עונה

עונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5342 מקורות עבור עונה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 כא) והטף אל דרום (שם) (והנבא) [והטף] אל מקדשים. ויבא עד חברון. פתח בלשון רבים ואמר בלשון יחיד למדנו מזה שהכתוב מדבר ויבא עד חברון על השביל. כלומר מה שאמר משה עלו זה בנגב הוא שמספר הכתוב ויעלו בנגב ויבא עד חברון הלכו באותו המשעול. ורבותינו אמרו במסכת סוטה ויבא (עונה) על כלב בן יפונה שנפרד מן המרגלים ובא עד קברי אבות בחברון מלמד שהלך ונשתטח על קברם אמר אבותי בקשו עלי רחמים שהרי יהושע בקש עליו משה רחמים ואמר לו יה יושיעך מעצת המרגלים אני מה יהי עלי לכך נאמר ויבא עד חברון. ושם אחימן. אמר רבי ברכיה [דף

142

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס

 זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. כי חלל יהודה קדש ה' ובעל בת אל נכר. כי חלל יהודה קדש ה'. זו זונה. ובעל בת אל נכר. זו גויה. וכתיב (מלאכי ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה וגומר. אם תלמיד חכם הוא לא יהא לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים. ואם כהן עם הארץ הוא לא יהא לו בן מגיש מנחה לה'. כי אתא רבין אמר בית דין של חשמונאי גזרו הבא על הכנענית חייב משום נשג"ז נדה שפחה גויה זונה. אמר רב חסדא הבא לימלך אין מורין לו שיפגע. אלא דינו בידי שמים. אמר רבי אחי בר

143

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת מטות

 לא אמרתי אלא נדרים שיש בהם עינוי נפש:ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום. מעת לעת. דברי רבי שמעון בן יוחאי:ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו. אחרי קיום הנדר ולא אחרי שמעו ממש. שכל היום מפר ובלבד שלא יקיים הנדר מתחלה. ונשא את עונה. מלמד שהוא מכונס תחתיה לעון. והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות מועטת הגורם תקלה לחבירו הרי הוא מוכנס תחתיו קל וחומר למדה טובה מרובה:אלה החוקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו. מקיש את האב לבעל ואת הבעל לאב בכל המדות שאמרנו. בנעוריה בית אביה. בנערה

144

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן

 מסכת עדיות על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות. ואם לא התפלל עד ארבע שעות מתפלל כל היום אבל אין לו שכר תפלה בעונתה. ושאר סדרי התפלה הנם במסכת ברכות. והלכתא טעה באמצעיות חוזר למקום שטעה שהלכה כרב (אשי). והלכתא המתפלל ושמע צבור שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך אינו עונה עמהן שאין דרך עבדי המלך ליכנס מעבודה לעבודה. אבל ישתוק מתפלתו עד שהעם עונין. ומתוך שהוא שומע כאלו הוא עונה שדברי הכל שהשומע כעונה:ואתחנן. כיון שראה משה שנפלו סיחון ועוג בידו אמר הנה זמן שאבקש מלפני הקב"ה שאכנס לארץ. לאמר. השיבני על כך אם אכנס לארץ ואם לאו.

145

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה

 הבכור אשר יולד. וטעו האומרים כי הוא בכור עדר ולא בכור פטר רחם ונטתה דעתם לומר כך לפי שאמר הכתוב לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה אי אפשר לומר שהוא פטר רחם שכבר ידענו שהוא לכהנים וטעו ולא אמרו כלום ולא ידעו מה אמרו כי פרשה זו שהיא במשנה תורה עונה על קדש לי כל בכור ולשם הקיש בכור אדם לבכור בהמה מה בכור אדם פטר רחם אף בכור בהמה פטר רחם. ועוד כי עיקר המעשה לא היה במצרים אלא בבכורי פטר רחם כי בכור עדר במצרים לא לקו. מזה למדנו שמה שאמר הכתוב כל הבכור אשר יולד בבכור המיודע

