עובדיה

עובדיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4100 מקורות עבור עובדיה. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה יט

 הקב"ה, רבש"ע מפני מה נכנסת לתוך דיר הרשעה שהיא שנואה ומכוערת ובניה מכעיסין אותך בכל שעה, אומר לה לא נכנסתי לתוכה ולא (אחרתי) [נתיחדתי] עמה אומרת לו אני ראיתיך יוצא מתוכה, אמר לה הילך בניה ובכוריה אסורין ביד ישראל, שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א' י"ח).

132

תנא דבי אליהו פרקי הירידות (איש שלום) פרשה ב

 טמא ומטמא אחרים כך היו פרעה ומצרים טמאים ומטמאים לישראל ולנשותיהם עמם, חזר ונטהר, מ"נ ויאמר השב ידך וגו' (שם /שמות ד'/ ז'), א"ל כך אני מטהר את ישראל מטומאת מצרים, ולמה (הראו) [הראהו] הקב"ה למשה אש מתוך הסנה, אש אלו ישראל שנמשלו באש, מ"נ והיה בית יעקב אש וגו' (עובדיה א' י"ח), הסנה אלו או"ה שנמשלו לקוצים ודרדרים, א"ל כך יהי' ישראל בעוה"ז לא אשן [של] ישראל אוכלת את כל העמים ולא או"ה יכולין להמית שלהבותן של ישראל שהן דברי תורה, (אוכל) [אבל] לעתיד לבא אשן של ישראל אוכלת את כל העמים, [אמר לפניו רבש"ע] הודיעני שמך הגדול שאקרא

133

משנת רבי אליעזר פרשה ו

 נביא אקים להם. ומנ' שנקראת ראייה, שנ' היש בזה הרואה. ומנ' שנקראת צפייה, שנ' בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל. ומנ' שנקראת מליצה, שנ' מליצי רעי. ומנ' שנקראת משל, שנ' משלי שלמה. ומנ' שנקראת רוח הקדש, שנ' ורוח קדשך אל תקח ממני. הרי אלו רכות. ומנ' שנקראת חזון, שנ' חזון עובדיה. ומנ' שנקראת משא. שנ' המשא אשר חזה חבקוק. ומנ' שנקראת הטיפה, שנ' ולא תטיף על בית יצחק. ומנ' שנקראת חידה, שנ' חוד חידה. הרי אלו קשות.ומניין שארבעתן קשות. בחזון הוא אומ', לכן אמר אליהם כה אמר ייי אלהים השבתי, ואבד כל חזון. קרב חרבן הבית. במשא [עמוד 110]

134

משנת רבי אליעזר פרשה ט

 אומ' חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים.ר' יוחנן אומ', בימי דוד היו רבי תורה, והיו יוצאין למלחמה ונופלין, על ידי שהיה ביניהן לשון הרע, שנ' ויעלו הזפים אל שאול וגו'. ובימי אחאב היו עובדים ע"ז ונוצחין, לפי שלא היה ביניהן לשון הרע. תדע לך שהוא כן, שהרי עובדיה החביא מאה נביאים, ואליהו עומד בהר הכרמל ואומ' אני נותרתי נביא לייי לבדי, ואין אחד מהן מלשין על אותן הנביאים.קשה היא לשון הרע, שלא נצטרעה מרים אלא על לשון הרע, שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה, על עסק פרישתו מן האשה. אמרו, [עמוד 174] גיותן הוא, והלא לא דבר הקב"ה אלא

135

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 השדה באותו היום על נערה המאורסה, כתיב הכא מן השדה, וכתיב התם ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורסה (דברים כב כה), וגם הרג את הנפש, כתיב הכא והוא עיף, וכתיב התם כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד לא), וגם גנב, כתיב הכא ויבא, וכתיב התם אם גנבים באו לך (עובדיה א ה), ועבד ע"ז וכפר בעיקר, דכתיב הנה אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה, מכלל דכפר ואמר שאין דין ואין דיין: למה זה לי. ואין זה אלא הקב"ה, שנא' זה ה' קוינו לו (ישעיה כה ט), אמר הקב"ה אני הבטחתי לאותו הצדיק תקבר בשיבה טובה, ואם רואה את

