עונשין

עונשין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3283 מקורות עבור עונשין. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת נדרים פרק ב

 משנה ה[*] נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי על כולן אין נשאלים להם ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

2

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ד

 ליכנס הלכה טאמ' רבן שמעון בן גמליאל זה מנהג גדול היה בירושלם פורסין מטפחת על גבי הפתח כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה מטפחת אין רשות לאורחין ליכנס הלכה יועוד מנהג אחר היה בירושלם מוסרין סעודה לטבח אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את הטבח הכל לפי כבוד האורחין והכל לפי כבוד בעל הבית הלכה יאהלכה בסעודה היוצא לסוך את רגליו נוטל ידו אחת לדבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו היכן הוא נוטל בא ויושב במקומו ונוטל והטפיח מחזר על כל האורחין הלכה יבשאלו את בן זומא מפני מה אמרו בא להן יין בתוך המזון

3

תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק ג

 בתירה אומ' אינו צריך קל וחומר הוא ומה נדרים שאין חייבין עליהן מפי אחרים חייב עליהם מפי עצמו שבועת שוא שהוא חייב עליהם מפי אחרים אינו דין שיהא חייב עליהם מפי אחרים ואינו דין שיהא חייב עליהם מפי עצמו אמ' ר' ירמיה נמתי לפני ר' יהודה בן בתירה וכי יש עונשין מן הדין אלא כל מקום שתפש הכתוב מוסיף את עונש מן הדין ר' אומ' ממשמע שנ' ושמעה בין מפי עצמו בין מפי אחרים הא מה תל' לומ' כי תחטא מגיד כי נקרא על שם סופו: הלכה וחנניא בן כינאי אומ' וכיחש בעמיתו אין אדם כיחש בעמיתו עד שכופר

4

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לב

 שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח' ט"ז): רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם. כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת היא לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ובורח מעבירה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מהו עונשין של עבירות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה: הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים: רבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תלמוד שאין עמו מלאכה סוף

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק ב

 קדש הקדשים. וכתיב [שם כ] ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו וכתיב [שם ח כה] ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. רבי אבין בריה דרבי תנחום בר טריפון שמע לה מן הכא [תהילים צ י] ימי שנותינו בהם שבעים שנה צא מהן עשרים [שנה] שאין בית דין של מעלן עונשין וכורתין נמצאת אומר המת לחמשים [שנה] מת בהיכרת. לחמשי' ושתים מיתת שמואל הנביא. ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכנין בשם רבי לוי [משלי יד כג] בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. חנה על ידי שריבתה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל שאמרה [שמואל א א כב

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יא

 שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות. מה טעמא [שמות ל לב] על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. וכתיב [שם לג] איש אשר ירקח כמוהו הרי כאן שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות. [דף סב עמוד א] וכרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר למידין מקל וחומר. ואין עונשין מקל וחומר. מנן ליה ואתייא כההיא דתני חזקיה [ויקרא כא ט] ובת כהן כי תחל לזנות מה תלמוד לומר איש. להביא את הבא על בת בתו מן האונסין שתהא בשריפה. אמר רבי יוסי בי ר' בון אפילו לאזהרה את ש"מ. [שם יט כט] אל תחלל את בתך ומ"ט דר'

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ג

 מאיר [שם כב יח יט] ויסרו אותו מכות וענשו אותו ממון רבנין אמרין לחידושו יצא המוציא שם רע ודבר שהוא יוצא לחידושו אין לומדין ממנו לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב מדיבורו וכאן אדם מתחייב מדיבורו הואיל וכן אי את למד ממנו דבר אחר כן אין את למד ממנו לא עונשין ולא מכות לא כן אמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב [דף טז עמוד ב] שוגג בקרבן מתרין בו לוקה ומביא קרבן וכא לוקה ומשלם ר' בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר כדי רשעתו שני דברים מסורין לבית דין את תופס אחד מהן יצא

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ב

 המתני' נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהינחתי לי להיות נודר בו קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגירשתי על כולן אין נשאלין עליהן ואם נשאלו עונשין ומחמירין עליהן דברי ר"מ וחכמים אומרים פותחין להן פתח ממקום אחר ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים: גמ' חד בר נש נדר באילין מילייא אתא לגבי רבי מאיר ושלחיה גבי רבי יודה אמר ליה אודעיה דאתית לגביי ושלחתיך לגביה. אתא לגבי רבי יודה ושלחיה לגביה ר' יוסי

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק יא

 קיבוסת והיה שומע מה שירמיה מתנבא בשוק העליון ויורד ומתנבא בשוק התחתון. אמר חנניה בן עזור כל סמא דמילתא לא דא היא אלא [ירמי' כט י] לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וכל ימיו של מנשה אינן אלא חמשים וחמש שנה צא מהן עשרים שנה שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתים ושתים של אמון ושלשים ואחד של יאשיהו הדא היא דכתי' [שם כח א - ג] ויהי השנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה החמישית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בית ה' לעיני הכהנים וכל העם לאמר כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ה

 בהנייה אף כאן קוברו ואסור בהנייה. ובשר בחלב תני בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי לאכילה ולהנייה ולבישול. ולחולין שנשחטו בעזרה רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל אמרה תורה שחוט שלי בשלי ושלך בשלך מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי ענוש כרת. ולאו רבי ישמעאל אמר למידין מקל וחומר ואין עונשין מקל וחומר ולמה לא תנינן נבילה עמהן אמר רבי יוסי בי רבי בון לא מתני אלא דבר שאסור בהנייה נבילה מותרת בהנייה התיבון הרי חמץ בפסח חמץ יש בו כרת ואילו אין בהן כרת. רבי יוסי בשם רבי חנינה בעי איסורי הנייה מהו שיבטלו בצירוף והתנינן שור הנסקל תיפתר

1234567891011121314151617181920