עונשין

עונשין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3283 מקורות עבור עונשין. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

 חבירו, ובין על עבד ואמה של עצמו:סימן לגלג) וכי יפתח איש בור. תנן התם ארבעה אבות נזיקין, השור, והבור, והמבעה, וההבער וכו': וכי יפתח. אין לי אלא פותח, כורה מנין ת"ל או כי יכרה איש, אם הפותח חייב, כורה לא כל שכן, למדנו שאין עונשין מן הדין. ד"א הקיש פותח לכורה, וכורה לפותח, מה פותח ברשות פטור, אף כורה ברשות פטור, ומה כורה בשיעור אף פותח בשיעור. היינו דתנן הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו: ד"א וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש. לחייב על זה בפני עצמו, ועל זה בפני עצמו. ר' יהודה

42

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 טוב ברע או רע בטוב קדמאה ובטוב בתראה תרוייהו למאי כתובין חד בטוב דלא ימיר וחד בטוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה. ואביי אמר משיב ק"ו רע בטוב דקא מפיק רע ומייתי טוב לא ימיר. טוב בטוב דתרוייהו בהדדי נינהו לא כל שכן. ורבא אמר לך אין עונשין מן הדין. ואביי סבר גלויי מילתא בעלמא הוא. ואם המר [דף עח עמוד ב] ימיר בהמה בבהמה. מכאן שממירין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר ומן הכשבים על העזים ומן העזים על הכשבים ומן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים ומן תמימים על בעלי מומין ומבעלי

43

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא

 יב) ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה. אלא אמר אלו והוא הדין לשאר הטמאין. רבי יהודה בן בתירה אומר הציווי לשון זירוז הוא שנאמר (דברים ג) וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו מכאן אמרו אין מחזקין אלא למחוזקין. ואין מזרזין אלא למזורזין. וישלחו מן המחנה. במחנה שכינה. מלמד שאין עונשין מן הדין שהרי אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל ק"ו ממחנה שכינה. כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. לא שלשתן במקום אחד. במצורע (ויקרא יג) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. כל שהזב מטמא צרוע מטמא. חמור מצורע שמטמא בביאה. כל שטמא מת מטמא הזב מטמא חמור הזב שהוא

44

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת חקת

 שיהא מקומו טהור. והיתה לעדת בני ישראל למשמרת. מגיד שמשמרת ימים על ימים ושנים על שנים. למי נדה. שהן טמאין הרי הן מי נדה. חטאת היא. חטוי היא לטמא מת:[דף קכא עמוד ב] וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו. ואע"פ שיש לו קל וחומר להביא. אין עונשין מן הדין. ומה אם המשליך עץ ארז ואזוב טעון כיבוס האוסף לא כל שכן. אלא מלמד שאין עונשין מן הדין. ד"א ובא הכתוב ולימד על האוסף האפר שמטמא בהיסט:והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם. לפי שמעשה בישראל צריך להביא את הגרים לחקת עולם לדורותיכם:הנוגע במת לכל נפש אדם. אם

45

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מסעי

 רוצח הוא מכ"מ:גואל הדם הוא ימית את הרוצח. אין לי אלא שהרגו באבן או בעץ או בברזל מנין שהרגו בכל דבר שהוא ממית שהוא רוצח אלא הרי אלו שלשה דברים בנין אב לכל דבר הממית ואם תאמר הואיל ובאבן ובעץ חייב בברזל לא כל שכן מלמד שאין עונשין מן הדין:ואם בשנאה יהדפנו. דחפו לתוך המים ואינו יכול לעלות משם או לתוך האור ואינו יכול להינצל חייב. שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש דינו מסור בידי שמים. או השליך עליו בצדיה. שצייד לו שיהא מתכוין לו:[דף קמב עמוד ב] או באיבה הכהו בידו וימת. זה שחנקו

