עונש

עונש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7846 מקורות עבור עונש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק י

 מניח ידיו זו על גבי זו ולא היה דבר חוצץ בין ידים לקרנות מתודה עליו עון עברה על חטאת עון חטא על אשם עון אשמה על עולה עון לקט שכחה ופאה שאין להם וידוי דברי ר' יוסי הגלילי אמר לו ר' עקיבה על מה עולה מכפרת על דברים שיש בהן עונש הרי עונש אמור הרי לא תעשה שהן אמורה על מה עולה מכפרת על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה: הלכה יגסמיכה נוהגת בכהנים לוים וישראל וגרים ועבדים משוחררין חללין נתינין וממזרין סריס אדם סריס חמה פצוע דכה וכרות שפכה אין נוהג לא בגוים ולא

2

תוספתא מסכת ערכין (צוקרמאנדל) פרק ב

 תורה דברים מן המעשה: הלכה יאר' אלעזר בן פרטא אומר הרי הוא אומר וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ וגו' על מה הוציאו שם רע על עצים ועל אבנים והלא דברים קל וחומר ומה אם אלו שלא הוציאו שם רע אלא על עצים ועל אבנים נענשו ולא עונש מועט אלא עונש מרובה ולא עונש לשעה אלא עונש לדורות המוציא שם רע על חברו כיוצא בו על אחת כמה וכמה: הלכה יבעני ועשיר שהעריכו את עני ועשיר זה נותן לפי משהו וזה נותן לפי משהו: הלכה יגהרי עלי ערך סתם זה מביא את המועט שבערכין וכמה הוא מועט שבערכין

3

תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק ג

 חייבין עליהן מפי אחרים חייב עליהם מפי עצמו שבועת שוא שהוא חייב עליהם מפי אחרים אינו דין שיהא חייב עליהם מפי אחרים ואינו דין שיהא חייב עליהם מפי עצמו אמ' ר' ירמיה נמתי לפני ר' יהודה בן בתירה וכי יש עונשין מן הדין אלא כל מקום שתפש הכתוב מוסיף את עונש מן הדין ר' אומ' ממשמע שנ' ושמעה בין מפי עצמו בין מפי אחרים הא מה תל' לומ' כי תחטא מגיד כי נקרא על שם סופו: הלכה וחנניא בן כינאי אומ' וכיחש בעמיתו אין אדם כיחש בעמיתו עד שכופר בעיקר פעם אחת שבת ר' ראובן בטבריא ומצאו פולוסיפות אחד

4

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יג

 הרבה שבתורה אין מצילין אותן אבל (גונזין) נשרפין במקומן מכן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה ומעשה באחד שהיה כותב ברכות ואמרו עליו לפני ר' ישמעאל והלך ר' ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ונתנו לתוך ספל של מים כלשון הזה אמ' לו ר' ישמעאל קשה עונש האחרון יותר מן הראשון הלכה ההגליונים וספרי מינין אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפין במקומן הן והזכרותיהן ר' יוסה הגלילי אומ' בחול קודר את הזכרותיהן וגונזן ושורף את השאר אמ' ר' טרפון אקפח את בני שאם יבאו לידי שאשרפם ואת ההזכרות שבהן שאפי' הרודף רודף אחרי נכנסתי

5

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ל

 ריקה אפילו מאה בני אדם באין אחריך ונמצאו זוממין כולן נהרגין. וכי איזהו מדה מרובה מדת הטוב או מדת פורענות הוי אומר מדת הטוב אם מדת פורענות מעוטה המדבק בעוברי עבירה אעפ"י שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות קל וחומר למדת הטוב מרובה: רבי שמעון אומר כך עונש של בדאי שאפילו דובר אמת אין שומעין לו. שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה האמין להם שנאמר ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים [וגו'] ויכירה ויאמר כתונת בני (בראשית ל"ז ל"א ול"ג) אבל באחרונה אף על פי שדברו אמת לפניו לא האמין להם שנאמר ויגידו לו לאמר עוד

6

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מא

 הן גולים ממקומם ואחרים באין ממקומן ויושבין תחתיהן במקומן: בעון לשון הרע הצרעת נשלחת בבני אדם שנאמר זכור את אשר עשה ה' [אלהיך] למרים (דברים כ"ד ט'). והרי הדברים ק"ו ומה מרים הנביאה שלא היתה כוונתה אלא לשבחו של משה ולכבודו של משה אף על פי כן נענשה עונש גדול אבל לא דבר מועט המדבר בגנאי של חבירו והמבקש רעתו על אחת כמה וכמה שיתבע הדבר מידו:

7

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טו

 הלכה דברכות שכתובין בהן עניינות הרבה מן התורה, אין מצילין אותן מפני הדליקה. מכאן אמרו, כותבי ברכות כשורפי תורה, מעשה באחד שהיה כותב ברכות, והלך ר' ישמעאל לבודקו, כיון שהרגיש קול פרסותיו של ר' ישמעאל, נטל תכריך של ברכות וזרקן לתוך הספל של מים, בלשון הזה אמר לו, עונש האחרון קשה מן הראשון; אמרו לו מפני מה, אמר להם מפני עיניינות של תורה שכתובין בהן. הלכה ההדא אמרה שהמשנה קודמת למקרא, ודא מסייע לההיא דתני ר' שמעון בן יוחי, דתני ר' שמעון בן יוחאי העוסק במקרא מדה שאינה מדה, העוסק במשנה מדה שמקבלין עליה שכר, העוסק בתלמוד אין

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יא

 עליה וכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליה אין בני נח מוזהרין עליה. התיבון הרי אחותו הרי בית דין של ישראל ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש [דברים יח יב] ובגלל התועבות האלה י"י אלהיך מוריש אותם מפניך. מלמד שאין הקדוש ברוך הוא עונש אלא אם כן הזהיר. רבי אידי אמר קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו. אמר ליה שמעת אפילו מאם. אמר ליה אין. אמר ליה והתנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה ולייבום. רבי פינחס אמר קומי רבי יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת.

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 נאמר כי בענן אראה על הכפרת מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן ת"ל [ויקרא טז יב יג] וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה ולא ימות הרי זה עונש כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה אר"א בי ר"ש יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן ת"ל [שם א] אחרי מות שני בני אהרן אי אחרי מות שני בני אהרן יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפרת הא כיצד

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 ר' סימיי [שם כו יד] לא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי. לחי הוא אסור לא כל שכן למת אי זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זה סיכה. אזהרה למלאכת היום [ויקרא כג כח] כל מלאכה לא תעשו עונש [שם ל] והאבדתי את הנפש ההיא אזהרה לעינוי היום [שם כט] כי כל הנפש אשר לא תעונה עונש ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב רשב"ל בעי מה הוה ליה למימר ביה לא תעונה אלא לא תאכל כל אכילות

1234567891011121314151617181920