146

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ב

 מה הצבי ישן ועינו אחת פתוחה, כך כשהשם כועס על ישראל ומניחם בצרה מעמיד להם מושיע, שנאמר (שם סג, ט) בכל צרתם לו צר: הנה זה עומד אחר כתלנו. כלומר השם לישראל, שנאמר (תהלים פה, י) אך קרוב ליראיו ישעו. ואפילו אחד מישראל בסוף העולם והוא קורא לשם מיד הוא עונה אותו, שנאמר (שם סא, ג) מקצה הארץ אליך אקרא. ואומר (שם קמה, יח) קרוב י"י לכל קוראיו: משגיח מן החלונות. דבר הכתוב כלשון בני אדם שמשגיחין ומציצין. ופירוש השם משקיף משמי קדשו להושיע את הצדיקים, כענין שנאמר (דברים כו, טו) השקיפה ממעון קדשך וגו'. עד השקיף ממרום קדשו י"י

147

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק א

 בשם ר' נתן נרתיק יש לו לשמש ובריכה של מים לפניו, ובשעה שהוא יוצא לעולם הקב"ה מוציאו מנרתיקו ושורף את הרשעים, שנאמר (מלאכי ג, יט) כי הנה היום בוער כתנור והיו כל זידים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא.סימן ו(ו) הולך אל דרום. עונה אל פסוק שלמעלה שאמר וזרח שאין הרוח נקראת בלשון זכר בכל מקום, בואי הרוח (יחזקאל לז, ט), ורוח סערה באה (שם א, ד), אלא על השמש עונה אם כפירוש הראשון. ואם כפירוש השני עונה על זריחת ישראל שהוא כל אחד הולך אל דרום, שהחכמה היתה בארץ ישראל שנקראת דרום, כענין שנאמר (שם

148

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ד

 להלן י, טז). האחד שיפול ואין שני להקימו, לעוזרו. וגם על הולכי דרכים טובים השנים מן האחד: ס"א טובים השנים מן האחד. אלו שנים שעוסקים בתורה, מן האחד זה בפני עצמו וזה בפני עצמו.סימן יא(יא) גם אם ישכבו שנים וחם להם. פירושו של זה הפסוק עונה על של מעלה, שאמר טובים השנים מן האחד, כשם שבדרך ארץ טובים השנים מן האחד, וכן בתורה, כך בריבוי העולם טובים השנים, איש ואשתו, מן האחד, שנאמר (מלאכי ב, טו) ולא אחד עשה וגו', אשר יש להם שכר טוב בעמלם (קהלת ד, ט), שנאמר (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו.

149

בראשית רבתי פרשת בראשית

 שנה מזדוגים זה לזו ומשמשים זה עם זו ומתעברת הנקבה מתאומים זכר ונקבה, ולאחר הדבוק נושכת הנקבה לזכר ומת והנקבה סובלת העוברים במעיה י"ב שנים וכל האחת עשרה שנה רועה בהרים ובגבעות ובעמקים וכשנכנסת בי"ב אינה יכולה לזוז ממקומה מפני כובד בטנה, אותה [עמוד 18] שעה צועקת לפני הב"ה והוא עונה אותה ונוטפין רירין מפיה ונעשה נהר גדול, ועל שפת הנהר מצמיח לה הב"ה חציר כדי מחסורה לכך נאמר מצמיח חציר לבהמה, ועל זה נאמר נותן לבהמה לחמה (תהלים קמ"ז ט'). ובכל יום היא רועה החציר כלו ובלילה הם נצמחין מאליהן כאלו לא נגעה בהם. וכן עושה לה הב"ה כל

150

בראשית רבתי פרשת ויצא

 חורין עולים אין כתיב כאן אלא העולים מעליהם היו עולים, ר' תנחומא אמר שטף של גשמים, ורבנן אמרו ענני כבוד.לא, יד ותען רחל ולאה. למה מתה רחל תחלה, ר' יהודה אומר מפני שדברה בפני אחותה שנאמר ותען רחל ולאה. א"ר יוסי ראית מימיך אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו, והלא לא קרא אלא לרחל שנאמר [ויקרא] לרחל וללאה השדה אל צאנו (ל"א ד') ורחל ענתה אותו. על דעתיה דר' [יהודה] ניחא, על דעתיה דר' יוסי לא מתה תחלה אלא מפני קללתו [של זקן] שאמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (ל"א ל"ב), כשגגה שיצאה מלפני השליט.לא, מה

1234567891011121314151617181920