עונשין

עונשין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3283 מקורות עבור עונשין. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

אדרת אליהו דברים פרק יב

 ג"פ נאמר כאן לוי. והלוי אשר בשעריכם. והלוי אשר בשעריך ושמחת וגו'. פן תעזב את הלוי. ר"ל תן לו מעשר ואם אין לו מעשר תן לו מעשר עני ואם אין מעשר עני תן לו משלמי שמחה:(יג) השמר לך פן תעלה. לפי שנאמר בהעלאת חוץ כרת ואין עונשין אלא א"כ מזהירין ת"ל השמר לך פן תעלה. והשמר לאו הוא: בכל מקום אשר תראה. אבל ע"פ נביא כגון אליהו בהר הכרמל מותר:(יד) כי אם במקום אשר יבחר וגו'. הוא בית שני לפי שאין מוסיפין על העיר אלא במלך ונביא וכו' ואורים ותומים וכו'. ובבית שני נחסרו חמשה דברים וחד מינייהו

182

אדרת אליהו דברים פרק יח

 עצמו והוא השואל ולא על הנשאל והדברים נכוחים למבין): ודרש אל המתים. זה הלן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה:(יב) כל עשה אלה. עושה כל אלה לא נאמר אלא כו' אפי' אחת מהן: ובגלל התועבות האלה וגו' מוריש אותם. מכאן שמוזהרים הכנענים על זה שאין עונשין אלא א"כ מזהירין:(יג) תמים תהיה וגו'. שלא תחקור על העתידות אלא תמים תהי' וכשתהיה תמים. תהיה עם ה' אלהיך ועיין ברש"י:(יד) ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. לשמוע אל המעוננים ואל הקוסמים אלא נביא כו':(טו) נביא מקרבך. ולא מח"ל: מאחיך. ולא מן הנכרים: כמני. שיקיים כל התורה כולה.

183

אדרת אליהו דברים פרק לב

 כא) הם קנאוני וגו'. נגד יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו [אמר ואני אקניאם בלא עם. אלו הכשדים כמ"ש הן ארץ כשדים זה עם לא היה]. בגוי נבל אכעיסם אלו הברברים כמ"ש (יבמות ס"ג ע"ב) אין לך משוקץ כברברים:(כב) כי אש קדחה באפי וגו'. חשב בכאן ד' עונשין. נגד יזבחו לשדים לא אלה. אמר כי אש קדחה באפי שהוא קודם הנקמה ואח"כ בסופה והוא הכל בשמים כמ"ש וחרה אף ה' ועצר את השמים: ותיקד עד שאול תחתית. זה ארץ התחתונה: ותאכל ארץ ויבלה. זה ארץ העליונה: ותלהט מוסדי הרים. אלו העמודים שהארץ עומדת על העמודים והעמודים על ההרים: ועוד העה"ז נחלק

184

אור החיים שמות פרשת משפטים פרק כב

 שיכול להתנות המפקיד על השומר שיתחייב הגם שהוא בבעלים ואין זה מתנה על מה שכתוב בתורה בדרך זה כמובן מההיא דאמר שמואל במס' מכות (ג' ב) ע"מ שלא תשמטנו שביעית אין שביעית משמטתו, ואמרו ז"ל שהטעם הוא שכל תנאי שבממון קיים ובמציאות שלפנינו כאלו התנה בפירוש על הדבר ממה שקבע עונשין לכל העובר על הפקודים ועוד לו שהוסיף להשביעה על הדבר, ב' יש לך לדעת כי שופטי ארץ לא ישפטו כל החיובים אלא מעט מהרבה וכל המשפטים השופט כל הארץ ישפוט בצדק ומי יאמר כי הפושע בנכסי רעהו והוא בבעלים שלא ישפטהו השופט כמו שהוא שופט כמה וכמה שפטורין בדיני

185

אור החיים ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 מילין לדבר באופן שירבה הצריכין להתרבות מבלי תוספות אפילו אות אחת ללא צורך. ויתבאר הענין על פי מה שאמרו במסכת סוכה (כח ב) וזה לשונם אמר מר האזרח לרבות הנשים לעינוי יום כיפור אמר רבא מדרבי יהודה אמר רב נפקא דאמר רבי יהודה אמר רב השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ומתרץ לא נצרכה אלא לתוספת עינוי סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ואזהרה לא יתחייבו נשים קמ"ל ע"כ, ועל פי הדברים האלה יש טעם בדבר שהוצרך הכתוב להזכיר אזרח, לצד שהרבוי ה"א על התוספת עינוי, לזה נתחכם ה' וזכר שניהם יחד המתרבה ורשימת דבר שבו

