עונה

עונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5342 מקורות עבור עונה. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 יעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה (מ"ב יג כג):סימן כבכב) ותעבור המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה. צועק לבוראו:סימן כגכג) ויקם בלילה הוא. כיון שאמר ויקם מה ת"ל הוא, ואם על הלילה עונה, היה לו לומר בלילה ההוא, אלא הוא שכינה עמו לעזרו: ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו. ודינה בתו היכן היתה, אלא מלמד ששם אותה בתוך התבה ונעל בפניה מפני עשו, אמר לו הקב"ה מפני אחיך גנזת אותה, לשכם בן חמור תמסר:סימן כדכד) ויקחם ויעבירם את הנחל. כאדם שלוקח מכן ונותן

132

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יא

 היתה בהמתם:סימן וו) והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים אשר כמוהו לא נהיתה. לשון זכר, כלומר כמוהו כאותו הלילה לא נהיית צעקה, כי הצעקה לשון נקבה, וכמוהו לילה דומה לאותו לילה, לא תוסיף צעקה, חצי הפסוק לשון זכר, וחצי הפסוק לשון נקבה, לפי שחציה עונה על הלילה, וחציה על הצעקה:סימן זז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב. כמו לא יצרח כלב, שלא ינבח: למאיש ועד בהמה. כלומר אפילו בהמתם של ישראל שהיו מנהגין את בהמתם לצאת לדרך לא יחרץ להם כלב את לשונו: לשנו חסר ו', כלומר לא יזיקם בשנו ולא בלשונו: למען תדעון. על כל

133

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק יט

 ותהלתי לפסילים (ישעיה מב ח), כמו ובחמתך תיסרני (תהלים לח ב): כל הנוגע בהר מות יומת. הרי זו עונש:סימן יגיג) כי סקול יסקל. וכי מאחר שאמר כל הנוגע בהר מות יומת למה לי לא תגע בו יד, אלא זה שאמר לא תגע בו יד עונה על הנוגע בהר מות יומת, שהוא חייב מיתה, אבל לא תגע בו יד בהר לא תגע בו, אלא סקול יסקל באבנים מתחתית ההר, או ירה יירה מתחתית ההר. שאם תבא להביאו ולהמיתו הנה גם המביאו נוגע בהר ויהא חייב מיתה, אלא יסקל או ירה יירה מרחוק: אם בהמה. לרבות חיה: אם איש. לרבות

134

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ

 זרים (יחזקאל טז לב): לא תשא. וכנגדו לא תגנוב, מגיד כל מי שהוא גונב סופו בא לידי שבועת שוא, שנא' אלה וכחש וגנוב ונשבע לשקר: זכור. וכנגדו לא תענה, שכל הזוכר את השבת ושומר את השבת, מעיד שהקב"ה ברא את עולמו בששה ימים וינח ביום השביעי, ואם מחלל את השבת עונה עדות שקר, שנאמר ואתם עדי נאם ה' ואני אל (ישעיה מג יב): כבד את אביך. וכנגדו לא תחמוד, מגיד שכל מי שהוא חומד סופו להוליד בן שהוא מקלל את הוריו:סימן ידיד) לא תחמוד בית רעך. כתוב אחד אומר לא תחמוד וכתוב אחד אומר לא תתאוה (דברים ה

135

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תרומה - תצוה פרק כז

 ר' אליעזר הרב הגדול זצוק"ל אמר משום אביו, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם, בשעה שנתת תורה לעמך ישראל, יצא שמך בעולם כשמן תורק, שריחו הולך למרחוק, ואם תאמר תורק לשון נקבה, הרי שמן לשון זכר, שנאמר טוב שם משמן טוב (קהלת ז א), ואם על השם הוא עונה, הרי כתיב טוב שם, אלא השמן ששמו תורק, לפי שכשאמר הקב"ה אנכי לא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבודו הוא דורש, כיון ששמעו שאר הדברות, כבד, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, הודו למאמרות הראשונות, על כן עלמות אהבוך, אפילו אומות העולם העלומים מן המצות אהבוך אומרים כי קדוש

