עונה

עונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5342 מקורות עבור עונה. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק א

 בהן ברכה ראשונה תחלה וסוף מודים תחלה וסוף השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה הלכה טאילו ברכות שפותחין בהן בברוך [כל הברכות כלן פותחין בברוך] חוץ מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך ואין עונין עם המברך ר' יהודה היה עונה עם המברך ק' ק' ק' וגו' וברוך וגו' כל אילו היה קורא ר' יהודה עם המברך הלכה ימזכירין יציאת מצרים בלילות אמ' ר' לעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנ' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל

12

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק יא

 ושל בצבץ צריך לנגב של השיפה ושל גמי צריך לישן כמה הוא מישנן שנים עשר חדש רבן שמעון בן גמליאל אומר מגת לגת ומבד לבד ר' יוסי אומר רצה לטהרן מיד חולטן ברותחין או מולגין במי זיתים רבן שמעון בן גמליאל אומר משם ר' יוסי נתנן בנהר שמימיו מהלכין מלא עונה או תחת הצנור שמימיו מקלחין וכשם שהוא מנגב לטהרה מנגב ליין נסך:

13

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ו

 חם ולא הרהר טהור ר' יוסי אומר בזקן ובחולה טהור בילד ובבריא טמא: הלכה והפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי ר' אלעזר בן עזריה ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ארבע עונות פעמים שהן חמש פעמים שהן שש ר' עקיבא אומר לעולם חמש ואם יצאת מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה השישית: הלכה זשכבת זרע של ישראל בכל מקום הרי זו טמאה ושל גוי בכל מקום טהורה חוץ ממימי רגלים שבה כל אלו שאמרו טהורין לחולין וטמאין לתרומה חוץ מהפולטת שכבת זרע שהיא טמאה לחולין: הלכה חר' יוסי בר' יהודה אומר הפולטת שכבת זרע טהורה לחולין

14

תוספתא מסכת נדה (צוקרמאנדל) פרק א

 יאזקנה הפסיקה שלש עונות וראתה דייה שעתה הפסיקה שלש עונות וראת דייה שעתה הפסיקה שלש עונות וראת הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה לא שכוונה שעת ווסתה אלא שפיחתה או שהותירה הפסיקה שלשתן וראתה הרי היא ככל הנשים ומטמאת מעת לעת ומפקידה לפקידה אלא שקבעה לה עונה: הלכה יבארבע נשים שאמרו דיין שעתן כיצד ראתה כתם ואחר כך ראתה דם דייה שעתה הפסיק שלש עונות בין ראייה לראייה ולא ראתה ואחר כך ראת דיין שעתה הפסיקה שלש עונות בתוך ימי טהרה ולא ראתה ואחר כך ראת דייה שעתה:

15

תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק ח

 בצבוץ צריך לנגב ושל חשיפה ושל גמי צריך לישן וכמה ישונן שנים עשר חודש רבן שמע' בן גמל' אומ' מגת לגת ומבד לבד ר' יוסי אומ' הרוצה לטהרן מיד או חולטן במי רותחין או מולגן במי זיתים רבן שמעון בן גמליאל אומ' משום ר' יוסי נותנן בנהר שמימיו מהלכין מלא עונה או תחת הצינור שמימיו מקלחין וכשם שמנגב לטהרה כך מנגב ליין נסך: הלכה דעל שבע מצוות נצטוו בני נח על הדינין ועל עבוד' זרה ועל קיללת השם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל הגזל על הדינין כיצד כשם שישר' מצווין להושיב בתי דינין בעיירות שלהן על עבודה

16

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק י

 הלכה ההשמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים הלכה והמקרא את ההלל הם הולכין אצלו וקורין והוא אין הולך אצלם הלכה זהמקרא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין באי זה מקום הוא עונה הגיע לברוך הבא אומ' עמהן בשם ה' הגיע לברכנוכם אומ' עמהן מבית ה' הלכה חבני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומרין את כולו ואם אי איפשר להן גומרין את כולו ההלל אין פוחתין

17

תוספתא מסכת תרומות (ליברמן) פרק ז

 מן החולין טהורין שלם מן החולין טמאין מהו סמכוס או' בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים או' בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין ויחזור וישלם מן הטהורין ישראל שנתנו לו תרומה מבית אבי אמו ואכלה וכן לבעל חוב בחובו וכן לאשה בכתובתה משלם קרן וחומש לכהן חבר וחבר עונה אותן דמים הלכה חהגונב תרומת הקדש ולא אכלה משלם את הקרן ואינו משלם את החומ' וכפל אין בה שנ' ישלם שנים לרעהו ולא להקדש אכלה משלם שני חומשין קרן וחומש מן החולין והן נעשין קדש בתרומה קרן נותן לגזבר וחומש לבעלים בקרן זה מועלין בחומש זה אין מועלין

18

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מא

 עריות ועל שפיכות דמים ועל השמטים ועל היובלות: על הע"ז מנין שנאמר ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת [וגו'] ואמרו על אשר עזבו [וגו'] וילכו ויעבדו אלהים אחרים לפיכך ויחר אף ה' בארץ ההיא (דברים כ"ט כ"ג כ"ד וכ"ה). על גלוי עריות מנין ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה (ויקרא י"ח כ"ה). על שפיכות דמים מנין ותחנף הארץ בדמים [וגו'] (תהלים ק"ו ל"ח). על השמיטים מנין והארץ תעזב מהם (ויקרא כ"ו מ"ג). על היובלות מנין כל ימי השמה תשבות (שם שם ל"ה): בארבע פרקים הדבר מרובה. ברביעית. ובשביעית. במוצאי שביעית. ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה. בעון הלקט

19

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק היוצא

 ששוחטין אותו עד שעה שגומרין אותו חייב מיתה, בית המדרש שיש לו אלף אלפים ורבי רבבות מצות האמורות בתורה על אחת כמה וכמה. ועוד אמר ר' מאיר כל מי שיש לו תלמיד חכם בצידו ואינו משמשו חייב מיתה שנאמר כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, וכל מי שהוא יכול ללמוד תורה ואינו לומדה, עליו אמרה תורה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו. הלכה טוהתיר מנעליו ויצא לשוק הרי זה מגסי הרוח. סוטרו לצדדין, וקובעו לאחוריו, ירכתו על חברתה, ורצועות תפילין בידו ומחזירן כשהוא מהלך בשוק, הרי

20

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טז

 הלכה חאמר ר' יהושוע בן לוי אנא מן יומאי לא איסתכלית גו ספר דאגדתא, אלא חד זמן איסתכלית, ואשתכחית ביה, מאה ושבעים וחמש פרשיות בתורה, דיבור אמירה וציווי, הוינא מתבעית בליליא. הלכה טוקטן שאינו פורס את שמע אינו יכול לומר קדוש ביוצר ביחיד, אבל בציבור עונה עמהם. וגדול שהוא פורס את שמע, יכול לומר קדוש, לפי שהוא כסודר, אבל קדוש של עמידה, כיון שצריך לומר נעריצך ונקדישך, אינו מן הדין לומרו פחות מעשרה. ואין קטן עולה מן המניין לברכו, קדיש, וקריאת התורה, עד שיהא בן שלש עשרה שנה; ואינן נבדקין באילו. הלכה ידברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים

1234567891011121314151617181920