136

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כז

 ותכהין עיניו מראות. א"ר אלעזר בן עזריא מראות ברעתו של עשו הרשע: ד"א מראות. על עסק שראה השכינה בשעת העקידה, לפיכך בעת זקנתו כהו עיניו: ויקרא את עשו בנו הגדול. וכן רבקה קראה אותו גדול, דכתיב בנה הגדול, אבל הקב"ה קראו קטן, שנא' הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד (עובדיה א ב), אבל לכשיהיה מפלתו כתוב וטבח גדול בארץ אדום (ישעיה לד ו), א"ר ברכיה לקביל תורא סכינא: ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני. הה"ד כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו (משלי כו כה), תועבה אחת היא הכשפנות ובה שבע תועבות, דכתיב לא ימצא בך

137

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק ל

 כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. כיון שנולד יוסף, נולד שטנו של עשו הרשע, מיד בטח ברחמי שדי ונתן בלבו לצאת, דא"ר פינחס בש"ר נחמן, מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הה"ד והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום (עובדיה א יח), ואומר אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט כ):סימן כוכו) תנה את נשי ואת ילדי. אלו ד' אמהות וילדיהן: את עבודתי אשר עבדתיך. כשם שבשבע שנים הראשונות עבדתיך באמונה, כך בשבע האחרונות:סימן כזכז) ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי. נסיתי

138

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 מלך מלך בבני ישראל, ואלו הן שמונה, לאדוני לעשו (לב ה), להגיד לאדוני (שם ו) שלוחה לאדוני (שם יט), בעיני אדוני (לג ח), אדוני יודע (שם יג), יעבור נא אדוני (שם יד), אבא אל אדוני (שם שם), אמצא חן בעיני אדוני (שם טו), ושמנה מלכים בסוף הפרשה: כה אמר. עתיד עובדיה להתנבאות עליו בזה הלשון, שנאמר כה אמר ה' אלהים לאדום (עובדיה א א): עבדך. מאי שנא עובדיה לאדום, לפי שאמר לו יעקב אבינו לעשו עבדך יעקב, לכך יבוא עובדיה ויתנבא במפלתו: ד"א יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל, ולא למד ממעשיהם, ויפרע מעשו הרשע, שדר בין שני

139

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישלח פרק לג

 לא אתגאה עליהם כי אסבול עולם: ד"א לאטי. כמו הנה היא לוטה (ש"א כא י), כלומר בפנים כרוכות אני מהלך במלכיות, ולא אשא פני ועיני בפניהם: עד אשר אבא אל אדוני שעירה. עדיין לא הלך, אימתי עתיד להלוך לשעיר לעתיד לבא דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (עובדיה א כא):סימן טוטו) ויאמר עשו אציגה נא עמך. ביקש ללותו ולא קיבל עליו יעקב אבינו. אמרו רבותינו רבינו כל זמן שהיה מסתכל בפרשה זו, ולא היה מניח את הרומיים ללותו היה בטוב, פעם אחת לקח עמו רומיים ללותו, ולא הגיע לעכו עד שמכר פינס שלו:סימן טז

140

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישלח פרק לו

 סימן בב) עשו לקח את נשיו וגו' ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי. מלמד שנטפל לממזרים, שהרי ענה היה ממזר, שצבעון בא על אמו והוליד ממנה ענה, שנאמר ואלה בני צבעון ואיה וענה (בראשית לו כד), הוא שאמר הכתוב איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו (עובדיה א ו), גילה הקב"ה פיסולו בתורה, כי עדה בת אלון היא בשמת בת אלון, ואהליבמה בת ענה היא אהליבמה בת בארי, כי עין ובאר אחד היא. בשמת בת ישמעאל, היא מחלת בת ישמעאל, עדה ילדה את אליפז, ובשמת ילדה את רעואל, ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח כולם חמשה, ואלה בני

1234567891011121314151617181920