46

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים

 בכמה בחדש באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום. דכתיב ודרשת וחקרת ושאלת היטב. והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ודרשו השופטים. הרי ז' חקירות לגזירה שוה אתיא ומנין שהעד עושה עצמו עד שקר ת"ל והנה עד שקר העד:ועשיתם לו כאשר זמם. אם ממון ממון. ואם מכות מכות. אם עונשין עונשין. מיכן אמרו אין העדים זוממין נהרגים עד שיגמר הדין שהיו הצדוקין אומרים עד שיהרג הנידון שנאמר נפש (תחת נפש) [בנפש]. רבי יוסי הגלילי אומר ועשיתם לו כאשר זמם מיכן שזוממי בת כהן דינם כדין בועלה:והנשארים ישמעו וייראו. עושין בהם נקמה לפני רבים כדי שישמע הדבר להרחיק את העם מן

47

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 מקרבך:ואם בשדה ימצא האיש. להביא כל שבענין השדה. והחזיק בה האיש ומת האיש אשר שכב עמה לבדו:ולנערה לא תעשה דבר. מלמד שפטרה הכתוב מן המיתה. אין לנערה חטא מות. ולא מכות. כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. מלמד שכל עונשין שבתורה מצילין אותן בנפשן כשם שהרוצח ניתן להצילו בנפשו:כי בשדה מצאה. אין לי אלא שדה עיר מנין תלמוד לומר צעקה הנערה המאורשה. ואין מושיע לה. בכל מקום. ומה ת"ל בשדה. דבר הכתוב בהווה. ואין מושיע לה הא יש לה מושיע. בכל דבר שאתה יכול להושיע אתה מושיע [דף לט עמוד א] לה.

48

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 וע"מ כן אני בא, מקבלין אותו, ואי פריש יפרוש, מפני שהגרים קשים לישראל כספחת בבשר החי, שנאמר ונלוה (עליהם הגר) [הגר עליהם] ונספחו על בית יעקב (ישעיה יד א), ומודיעין אותו מקצת מצות קלות, כגון לקט שכחה ופאה, משום שבן נח נהרג על שוה פרוטה שלא ניתן להשבון, ומודיעין אותו עונשין של עבירות, כגון כרת על אכילת חלב, סקילה על חילול שבת, ומודיעין אותו מתן שכרן של מצות, ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שנא' ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה (רות א יח), קיבל דבריהן עושין ב"ד של ג', ומלין אותו בפניהם, משום דמפשט כתיב ביה,

49

שכל טוב (בובר) שמות פרשת יתרו פרק יט

 ואתה עולה: וגם בך יאמינו לעולם. כדכתיב תורה צוה לנו משה מורשה [קהלת יעקב], ירושת עולם היא לקהלת יעקב, וגם לרבות הנביאים העומדים אחריך: ויגד משה את דברי העם אל ה'. ר' אלעזר בן פרטא אומר מתוך שנאמר ויבא משה ויספר לעם אתה יודע שאמר להם אם מקבלין אתם עליכם עונשין בשמחה הרי אתם מקבלין שכר, ואם לאו אתם מקבלים פורענות, וקיבלו עליהם עונשין בשמחה, רבי אומר וכי מה אמר הקב"ה למשה שיאמר לישראל או מה אמרו ישראל למשה שיאמר למקום, אלא אמרו רצונינו לשמוע מפי מלכינו, שלא דומה שומע מפי סרסור כשומע מפי המלך, ונתן להם מה שביקשו, שנאמר

50

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 אחר מנין ת"ל מחמצת, אי הכי דלאו נמי להכי הוא דאתא (ובלאו נמי מיבעיא ליה להכי) אלא טעמא דרבי אליעזר מכל נפקא, גבי כרת נמי הא כתיב כל, ההוא מבעי' ליה לרבות את הנשים, נשים מדרב יהודה אמר רב נפקא איש או אשה כי יעשו השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, איצטריך סד"א הואיל וכתיב לא תאכל עליו חמץ וגו' כל שישנו בקום (עשה) אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ והני נשי כיון דאינון אינן בקום אכול מצה דהויא לה מצות עשה שהזמן גרמא אימא בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו קמ"ל, והשתא דאיתרבו לאכילת חמץ איתרבו לאכילת מצה, כדרבי

1234567891011121314151617181920