186

אור החיים ויקרא פרשת קדושים פרק כ

 זה אחר שיש דין למטה וירגמו אותו אבן:ונראה כי יודיע הכתוב שמלבד עונש ההריגה עוד יהיה לו עונש לנפש, והוא אומרו והכרתי אותו מקרב עמו פירוש מענף נצר הקדושה. ונתן הכתוב טעם לב' עונשים אלו ואמר כי מזרעו וכו' למען טמא וגומר ולחלל וגו', הרי ב' פגמים וכנגדן ב' עונשין, כנגד טמא מקדש ירגמוהו באבן, וכנגד חילול שם קדשו גם הוא יתחלל ונכרת נפשו מעמה:(ד) ואם העלם יעלימו טעם הכפל, לומר שאם העלימו מן האחד שוב אינם יכולין שלא להעלים מהבאים אחריהם, ויעלימו ודאי מכולם, כי אם ירצו לעשות דין בהם יאמרו להם למה לא עשיתם דין באחד.

187

אור החיים במדבר פרשת חקת פרק יט

 זו, אבל ממה שהקדים כל הבא זה יגיד שמאמר כל אשר וגו' הוא דין חדש:אלא שבספרי ראיתי ב' הדרכים דרך הראשון תנא קמא ודרך ב' רב אחא בר יאשיה, וגמר אומר תנא קמא שטעם שהוצרך הכתוב לומר כל אשר באהל הגם שאמר כל הבא שהוא בא מקצתו, משום שאין עונשין מן הדין, וקשה לי הלא מה שאנו אומרים אין עונשין מן הדין הוא על עונש מיתה של בית דין של מטה וכאן לו יהיה שנטמא ונכנס למשכן טמא מיתתו בידי שמים, ועוד לבד מזה כשנשכיל על דבר נראה כי מה שלפנינו אינו נקרא עונשין מן הדין כי בכלל הבא

188

אור החיים דברים פרשת ראה פרק יג

 ב) שיש מצוה לשבת בארץ כנען, והוא אומרו לשבת שם לאמר כאלו אמר לאמר לשבת שם:עוד יתבאר בדקדוק אומרו יצאו אנשים בני בליעל למה אמר אנשים שהיה מספיק לומר בני בליעל ואני יודע שהם אנשים, ואם לומר אנשים ולא קטנים זה אינו צריך קרא למעטם שכל שלא הגיע לכלל עונשין אין צריך למעטה. אכן נתכוין הכתוב לומר שהגם שאמרו יצאו אנשים פירוש שהם צדיקים כאומרם ז"ל (מד"ר שלח) אנשים שבמקרא צדיקים, והוא אומרו לאמר יצאו אנשים מודיעך הכתוב שתחזיק אותם בבני בליעל ותסיר מהם חזקת כשרות:עוד ירצה שהגם שלא שמעת הדברים ברורים שיצאו המדיחים אלא אמירה שנשמע ממנה

189

אור החיים דברים פרשת שופטים פרק יט

 מכאן הרגו אין נהרגים כאשר זמם ולא כאשר עשה, וקשה דלמא אמר הכתוב כאשר זמם להתחייב אפילו לא עשה אלא מעת אשר ענה סרה וזמם לעשות רעה לאחיו נתחייב, וכשנעשה מעשה על ידו ונהרג יש כאן זמם ועשה וקורא אני בו גם כן זמם ונוסף שעשה ואין כאן טענת אין עונשין מן הדין:אכן עיקר הדרשה היא ממה שהיה לו לומר כאשר ענה על אחיו וחוזר למה שאמר שקר ענה באחיו יעשו לו כאשר ענה, ובמאמר זה ישנו לחיוב בין נהרג בין לא נהרג שניהם נכללים במשמעות אשר ענה, ומה שלא אמר לשון הכולל והלך לבקש לשון זה אשר זמם

190

אור החיים דברים פרשת וילך פרק לא

 הצרות וכך שורת הדין נותנת:ודע כי אין צרה ואין רעה בעולם שאינה כנגד עבירה אחת כי ה' יסד יסורין כנגד כל החטאים כדרך שקבע שכר כנגד כל מעשה הטוב, וכיון שכן אדם שעבר על כל התורה כולה או על עבודה זרה ששקולה ככל התורה עונש הוא לבא עליו כל עונשין שבעולם ולזה הסתיר ה' פניו מהם:(יט) ועתה כתבו וגו'. אומרו ועתה הגם שלא היה משה מתעכב לעשות מאמר ה' תכף ומיד, נתכוון לזרזו לכתוב תכף ומיד קודם צוותו את יהושע את האמור בסמוך דכתיב קרא את יהושע, שהגם שהוועד היה לצוות יהושע דכתיב קרא את יהושע וגו' ואצונו

1234567891011121314151617181920