עונשין

עונשין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3283 מקורות עבור עונשין. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 כ"ה] שבת וכבוד אב ואם דכתיב כאשר צוך ה' אלהיך א"ר יהודה אמר רב כאשר צוך במרה (כתוב ברמז נ"ב):שם שם לו חק ומשפט [ט"ו, כ"ה] זה כבוד אב ואם דברי ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי אומר חק אלו עריות שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות, ומשפט אלו עונשין ודיני קנסות ודיני חבלות. ושם נסהו [ט"ו, כ"ה] שם נשא לו גדולה דברי ר' יהושע שנאמר נשא אויל מרודך את ראש יהויכין מלך יהודה ואומר נשא את ראש בני גרשון, א"ל ר' אלעזר המודעי והלא גדולה אינה תלויה אלא בשי"ן וכאן לא כתיב אלא בסמ"ך הא מה ת"ל ושם נסהו [ט"ו,

52

ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו

 ה' למשה וגם בך יאמינו לעולם [י"ט, ט] גם בך גם בנביאים העתידים לעמוד אחריך. ויגד משה את דברי העם וגו' [י"ט, ט] וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל או מה אמרו ישראל לאמר למקום. רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר ויבא משה ויספר לעם א"ל אם אתם מקבלים עונשין בשמחה הרי אתם מקבלים שכר ואם לאו הרי אתם מקבלים פורענות וקבלו עליהם עונשין בשמחה, רבי אומר וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל או מה אמרו ישראל לאמר למקום אלא אמרו רצוננו לשמוע מפי מלכנו ולא דומה שומע מפי פרגוד לשומע מפי המלך אמר המקום תן להם מה

53

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 הגבורה למד מסתייעא מילתא:[רמז שח] כל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין, מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו וגו', השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. דבי ראב"י תנא אמר קרא ואלה המשפטים [כ"א, א] השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה. דבי חזקיה תנא והמית איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה וצריכא דאי אשמועינן הך קמייתא משום כפרה חס רחמנא עליה אבל דינין אימא איש דבר משא ומתן אין אשה לא,

54

ילקוט שמעוני תורה פרשת תזריע

 ובשמיני ימול ואפילו בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות, אבל מילה דחיא שבת מקל וחומר, ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה דוחה אותה, שבת שנדחית מפני העבודה אינו דין שתהא מילה דוחה אותה, הדר אמר ממאי דצרעת חמירא דילמא שבת חמירא שכן יש עונשין ואזהרות הרבה, וממאי משום דחמירא צרעת דילמא משום דגברא הוא דלא חזי ומה אני מקיים שמיני ימול חוץ משבת תלמוד לומר וביום ואפילו בשבת, וקל וחומר לפקוח נפש שהוא דוחה את השבת (כתוב ברמז שנ"ז):ימול בשר ערלתו [יב, ג]. ואע"פ שיש שם בהרת ומה אני מקיים השמר בנגע

55

ילקוט שמעוני תורה פרשת אחרי מות

 האזרחיות שחייבות בענוי אלמא אזרח גברי משמע נשי לא משמע, אמר רבא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי הי קרא והי הלכתא, ותו למה לי קרא ולמה לי הלכתא הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות, ענוי יוה"כ נמי מדרב יהודה אמר רב נפקא השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ואצטריך, סד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל, רבא אמר אצטריך סד"א נילף ט"ו ט"ו מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קמ"ל, והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי, לרבות את הגרים, סד"א

56

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 אמר רב אדא בר אהבה אסור לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראה ככתובת קעקע, רב ביבי בר אביי קפיד אריבדא דכוסילתא, רב אשי אמר מכתו מוכחת אל תחלל את בתך להזנותה בתו מאנוסתו מנין, אמר אביי ק"ו על בת בתו ענש הכתוב על בתו לא כ"ש, וכי עונשין מן הדין, גלוי מילתא בעלמא הוא, רבא אמר אמר רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה, תנא אבוה דרבי אבין לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו הוצרך הכתוב לומר ובת איש כהן, אי מה בת כהן היא בשרפה ואין בועלה בשרפה אף בתו מאנוסתו היא בשרפה ואין

57

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 ידי האיש. אמר כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת וכל היכא דהוא לא מוזהר היא נמי לא מוזהרת. וכל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת מהכא נפקא מדרב יהודה אמר רב נפקא, דתנא דבי רבי ישמעאל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, אי מההיא הוה אמינא לאו השוה בכל אבל לאו שאינו שוה בכל לא. והרי טומאה דלאו שאינו שוה בכל הוא וטעמא דכתב רחמנא בני אהרן ולא בנות אהרן הא לאו הכי הוה אמינא נשים חייבות מאי טעמא לאו משום דרב יהודה אמר רב. לא דגמרינן מלא יקחו. איכא

58

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 ואייתר ליה חד לבעלי חוברין לסמיכה, ובין (לרבנן) [לר"מ] ובין לרבי יהודה טעמא דרביה קרא לאשה, הא לא רביה קרא הוה אמינא כי עבדה [תמורה] לא תלקי והאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, איצטריך סד"א הני מילי עונשין דשוו בין ביחיד בין בצבור, אבל הכא כיון דעונש שאינו שוה בכל הוא דתנן אין הצבור והשותפין עושין תמורה, אשה נמי כי עבדה לא תלקי, קמ"ל ואיצטריך גבי סמיכה ואיצטריך גבי תמורה, סד"א הני מילי בדבר שיש בו מעשה, אבל מימר דלאו מעשה

59

ילקוט שמעוני תורה פרשת במדבר

 כיון שלקה [חסה עליו התורה ואמרה ונקלה אחיך לעיניך] הרי הוא כאחיך, ולמה ארבעים אלא האדם הזה נוצר לארבעים יום, ועבר על התורה שנתנה לארבעים יום, ילקה ארבעים ויצא ידי עונשו, וכן אתה מוצא באדם הראשון כשנצטוה ונאמר לו ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, ונתחייב מיתה ולקה העולם בארבעים עונשין, עשרה לאדם, עשרה לחוה, עשרה לנחש, עשרה לאדמה, כשמתו בני אהרן ראה אותן שבטו של קהת, התחילו צווחין על משה לאמר כך אנו מתים, א"ל הקב"ה למשה כשם שעשיתי תקנה לאהרן שנאמר בזאת יבא אהרן, אף למשפחות הקהתי אני עושה תקנה שלא ימותו בבואם אל קדש הקדשים שנאמר וזאת

60

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 שלא יכנסו למקדש בטומאה, וישלחו מן המחנה ממחנה שכינה, שומע אני ממחנה לויה, תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום, הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם נדחו טמאין ממחנה ארון הקל ק"ו ממחנה שכינה החמור, אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר וישלחו מן המחנה ללמדך שאין עונשין מן הדין, רבי אומר אינו צריך ק"ו, אם כן למה נאמר וישלחו מן המחנה וגו' אלא בא הכתוב ליתן להן את המחיצות, וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, שומע אני שלשתן במקום אחד, תלמוד לומר במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, מצורע היה בכלל ויצא

1234567891011121314151617181920