד"א לעוף ולבהמה להוציא דם דגים וחגבים. אזהרה שמענו. עונש מנין ת"ל כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ועמה שלום. וכבר נאמר בפרשת ויקרא חוקת עולם לדורותיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו. ומה אם חלב ודם שהנפש קצה בהם הזהיר הקב"ה עליהם כל כך. גזל ועריות שהנפש מחמדתן ומתאוה להם על אחת כמה וכמה.

83

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני

 תלוי באם וכן לענין מעשר יצאת מעוברת בעשירי העובר קדש עם אמו שנאמר (שם כז) כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה'. וכן לענין תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בכל מקום העובר ירך אמו. וכן לענין קרבנות שלמים ושעירת נקבה לא הפליגה תורה בין מעוברת לשאינה מעוברת לשם עונש. ואיסור והקדש כולן דין אחד להן:[יא, ד] את זה תאכלו. לא הוצרכו לפרט את אלו אלא מפני שיש להן סימני טהרה. את הגמל כי מעלה גרה הוא. כלומר אע"פ שמעלה גרה הוא הואיל ואינו מפריס טמא הוא. למדנו מפריס פרסה הוא חילוק הפרסה עד למטה שהרי הגמל למעלה

84

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 גבור שנונים עם גחלי רתמים. אמר להם הקב"ה לישראל אם [דף מ עמוד א] רצונכם שתזכו לעולם הבא הרחיקו עצמיכם מלשון הרע שנאמר מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. בוא וראה כמה גדול לשון הרע (עונש) שהרי מרים דברה במשה אחיה שנא' (במדבר יב) ותדבר מרים ואהרן במשה מה כתיב (דברים כד) זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. למעלה כתיב השמר בנגע הצרעת לשמור ומה דברו במשה אמרו (במדבר יב) הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר כלומר למה פירש מן האשה

85

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות

 ואם בא הוא מת כדרך שמתו שני בניו. אחיך. בלא יבוא ואין אתה בלא יבוא. ד"א אחיך לרבות את הבנים וכן הוא אומר (בראשית יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו והוא לוט בן אחיו. ואל יבא בכל עת. זה יום הכפורים. מבית לפרוכת זה לפני ולפנים. ולא ימות. הרי זה עונש. כי בענן אראה על הכפורת. הרי זו אזהרה. ולמה נסמכה מיתת שני בני אהרן לפרשת יום הכפורים ללמדך שמיתת הצדיקים מכפרת כיום הכפורים:[טז, ג] בזאת יבא אהרן אל הקדש. זה ההיכל. בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה. בתחלה כלל ולא פרט שהרי אין דמו של איל במקום דמו

86

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת קדושים

 את בני ישראל. ר' יוסי אומר דברה תורה בלשונות הרבה וכולן צריכין לידרש. תדבר על עשית המצוה ההיא לאלתר. אמור אל בני ישראל על אזהרת מצוה. אמור כגון אמור אליהם לדורותיכם. דבר אל בני ישראל לשון זרוז מיד. ואתה תצוה לשון נופל במקום חסרון כיס. ואל בני ישראל תאמר. לשון עונש ואזהרה. איש איש. להביא את הנשים. מבני ישראל ומן הגר. להביא דין הגר כדין ישראל. הגר בישראל. לרבות נשי הגרים. אשר יתן מזרעו למולך. כל שהמליכו עליו נקראת עבודת כוכבים לפי שהזהיר למעלה ומזרעך לא תתן להעביר למולך לפיכך בא להענישו שאם מסר את בנו לכומרים והעבירוהו באש חייב

87

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 אע"פ שאין קרבנות. מקרא קדש יהיה לכם. בין בארץ בין בחוצה לארץ. ועניתם את נפשותיכם. זו אזהרת עינוי. והקרבתם אשה לה'. כענין האמור בפרשת פינחס:[כג, כח] וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה. זו אזהרה למלאכה:[כג, כט] כי כל הנפש אשר לא תעונה. זה עונש עינוי:[כג, ל] וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה והאבדתי. זה עונש מלאכה. למדנו אזהרה ועונש למלאכה. ואזהרה ועונש לענוי. הרי זו עונש. והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. למדנו לכרת בכל מקום שאינו אלא אבדן:[כג, לא] כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדורותיכם. מה בא ללמדנו אם לאזהרה למלאכה כבר נאמר

88

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדר והקדשם הקדש. קודם הזמן הזה אע"פ שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהן נדר ואין הקדשם הקדש. לאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדר והקדשם הקדש. וכן לענין שום עונש אינו קרוי איש עד שיהא בן י"ג שנה ויום אחד ומעת לעת. והוא שהביא שתי שערות ואם הביא שתי שערות קודם הזמן הזה. ושתי שערות צריכות שיהא גומות בעיקרן וזו הלכה לענין כל העונשין ולענין גטין ומיאונין ונדרים:[כז, ט] ואם בהמה אשר יקריב ממנה קרבן לה'. אם אמר

89

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת במדבר

 הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם. חסר יו"ד מלמד שנמסרו כולם כאיש אחד ולמה שתי פעמים אחד למשכן ואחד לבית העולמים. המה לו מאת בני ישראל. שנכנסו לוים לעבוד את הקדש תחת כל בכור בבני ישראל: ואת אהרן ואת בניו תפקד. תמנה. ושמרו את כהנתם. קדשי קדשים. והזר הקרב יומת. זה עונש:ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל. זה שאמר הכתוב (דברים י) בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי. תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל. דוקא שיפטר מכאן לויה שבכרה בנה פטור מחמש סלעים:כי לי כל בכור. בג' מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן לארץ.

90

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח

 עמך. כל זמן שבא תן לו. מלמד שאין לו הפסק. חלף עבודתם אשר הם עובדים. מלמד שאם עבד יטול ואם לא עבד לא יטול. וכן הוא אומר (דה"ב לא) ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים:ולא יקרבו עוד בני ישראל. זו אזהרה. לשאת חטא למות. זה עונש:ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד. יכול ברצונו ת"ל ועבד הלוי הוא. בעל כרחו. ד"א ועבד הלוי הוא. אין לי אלא שנים שהמעשרות נוהגות שנת השמטה ושנת היובל מנין ת"ל הוא מכל מקום. הוא מה ת"ל רבי נתן אומר הרי שלא היה שם לוי יכול יעבוד כהן תחתיו ת"ל הוא.

1234567891011121314151617181920