עונשין

עונשין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3283 מקורות עבור עונשין. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

רות רבה (לרנר) פרשה ב

 דרכן של ישראל לילך, לא לבתי טרטייאות ולא לבתי קרקסייאות, אלא לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. ואין דרכן של ישראל להלוך יותר מאלפי' אמה בשבת. אמרה לה, אל אשר תלכי אלך. ואין דרכן של ישראל ללון אלא בבית שיש בו מזוזה. אמרה לה, באשר תליני אלין.עמך עמי אלו עונשין ואזהרות.ואלקיך אלקי לבטל ע"ז שלי.(כג) ד"א: כי אל אשר תלכי אלך - לאהל מעד, לגלגל, לשילה, לנב, לגבעון, לבית עולמים.ובאשר תליני אלין - לנה אני על קרבנותי.עמך עמי לבטל ע"ז שלי.ואלקיך אלקי לשלם שכר פעולתך.[כד] באשר תמותי אמות (רות א: יז) אלו ארבע מיתות ב"ד: שריפה, סקילה,

32

איכה רבה (וילנא) פרשה ד

 מה היתה יקרותן שלא היה אחד מהן טוען טענת חנם, רשב"ג אומר זה מנהג גדול היה בירושלים פורשין מטפחת על גבי הפתח, כל זמן שהמטפחת פרושה אורחין נכנסין, נסתלקה המטפחת אין רשות לאורחין להכנס אלא שלש פסיעות, ד"א מה היתה יקרותן שהיו מוסרין הסעודה לטבח אם נתקלקל דבר בסעודה היו עונשין את הטבח הכל לפי כבודו של בעל הבית והכל לפי כבוד האורחין, ד"א מה היתה יקרותן בשעה שאחד מהן עושה סעודה היה צר כל מיני סעודה במפה וכל כך למה מפני איסטניסיה כדי שלא יהא אחד אוכל דבר שרע לו, א"ר חייא קרא בשם ר' שמואל בר נחמן מיום

33

מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר

 כה ב ג), כיון שלקה הרי הוא אחיך. ולמה ארבעים, אלא האדם הזה נוצר לארבעים יום, ועבר על התורה שניתנה לארבעים יום, ילקה ארבעים ויצא ידי עונשו, וכן אתה מוצא באדם הראשון כשנצטווה ונאמר לו מעץ הדעת [טוב ורע לא תאכל וגו'] (בראשית ב יז), נתחייב מיתה, ולקה העולם בארבעים עונשין, עשר לאדם, עשר לחוה, עשר לנחש, עשר לאדמה, לפיכך כיון שיעבור אדם על אחת מן העבירות ילקה ארבעים, וכן אתה מוצא על כל דבר ודבר שצוה הקב"ה את משה אזהרות ועונשין, כתיב בשבת זכור את יום השבת (שמות כ ח), אזהרה, ועונש מחלליה מות יומת (שם /שמות/ לא יד)

34

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 ככלתו, וכי כל התורה למד משה והלא כתיב (איוב יא) ארוכה מארץ מדה אלא כללים כללים למדה הקב"ה למשה שנאמר ככלתו, שני לוחות כנגד שמים וארץ וכנגד חתן וכלה וכנגד שני שושבינים וכנגד שני עולמים, א"ר חנניה לחת כתיב לא זה גדול מזה, לוחות אבן למה מן האבן שרובן של עונשין הכתובים בה בסקילה, והלוחות מעשה אלהים, אריב"ל בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת ווי לכם הבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו תדיר לתורה נזוף הוא לפני הקב"ה שנאמר והלוחות מעשה אלהים, כאדם שאומר לחבירו מה מלאכתו של זה כסף נבחר, כך מלאכתו של מ"מ =מלך מלכי=

35

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור א

 בני חמשים בני ששים בני שבעים, והוא בן חמש מאות שנה, שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה לב), ר' חייא בשם ר' אחא אמר כבש הקב"ה מעיינו שלא יוליד, שלא יהיה לו בן של מאה שנה בדור המבול ויאבד עמהם, לפי שבית דין של מעלה אין עונשין אלא מן מאה שנה ואילך, ואילו היה בן מאה שנה, היה נאבד עמהם. אמר ר' שמעון בן יוחי עתיד הקב"ה לעוקרה לימות המשיח, שנאמר הנער בן מאה שנה ימות (ישעיה סה כ). ואם תאמר שהיה בדור המבול פחות מן מאה שנה ואבדו, אומר אני שזהו שהיו בעון אבותיהם ונענשו,