136

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 וחלבנה, א"ר הונא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת: בד בבד יהיה. אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול:סימן להלה) ממולח טהור קדש. והלא הקטרת לשון נקבה, אלא עונה על מעשה של לקיחות, לכך נאמר לשון זכר: ממולח. במלח סדומית: ויש אומרים ממולח מעורב היטב דק דק כמלח:סימן לולו) ושחקת ממנה הדק. ת"ר קטרת היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בשנה בימות החמה בוזרה כדי שלא תתעפש, בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפיג ריחה, וכשהוא שוחק אומר הדק היטב, דא"ר יוחנן

137

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא

 דופן תלמוד לומר בכור. זה כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כדמפרש דבי רב. ויקרא אל משה. נאמר כאן קריאה ונאמר בסנה קריאה מה להלן משה משה אף על כל קריאה כך. ומה להלן היה עונה הנני (הנני) אף על כל קריאה היה עונה הנני. אל משה. הוא משה עד שלא נדבר עמו. הוא משה לאחר שנדבר עמו. ד"א ויקרא אל משה מלמד שכיון שהוקם המשכן נתייאש משה אמר מעתה אין לי עבודה אמר לו הקב"ה עמוד ללמד לישראל סדר קרבנות. ללמדך שכל הבורח מן

138

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת מצורע

 טהורה ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' פעמים שהן ו'. פירוש לפי שהעונה או יום או לילה. ואם שמשה ביום הראשון לעת הערב הרי מקצת יום ראשון ככלו ולילי יום שני ויומו ולילי יום שלישי ויומו הרי ד' בג' ימים. ואם שמשה בבקר ביום הראשון הרי עונה עד הערב ולילי יום שני ויומו ולילי יום שלישי ויומו והם ה' עונות בג' ימים. ואם שמשה בתחלת ליל ראשון הרי ו' עונות עד יום שלישי לילי ראשון שנים לילי שני ויומו ב' ולילי שלישי ויומו ב' רבי עקיבא אומר לעולם ה' שאינו מחשב לילי ראשון ואם יצאת מקצת

139

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות

 יח, כד] אל תטמאו בכל אלה. בין בכולם בין במקצתם. כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם. לפי שלא זכו לארץ ישראל אני משלח אותם מפניכם. כלומר הזהרו בכם פן גם אשלח אתכם מתוכה:[יח, כה] ותטמא הארץ. מלמד שהארץ מטמאה על ידי דברים הללו. ואפקוד עונה עליה. כיון שאני פותח את הפנקס מיד אני גובה את הכל. ותקיא הארץ את יושביה. כאדם שהוא מקיא את מזונו:[יח, כו] ושמרתם אתם. ולכם נאה לשמור. וכן שלמה אומר (שיר ד) גל נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום. גן נעול אלו הבחורים. גל נעול אלו הבתולות כענין טרוקו גלי.

140

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת נשא

 בדין אלא על דבר שנצטוה ובידו כח לעשות (כדי) שידו מגעת. שהרי הקרבנות לא אמר לישראל להביא איל וצבי ויחמור אלא מן הגדלים בעדרו. וכן הנביא אומר (מיכה ו) עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי. ד"א ונקה האיש מעון. כשהאיש מנוקה מעון משהרגיש בה. האשה ההיא תשא את עונה. וכן הנביא אומר (הושע ד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל (בנותיכם) [כלותיכם] כי תנאפנה. אמר להם הואיל ואתם רודפים אחר הזנות אין המים בודקין אותם:וידבר ה' אל משה לאמר. רבותינו ז"ל אמרו במסכת סוטה למה נסמכה פרשת [דף פט עמוד ב] נזיר לפרשת סוטה לומר לך

1234567891011121314151617181920