36

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת במדבר פרק ב

 בוגד באומות העולם, והיה בעל גדוד:סימן לב[לב] אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם. אתה מוצא שלא צוה הקב"ה למנות את ישראל אלא מבן עשרים שנה, ולפי שאין בית דין של מעלה עונשין אלא מעשרים שנה ומעלה, ואין אנו יודעין אם חושב שנים להם לתולדותם שכל אחד ואחד אומר ליציאת או לראש השנים של תשרי. אבל ממה שאתה מוצא כשיצאו ישראל ממצרים היו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, שנאמר בקע לגלגלת, ונתינה זו אחר יום הכיפורים ראשון, אחר שמחל להם מעשה העגל, ונתן להם לוחות שניות היתה, מכאן אתה למד שאיני חושב להם ראשון שנים מן

37

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת נשא פרק ה

 הכתוב כן עשו בני ישראל (שם שם), ללמדך שלא הוציאו כולם חוץ למחנה אלא צרוע בשלשה מחנות, וזב לשני מחנות, וטמא נפש חוץ למחנה אחת בלבד:סימן ו[ו] איש או אשה כי יעשו. מכאן אתה למד שהשוה הכתוב (איש עם אשה) [אשה לאיש] לכל עונשין שבתורה, ועדיין אין אתה יודע באיזה חטאת הוא מדבר, כשהוא אומר למעול מעל בה', ונאמר להלן ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וגו' (ויקר' ה' כ"א), מה להלן בשליחות יד של פקדון ובהכחשת גזל הכתוב מדבר אף כאן כן: ואשמה הנפש ההיא. שנשבע לשקר, כשם שנאמר להלן והיה כי יחטא ואשם (שם שם כ"ג)

38

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה כא

 ואינה מוצאה קורת רוח בעולם, לכך נאמר וכי יריבון אנשים וגו', אם יקום והתהלך בחוץ וגו' (שם שם /שמות כ"א/ י"ט). אמרתי להן, רבותי, דיין שהרג נפש במזיד מעניין שלפניו... מלמד תינוקות שהרג נפש במזיד, כולם יעברו ממלאכתן, ילכו ויעשו מלאכה אחרת, אם חזרו ועשו תשובה מרפאין אותו, ואם לאו, עונשין אותן על ממון שלהם, אפילו דבר הקל, שנאמר כי ינצו אנשים [וגו'] (שם /שמות כ"א/ כ"ב), כי יכה איש את עבדו או את אמתו וגו' (שם /שמות כ"א/ כ'). ועוד אמרתי להן, רבותיי, חייה שהרגה נפש במזיד, אם חזרה ועשתה תשובה יוצאין בה סימנים ומוציאין אותה... ואם לאו עונשין

39

משנת רבי אליעזר פרשה יט

 שהאנשים חייבין והנשים פטורות. ואלו הן. סוכה, ולולב, ושופר, וציצית, ותפילין. הואיל והנשים פטורות מן המצות הללו, יהיו בניהן נפדין בחמש סלעים, כדי שיבוא להן מתן שכר כאלו קיימו אותן חמש מצות. ללמדך, שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. ר' יאשיה אומ', תדע לך שהנשים [עמוד 343] שווין לאנשים בכלל עונשין שלתורה, שנא' דבר אל בני ישראל לאמר איש ואשה. לא נכללו לעונש אלא והן כלולין למתן שכר. וכן הוא אומ' ויבאו האנשים על הנשים, וכל אשה חכמת לב, וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה. ואומ' במראות הצבאות. הא למדת, שמתן שכרן כאנשים. וכן הוא אומ' ועל ידו החזיק שלום

40

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ

 יום השבת לקדשו, תהא זכרו מאחד בשבת, שאם נתמנה לך חפץ יפה תהא מתקנו לשם שבת: לקדשו. קדשהו בברכה, מיכן אמרו מקדשין על היין בכניסתו, ואף נשים חייבות בקידוש היום, שנאמר זכור ונאמר שמור (דברים ה יב), כל שישנו בשמירה, ישנו בזכירה, והנשים חייבות בשמירת שבת, שהאשה השווה לאיש לכל עונשין שבתורה, שנאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' ואשמה הנפש ההוא (במדבר ה ו):סימן טט) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. וכי אפשר לאדם לעשות כל מלאכתו בששה ימים, אלא שבות כאילו כל מלאכתך עשויה: ד"א ממחשבת עבודה, וכה"א אם תשיב משבת רגלך וגו'

1234567891011121314151617181920